אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
לעצור את חגיגת החוב הממשלתי לפני שיהיה מאוחר צילום: אלכס קולומויסקי

פרשנות

לעצור את חגיגת החוב הממשלתי לפני שיהיה מאוחר

בנק ישראל מדגיש את הצורך לטפל בפער הקבוע בין ההכנסות להוצאות של ממשלת ישראל, וקורא לממן הוצאות חדשות בשילוב של חוב, העלאות מיסים וקיצוץ הוצאות

17.06.2021, 08:03 | אדריאן פילוט

כלכלני בנק ישראל בראשות מנהל חטיבת המחקר של הבנק פרופ׳ מישל סטרבצ'ינסקי, ניפקו אתמול תמונת מצב מדויקת ומקצועית על המחלות הכרוניות של כלכלת ישראל. 


קראו עוד בכלכליסט:

אם להמשיך במשל הרפואי, כל מערכת קיבלה התייחסות נפרדת כולל "פרגנוזה" - חיזוי התפתחות המחלה ודרכי הטיפול בה. מיד נחזור לכך. אבל מעל הכל ניצלו כלכלני הבנק את הדו״ח כדי להזכיר את הנתון המטריד מכל מבחינתם: ממשלת ישראל מוציאה כ־17 מיליארד שקל יותר ממה שהיא מכניסה באופן קבוע (ללא הוצאות חד־פעמיות וללא הכנסות חד־פעמיות). 


פרופ פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי | צילום: מארק ניימן/ לע"מ פרופ


ההמלצה בהקשר הזה ברורה: לסגור את הפער (המוכר יותר בשמו: הגירעון הממשלתי) ה"מבני" הקבוע, שאין קשר בינו לבין משבר הקורונה. ממשלת ישראל נכנסה למשבר עם הגירעון המבני הגבוה ביותר במערב אחרי אלה של ארה״ב (בהובלת הנשיא דונלד טראמפ) והונגריה (המונהגת על ידי ראש הממשלה הלאומני ויקטור אורבן) וזאת אף שהיא נהנית מצמיחה נאה. 

"לא לסכן היציבות"

על פי נתוני ה־OECD העדכניים החוב הממשלתי בישראל זינק ב־2020 ל־73% תמ"ג לעומת כ־60% תמ"ג ב־2019 (בגלל תוכניות הסיוע של הקורונה), וצפוי לטפס השנה לרמה של 78.3% תמ"ג ובעוד 5 שנים, ב־2026 לעמוד על כ־80%. אם הממשלה רוצה לשוב לחוב של 60% תמ"ג כמו בערב המשבר זה יהיה קשה עד בלתי אפשרי בלי לטפל בפער הקבוע הזה בין הוצאות להכנסות. 

במקביל להערה החשובה על הגרעון המבני - סוגיה המצריכה כאמור טיפול פרטני - כלכלני הבנק מפצירים בממשלה שלא תממן את כלל התוכנית לשיקום והאצת המשק אך ורק באמצעות הגדלת החוב. זאת בניגוד לקולות שקוראים "לנצל" את הריבית הנמוכה ולהזניק את החוב עוד יותר. "התשואה למשק מהתכניות המוצעות גבוהה מעלותן התקציבית. 


בנימין נתניהו, רויטרס בנימין נתניהו | רויטרס בנימין נתניהו, רויטרס


עם זאת, מימונן באמצעות חוב בלבד יביא לעלייה מתמשכת של יחס החוב לתוצר ושל נטל תשלומי הריבית, שכן חלק ניכר מתועלתן לציבור לא יתבטא בגידול אוטומטי של תקבולי המיסים", מסבירים בבנק ישראל וממליצים "לממן באמצעות תמהיל חוב, מיסים והקצאה מחדש או מיתון קצב הגידול של חלק מההוצאה הציבורית כדי להביא להתכנסות יחס החוב לתוצר ליעד שתקבע הממשלה ולא יסכן את יציבות המשק". גרף שמציג את תשלומי הריבית בתרחישים שונים, מציג אפשרות אחת ־ 3.6% תמ"ג במקרה שלא מרסנים את החוב, ו־1.7% תמ"ג במקרה שמצמצמים את החוב. בשני התרחישים הריביות ינגסו בהוצאות הבריאות, החינוך והרווחה.

אי אפשר רק לפזר

בבנק ישראל ממליצים להחליף דיסקט: מה שהיה הוא לא מה שיהיה. אי אפשר עוד להגדיל את הגרעון ואת החוב, גם אם זה הצעד הנוח והפופולרי ביותר, ולהמשיך את הדרך שהתווה נתניהו בשנותיו האחרונות: לפזר כסף בלי לקחת, בלי עימותים, ובלי רפורמות. וזה המסר של הדו"ח כולו: הבעיות המבניות של כלכלת ישראל אינן פשוטות ואסור להמשיך לזלזל בהן. כלכלת ישראל בזבזה שנים יקרות על קיפאון – שלא לומר תרדמת - במדיניות המאקרו־כלכלית שהובילו נתניהו וממשלותיו משנת 2015. כאשר קוראים לעומק את האבחון, את הנתונים ואת הפתרונות המוצגים ב-4 הצירים המשורטטים בדו"ח ניתן להבין את היקף הנזק הכלכלי-חברתי של הקפאון. 


מימין: נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן, צילום: אלכס קולומויסקי מימין: נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן | צילום: אלכס קולומויסקי מימין: נגיד בנק ישראל פרופסור אמיר ירון ושר האוצר אביגדור ליברמן, צילום: אלכס קולומויסקי


רק אתמול קיבלנו המחשה נוספת לכך: האינפלציה התפרצה ומתברר כי אין לנגיד כלים להתמודד עימה שכן בעת התאוששות ממשבר לא נהוג להעלות את הריבית. אם בעשור האחרון רפורמות במשק החלב, החקלאות הלול, הרגולציה, והבירוקרטיה, החינוך, התכנון , הבנייה, לצד הורדת מכסים אמיתית וכוללת- היו מתממשות ־ יוקר המחייה בישראל היה נמוך בהרבה והקפיצה בכמה מדדים לא היתה כה מטרידה. 

למרות שהממשלה שקמה עתה בישראל היא ההטרוגנית ביותר שקמה כאן מאז קום המדינה, בדיוק הנושאים האלו – שכונו בצדק "החיים עצמם" - הם אלו שיכולים ללכד אותה ובהם מומלץ לה לטפל. הרי מדובר בבעיות שנוגעות בימנים, שמאלנים, חילונים, דתיים, חרדים, וערבים- כאחד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות