"מה שקורה לגיבורה קורה לכל המערכת שלנו"

ההצגה: "בעלת הבית" 

מאת: שלומית ארנון בר־לב וליאת פישמן לני, על פי ספרה של נעה ידלין (זוכה פרס ספיר)

תיאטרון: בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר

המחזה: אלישבע פוגל, אושיית שמאל מכובדת, מהשמנה והסלתה של ירושלים, מואשמת בשחיתות לכאורה והעלמות מיליוני שקלים. משפחתה עומדת לצדה ויוצאת להגנתה אך ככל שחקירת המשטרה מתקדמת עולות שאלות שנותרות ללא מענה. בני המשפחה מעלים פרשנויות משלהם למצב ונקלעים לקונפליקטים שמאיימים לפרק את המשפחה. סיפורה של משפחת פוגל הופך משל על עלייתו ונפילתו של השמאל בחברה הישראלית.

מתוך החזרות. מימין: יעל וקשטיין, אלירן הרוש, רוברט הניג, יונה אליאן קשת, יניב לוי ותום חגי | אוראל כהן

הבימוי והעיבוד: את ההצגה מביים עידו רוזנברג שביים בין השאר את המחזמר המצליח "אפס ביחסי אנוש" ואת "הנאהבים והנעימים" שעתיד לשוב בסוף החודש לבמות.

"החוויה של עיבוד ספר למדיום אחר היא מרגשת ומעוררת בעתה בעת ובעונה אחת, וכשלא את אחראית על העיבוד, עולים מפלס הריגוש והבעתה בהתאם", אומרת ידלין. "עקבתי אחר תהליך העיבוד מרחוק, אבל בסופו של דבר, אי אפשר למסור ספר לעיבוד בידיים אחרות בלי להבין שהתוצאה היא יצירה חדשה ועצמאית, שמוכרחה לאפשר חופש ליוצריה כדי להתקיים. במקרה הזה היוצרים כולם מוכשרים מאוד, כך שאני מצפה בסקרנות לתוצאה הסופית".

ארנון בר לב ופישמן לני מספרות על תהליך העיבוד: "האתגר הגדול היה להפוך ספר, שכולו קורה בראשו של הגיבור לדרמת משפחתית המתרחשת על הבמה. רצינו לבחון מה קורה כשאם המשפחה, רודפת השלום והצדק, מוצאת את עצמה במרכזה של סערה תקשורתית בה היא מואשמת בפלילים, ואיך הדבר משפיע על מרקם היחסים בתוך המשפחה. היה לנו חשוב להביא למרכז הבמה אישה חזקה, מורכבת ובעיקר אנושית".

משתתפים: יונה אליאן־קשת, ענבר דנון, רוברט הניג, אלירן הרוש, יעל וקשטיין, תום חגי, יניב לוי.

העבודה: בחדר החזרות של בית ליסין עומד שולחן אוכל משפחתי והשחקנים עובדים על אחת הסצנות הטעונות במחזה, כשאם המשפחה (אליאן קשת) משתפת אותם בהחלטתה. אליאן החלה את הקריירה שלה בדיוק לפני 50 שנה באותו בניין (שהיה אז הקאמרי) וגילמה עשרות תפקידים ראשיים במהלך השנים. "אני רואה את אלישבע ומתקרבת אליה לאט לאט, היא עוד קצת בערפל", מספרת אליאן על החיבור לדמות. "דווקא בתקופה הזאת שאני נקרעת בגלל המצב הערכי של החברה, איך כל הערכים שלנו הלכו לעזאזל, אני שואלת את עצמי בתור יונה, שחיה פה עכשיו ויש לה ילדים ונכד, מה יהיה הלאה? מה אנחנו משאירים להם? וזה הורס אותי. אלישבע היא אישה מלאת ערכים, שהקדישה את החיים לחפש את השלום והדו קיום, ומה שקורה לה קורה לדעתי לכל המערכת שלנו. אני באיזשהו מקום חווה את התהליך הזה וכל הזמן מדברת עם עצמי ושואלת איך זה קרה? איך זה קורה לי בתור אלישבע? ולאט לאט הדברים מתבררים לי אצלה. אפילו יותר מעניינת הדרמה משפחתית הגדולה שיש פה, מה קורה למשפחה במצב הזה. הקהל יהיה בטוח שזה נכתב היום".

הבמה: במרכז הבמה ניצב בית המשפחה. התפאורה מודולרית וברגעים מסוימים הקירות מסתובבים ומתקבלות תמונות במה אחרות, כמו הבית של אחד הילדים, חדר החקירות במשטרה ולוקיישנים נוספים. המעצב אדם קלר מספר שהבית של משפחת פוגל הוא "בית של שמאלנים ירושלמים ברחביה, משהו מאוד אייקוני (אבן ירושלמית) עם ציורים של נחום גוטמן על הקירות, שולחן אוכל משפחתי שכולם מכונסים סביבו".

הצגה ראשונה: 18.6.21