ארגוני סביבה לממשלה: לבטל מיידית את הסכם קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות

שמונה ארגוני סביבה ביוזמת והובלת החברה להגנת הטבע פנו היום (ב') לראש הממשלה נפתלי בנט ולשרים הנכנסים הרלבנטיים בבקשה לעצור מיידית את ההסכם בין החברה הממשלתית קצא"א לחברות נפט מהמפרץ הפרסי, לשינוע נפט דרך מפרץ אילת ואשקלון. 

תחקיר על ההסכם של קצא"א לשינוע נפט מהאמירויות פורסם בשבוע שעבר בתוכנית "זמן אמת" בכאן. הארגונים טוענים כי ההסכם כבר נכנס לתוקף וקצא"א פועלת על פיו, וזאת "על אף שמעולם לא התקיים דיון בממשלה בהסכם המסוכן הזה, ובטח שלא ניתן אישור ממשלתי שיאפשר את כניסתו לתוקף כנדרש לפי חוק החברות הממשלתיות". 

• לקריאת כתבה במוסף כלכליסט על ההסכם והשלכותיו לחצו כאן

שינוע נפט של קצא"א - צינור אשקלון-אילת | צילום: יאיר שגיא

מלבד החברה להגנת הטבע חתומים על הפנייה גם הארגונים אדם טבע ודין, צלול, סיירת החוף, קואליציית אנשי הים התיכון, מכון ערבה, עמותת הסביבה הים מדבר אילת ומינהלת אנרגיה מתחדשת אילת אילות. הפנייה הועברה בין היתר לשר החוץ יאיר לפיד, לשר האוצר אביגדור ליברמן (שהוא השר האחראי על חברת קצא"א), לשר המשפטים גדעון סער, לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, לשר התיירות יואל רזבוזוב  ולשרת האנרגיה והמים קארין אלהרר.

חושף את כל מפרץ אילת לסכנה אדירה

הארגונים טוענים כי על הממשלה הנכנסת לפעול לביטול ההסכם בין קצא"א לבין חברת Med-Red Land Bridge (MRLB), ליצירת גשר לשינוע נפט בין-יבשתי, שבמסגרתו צפויה לעלות באופן דרמטי תנועת מכליות הנפט במפרץ אילת, שמסכנות את אחד מפלאי הטבע הייחודיים ביותר בישראל – שמורת האלמוגים באילת. 

הארגונים טוענים כי הסכם זה חושף את כל מפרץ אילת ועקבה, את חופי סיני והאלמוגים בהם, לסכנה אדירה כתוצאה מדליפה, תקלה או חבלה, שהן אך עניין של זמן. "אף על פי שפרטי ההסכם חסויים, למיטב ידיעתנו, מדובר בהסכם שעתיד להגביר את תנועת מכליות הנפט, שהן מכליות ענק (הנושאות מאות אלפי טונות של נפט ותזקיקיו)  מ-3-1 בשנה עד ל-100 מכליות בשנה. בשל הקרבה הגדולה בין נמל קצא"א באילת ושוניות האלמוגים (פחות מקילומטר אחד), מספיקה תקלה או חבלה אחת "קטנה" (של 1%) באחת המכליות הללו כדי לגרום לאסון סביבתי גדול, שמסכן באופן בלתי הפיך את השוניות והמערכת האקולוגית הייחודית, הנסמכת עליהן". 

נפתלי בנט, ראש הממשלה הנכנס | AP

הארגונים מזכירים גם ששוניות האלמוגים באילת, שהן בעלות חשיבות בינלאומית בזכות חסינותן יוצאת הדופן לתופעת של התחממות ושינויי אקלים, כמעט נכחדו בשנות ה-70 עקב פעילותו האינטנסיבית של מסוף מכליות הנפט של קצא"א דאז והשתקמו אך בקושי, במשך כ-40 שנה. השוניות וייחודיותן הינן גם מקור משיכה גדול לתיירות פנים וחוץ, כשהתיירות האילתית, שספגה מכה אנושה בתקופת הקורונה, מבוססת מאוד על בריאות הסביבה הימית.  

בנוסף, נטען במכתב, לא ברורות ההשפעות של הולכת כמויות הענק הללו לאורך צינור קצא"א הישן והמתאכל וההשלכות של כמויות נפט אלה, על חוות המכלים באשקלון ועל האוכלוסייה הסמוכה להן. הכפלת כמות מכליות הנפט במסוף קצא"א באשקלון,תגדיל מאוד את הסיכון להשבתת מתקני ההתפלה המספקים כ-75% ממי השתייה בישראל. כמו כן, כפי שצוין בחוות הדעת של המשרד להגנת הסביבה, זיהום האוויר לתושבי אילת, אשקלון וסביבותיהן יגדל משמעותית, עם הגידול בשינוע הנפט דרך חוות המכלים של קצא"א.

בעוד כמה ימים נדרשת המדינה להשיב לבג"ץ שהוגש על ידי ארגוני הסביבה כנגד הסכם זה. במסגרת העתירה ביקשו הארגונים מבית המשפט להורות על בטלות ההסכם, עד לאישורו על ידי הממשלה, כנדרש לטענתם על פי חוק.