"לופן". עדיין מדביק למסך
| צילום: NETFLIX
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
להתמסר לאקשן של סדרת האקשן הצרפתית "לופן", להתרגש מדיאלוג מוזיקלי משובח של רמי וריטה, ולחיות של החיים בעקבות עגנון. ועוד ועוד
טלוויזיה
להתמסר לאקשן של "לופן"
כאשר עלתה לראשונה "לופן", סדרת האקשן הצרפתית על הגנב הג'נטלמן אסאן דיופ, לשירות של נטפליקס בינואר שעבר, היא עשתה זאת בסערה. היא שברה שיאי צפייה - בחודש הראשון צפו בה 76 מיליון, יותר מאשר ב"גמביט המלכה" וב"ברידג'רטון" - וגם הביקורות יצאו מגדרן והגיבורים נהפכו לכוכבים. גיבור הסדרה (הראפר עומר סי.) משתמש בגזענות של החברה הצרפתית המזלזלת בו, בבן מהגרים הסנגלי, ולא רואה אותו - על אף 2 מטר גובהו - כדי להתל בה. ההחלטה לשדר את העונה הראשונה בשני חלקים נבעה מבעיות רגולטוריות, ועצבנה. כעת כשהפרקים סוף סוף משדרים, כולם קצת מפוכחים יותר ומתלהבים פחות, ועם זאת הסדרה היא הנצפית ביותר בנטפליקס השבוע. כי כיף להתמסר למעלליו של הגנב, שכמו לקוח מסרטי ה"אושן", וחייב עכשיו למצוא את בנו שנחטף. האקשן ב"לופן" גדוש, מוגזם, לפעמים ילדותי, ומדביק למסך.
רותה קופפר
מופע
להתרגש מדיאלוג מוזיקלי משובח
20 שנה חלפו מאז כבשו רמי וריטה (אז עוד זוג נשוי) את הבמות עם המופע המשותף הראשון שלהם, ובשבוע שעבר הם החלו בסיבוב הנוכחי והמושקע בזאפה לייב פארק ראשל"צ, ועמדו נרגשים מול קהל של אלפי אנשים שחיכו שנה וחצי בסבלנות מאז הוכרז האיחוד המפתיע, כשהם מלווים בנבחרת נגנים מנצחת ובתאורה מדהימה. בחיים האישיים כל אחד הלך לדרכו, אבל את הזוגיות המוזיקלית בת עשרות השנים אף אחד לא יכול לקחת מהם. הדיאלוג ביניהם התבצע דרך השירים - רמי שר ריטה, ריטה שרה רמי (כמו שרק היא יודעת), וביחד הם ביצעו את הלהיטים הגדולים (או כפי שאומר קליינשטיין "הילדים המוזיקליים") שלהם מ־35 שנות קריירה, מ"ימי התום", דרך "ערב כחול עמוק", "תפוחים ותמרים", "חיה לי מיום ליום", "שיר אהובת הספן", "אש" ועד "צעיר לנצח" שחתם את המופע. "אז מה מחבר בסופו של דבר שני אנשים יחד?" במקרה הזה - המוזיקה.
מאיה נחום שחל
שופינג
להתחדש בשמלת כותנה מרשימה
שביל הכניסה המוביל לסטודיו של המעצבת נטע רמון בביתה בראש פינה פורח. מהרגע שנסגר השער מאחור, נדמה למבקרים במקום כי נקלעו לגן נעלם: פרחים בכל הצבעים, פינות חמד ולוכדי חלומות סרוגים תלויים על עץ. רמון מרשימה, ברעמת שיער לבנה ועיניים תכולות, לבושה כמה שכבות קלילות - מקבלת את פני הבאים לממלכה שלה. על קולבים בסטודיו תלויות כותנות משי רכות בגוני לבן ושנהב, שמלות כותנה ופשתן לבנות יפהפיות, כל אחת היא יחידה במינה. למשל, שמלת כותנה לבנה מרשימה רקומה פרחים לבנים עם שרוולים מתרחבים וכפתורים מוקפדים באזור החזה, שיכולה גם לשמש שמלת כלה למי שתבחר להתחתן ברוח השאנטי. רמון מקפידה על גזרות נשיות ומחמיאות לגוף, ומה שבולט הוא שהן עתירות בד, גם אם לכאורה הגזרה נדמית פשוטה. הפריטים הם בעלי אופי רומנטי, נשי, וחשוב לא פחות - מטשטשים נקודות תורפה. בשל התפירה האלכסונית וריבוי הבד השמלות מעניקות מראה צר יותר. הבגדים נארזים בשקי משי יפהפיים, מן הסתם שאריות בדים שרמון תופרת מהם. אם בעבר נהגה לנסוע להודו ולתפור שם, הרי שכעת, היא מספרת, נתפרות השמלות בארץ, והמלאי מוגבל יותר. בשבועות הקרובים יהיה אפשר לראות את עיצוביה גם בחנות קום איל פו בנמל תל אביב, וכמובן בסטודיו המקסים בדוד שו"ב 58 ראש פינה, בתיאום בטלפון : 052-6757866
