מי יממן את הבידודים? 22 חברות תובעות מיליונים מהמדינה

היום (ד') הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעת הנזיקין הראשונה של 22 חברות, בהן רמי לוי, הום סנטר, מזרני עמינח ועוד, המעסיקות אלפי עובדים ותובעות מהמדינה פיצוי של כ-3.3 מיליון שקל על כך שחויבו - שלא כדין, לטענתן - במשך חודשים ארוכים לשלם עבור ימי הבידוד של עובדיהן, על חשבון מכסת ימי המחלה.

את התביעה מובילים עוה"ד יבגני רובין, ממשרד Mei law ועו"ד ענבר אפק נכט, מאותו משרד שאף יזם את העתירה המקורית לבג"ץ בנושא, וכן עו"ד אביתר קנולר ממשרד קנולר ושות'.

לדברי עו"ד רובין, מדובר בתביעת נזיקין שעתידה להתפתח לאחת מתביעות הנזיקין הגדולות ביותר נגד המדינה על רקע משבר הקורונה, זאת משום שהתובעים אומדים את סך עלות דמי הבידוד שהוצאו מהמעסיקים שלא כדין בלמעלה משלושה מיליארד שקל.

בתביעה טוענים המעסיקים לרשלנות בהתנהלות המדינה בכלל, ומשרד הבריאות בפרט. לטענת המעסיקים, אי חוקיותה של "תעודת המחלה הגורפת" הובאה לידיעת המדינה כבר בסוף פברואר 2020, תוך שלושה שבועות מאז הוצאתה. למרות זאת, המדינה המשיכה בשלה ולא קידמה אף הסדר מול המעסיקים. הסדר זה קודם לבסוף אך ורק לאחר פסיקת בג"ץ, בסוף אוקטובר 2020, תשעה חודשים מאז חוייבו המעסיקים לשאת בהוצאת ימי הבידוד. לטענת המעסיקים תעודת המחלה הגורפת מהווה למעשה צו שעניינו תשלום ימי בידוד על ידי המעסיקים, הוצאה ללא סמכות חוקית כלשהי ובניגוד להוראות הדין וגרמה לפגיעה חמורה בזכויותיהם. תעודת המחלה הגורפת הוצאה ביום 4 לפברואר 2020, על ידי פרופ' סיגל סדצקי.

עוד נטען, באשר לקביעת בג"ץ כי תעודת המחלה הגורפת תבוטל מכאן ואילך ולא למפרע, כי הדבר נעשה - כדברי השופט אלכס שטיין בפסק הדין בעצמו - אך ורק כדי לא להותיר את העובדים במצב בלתי אפשרי המחייבם להשיב למפרע למעסיקים את עלות ימי הבידוד שלהם, וללא כל כיסוי כלכלי. לאור זה, לטענת העותרים, בג"ץ לא חסם את הדרך בפני שיפויים של המעסיקים בגין מיליארדי שקלים שהוצאו מהם בידי המדינה שלא כדין, עד לתיקון המצב בסוף אוקטובר של שנה שעברה.

בתביעה נטען כי "תביעה זו עניינה בהתנהלותם הרשלנית, הבלתי סבירה, הבלתי אחראית והבלתי חוקית של מדינת ישראל ומשרד הבריאות אשר באה לידי ביטוי  בהוצאת 'תעודת מחלה גורפת'. תעודה זו, המהווה למעשה צו שעניינו תשלום ימי בידוד על ידי המעסיקים, הוצאה ללא סמכות חוקית כלשהי ובניגוד להוראות הדין וגרמה לפגיעה חמורה בזכויות המעסיקים".

בין 22 החברות בשמן הוגשה התביעה הנוכחית: סל שירותי סיעוד (אשר בשמה אף הוגשה העתירה המקורית לבג"ץ), אחוזת רובישנטיין, חוליות, מזרני עמינח, מלונות ישראל קנדה, הום סנטר, חי מעדני גורמה, יישוב חבל מעון, עלבד משואות יצחק, פוליגל, גלש"ן, רמי לוי, תעשיות פולירז, תפן טכנולוגיות ומוצרי מעברות.

עורכי הדין יבגני רובין וענבר אפק נכט | צילום: אייל נבו

התובעים מציינים כי בסוף יולי 2020 פסק בג"ץ פה אחד כי ימי בידוד לא ייחשבו עוד כימי מחלה וכי המדינה השיתה את הנטל הכלכלי הכבד של ימי הבידוד על כתפי המעסיקים בחוסר סמכות ובניגוד לחוק. השופטים אלכס שטיין, עוזי פוגלמן והנשיאה אסתר חיות קבעו אז פה אחד כי לשון חוק דמי מחלה (התשל"ו-1976) איננה סובלת את הפרשנות המרחיבה שהמדינה מנסה להלביש על המושג "מחלה" כדי שתכלול גם את מי שאינם חולים אך נמצאים בבידוד עקב בואם במגע עם חולה. 

העותרים מוסיפים כי השופט שטיין כתב בפסק הדין ש"'חולים סטטיסטיים' השוהים בבידוד מניעתי, בעודם נקיים מתסמיני מחלה ומהנגיף, אינם חולים בשום מחלה אשר שוללת את יכולתם לעבוד; כי אי-כושרם לבצע את עבודתם נכפה עליהם על ידי צו-בידוד שלטוני, ולא על ידי מחלה; וכי תעודת המחלה הגורפת, אשר ניתנה בעניינם על ידי ראש שרותי בריאות הציבור במשרד הבריאות אז (רשב"צ) פרופ' סיגל סדצקי , איננה בגדר 'תעודת מחלה' כהגדרתה בתקנות דמי מחלה, שהצגתה מזכה את העובד החולה בדמי מחלה בהתאם לחוק דמי מחלה".

מדוברות משרד הבריאות נמסר: "תגובת משרד הבריאות תינתן בבית המשפט כמקובל".