האם הבנקים רשאים לסרב להפקיד כסף שמקורו בביטקוין?

בית המשפט קיבל שתי בקשות הסתלקות משתי בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו נגד בנקים בעניין ביטקוין. הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות הוגשו לפני כשנתיים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים על ידי מבקשים שטענו כי בנק הפועלים ובנק דיסקונט הפרו כביכול את החובה המוטלת עליהם מכוח חוק הבנקאות (שירות ללקוח) כשסירבו להפקיד כספים בחשבון המבקשים (הלקוחות) שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים כגון ביטקוין. 

במסגרת הבקשה לייצוגית שהוגשה נגד דיסקונט בספטמבר 2019, המבקש העריך את נזקו האישי ב-10 אלף שקל ואת נזקי הקבוצה בכ-66 מיליון שקל. דיסקונט טען מנגד כי יש לדחות את הבקשה לייצוגית נגדו וטען כי שירותים בנקאיים לצורך ביצוע עסקאות בנכסים וירטואליים אינם בגדר שירות חיוני שאת נתינתם ביקש חוק הבנקאות להבטיח. 

ביטקוין מטבע וירטואלי

בהתאם טען דיסקונט כי לא ניתן לקבוע כי הבנק הפר חובה לתת שירות לפי חוק הבנקאות, וסירובו של הבנק לקבל כספים שמקורם בנכסים וירטואליים הוא סירוב סביר לאור הסיכונים בסחר בנכסים וירטואליים, ובפרט סיכונים הנוגעים להפרת חובותיו מכוח דיני איסור הלבנת הון, מימון טרור וסיכונים חוצי גבולות.  

בהמלצת בית המשפט ניהלו הצדדים משא ומתן והגיעו להסכמות במסגרתן ביקשו, בלי שאף צד מודה בטענות הצד שכנגד, כי בית המשפט יאשר את הסדר ההסתלקות ויורה על דחיית תביעתו האישית של המבקש נגד הבנק. השופטת רחל ברקאי אישרה את בקשת ההסתלקות של המבקש ודחתה את תביעתו האישית. עם זאת ציינה: "תובענה זו העלתה לסדר היום מודעות לסוגיה משפטית חשובה עליה נותנים היום הרגולטורים הרלוונטיים את הדעת". עוד קבעה השופטת כי "המבקש בבקשתו ביקש לעורר דיון חשוב הנוגע להתנהלות הבנקים אל מול לקוחות המבקשים לפדות מטבעות דיגיטליים לחשבון הבנק שלהם. המדובר בסוגיה פרשנית שלה היבטים לכאן ולכאן ואף דעות שונות הנשמעות בנדון, כאשר המחוקק עצמו טרם נתן דעתו לנדון". 

השופטת אישרה לשלם לבא כוח המבקש שכר טרחה בסך 20 אלף שקל, ונקבע כי הבנק ישפה את המבקש בשיעור האגרה בה נשא. באשר לבקשה לאישור ייצוגית שהוגשה על ידי מבקש אחר באוגוסט 2019 באותו נושא, אף שם אישרה השופטת הסתלקות המבקש בלי שיתוגמל. 

את בנק דיסקונט ובנק הפועלים ייצגו עורכי הדין שרון לובצקי הס ויניב הולצמן ממשרד עמית פולק מטלון.