עילית מינמר
פסטיבל
לבשל, לגדל ילדים ולחיות נכון בעקבות עגנון
עגנון, כמו כל סופר גדול באמת, נשאר רלבנטי תמיד והיצירה שלו מזמינה קריאה והתבוננות מהרבה נקודות מבט. בשבוע הבא יוזם בית עגנון את "פסטיבל עגנון הבינלאומי הראשון", ובו אירועי ספרות - פרונטליים וזומיים גם יחד - בהשתתפות סופרים, אמנים, ואפילו שפים ומעצבי אופנה. הפסטיבל ייפתח ביום שני 21.6 ויימשך עד 23 בחודש. ביום שני בשעה 19:00, למשל, ידברו ג'ונתן ספרן פויר ואתגר קרת על הורות בת זמננו, על משבר האקלים, בעלי חיים וצמחונות - לאור יצירתו של עגנון. ב־20:30 ידברו דורין פרנקפורט, ישראל אהרוני ורננה רז על אופנה, בישול ומחול בעקבות עגנון. ביום שלישי ב־18:00 יהיה ביקור וירטואלי בביתו של מרטין בובר בגרמניה, עם פרופ' אדמיאל קוסמן; אחר כך מפגש עם הסופרות ניקול קראוס ודורית רביניאן על ריבוי הפנים של מולדת וגלות בהשראת עגנון; וצרויה שלו וחיים באר ידברו על יחסם אל עגנון והשפעתו על כתיבתם. למי שאוהב עגנון ואוהב ספרות בכלל.
שירי לב־ארי
אמנות
להתפעל ממיצב חדש של צדוק בן דוד
"אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי" הוא מיצב חדש של צדוק בן דוד במוזיאון תל אביב, הכולל 6,000 פסלי דמויות של נשים גברים וילדים. הדמויות צולמו במקומות שונים בעולם ואחר כך הומרו באמצעות טכניקת חיתוך לייזר (הכל כך מזוהה עם יצירתו) לפסלי דו־ממד עשויים מתכת. בן דוד, שחי בלונדון כבר שנים רבות, נחשב לאחד האמנים הישראלים המצליחים בעולם. פסליו עוסקים בטבע ובאדם מנקודת מבט אופטימית וחומלת, דבר יוצא דופן באמנות. על המיצב הנוכחי החל לעבוד ב־2015 והציג אותו במקומות שונים בעולם, תוך כדי הוספת עוד ועוד דמויות. המראה של המיצב, המוצג בחלל רחב הידיים באגף החדש, מזכיר מיצב קודם של בן דוד, "שדה שחור" שהוצג במוזיאון ב־2010. אז, כמו היום, הוא הוצב על משטח חול ענקי וכלל “רק" 20 אלף מגזרות מתכת של פרחים שבצד אחד היו שחורים ובצד השני צבעוניים. 145 אלף מבקרים הגיעו לראות את התערוכה, מספר שיא שלא היה לפני כן. יש להניח שהמוזיאון בונה גם עכשיו על הצלחה גדולה. אוצרות: מירה לפידות, טל לניר.
דנה גילרמן
קולנוע
לגלות את הבמאי הגדול הבא
תומס וינטרברג זכה השנה באוסקר הזר על סרטו המצוין “עוד סיבוב", אבל את הקריירה הקולנועית שלו הוא התחיל בתל אביב, כשהגיע עם סרט הגמר שלו מבית הספר לקולנוע בקופנהגן לפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים בתל אביב. וכך גם פרנסואה אוזון, מבכירי במאי צרפת, שהיה ממשתתפי הפסטיבל התל־אביבי ב־1994, כשעוד היה אלמוני. סרטו החדש של אוזון, “קיץ 85", יפתח ביום ראשון את פסטיבל סרטי הסטודנטים (עד 26.6), בהפקת החוג לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב, שחוגג השנה יום הולדת 35. סרטי הסטודנטים של וינטרברג ואוזון, לצד במאים כמו ג'סטין קורזל האוסטרלי (“מקבת"), יוצגו במקבץ סרטים קצרים שיציג את המיטב מ־35 שנות הפסטיבל. ומנגד, סרטי התחרות הבינלאומית יציגו את סרטי הגמר הקצרים של הסטודנטים לקולנוע שיגדלו להיות פרנסואה אוזון ותומס וינטרברג של העשורים הבאים. פרדריק אלמס, הצלם של דיוויד לינץ' וג'ים ג'רמוש, יגיע לקיים כיתת אמן. ואילו קלייר דני, מלאני לורן, ברטרן בונלו וראדו ג'ודה יקיימו מפגשים עם הקהל התל־אביבי באמצעות שיחות וידיאו מביתם.
יאיר רוה
