אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

פורום דאנס 100

"אין קשר בין מחירי הדיור לבין השוק החופשי"

עמיחי הרן מרון משולמי מהנדסים הזהיר ש"למרות הצפה של בוגרי אוניברסיטה קיים מחסור במהנדסים מיומנים". לדברי ארז גלבוע מגלבוע מהנדסים "בעשורים האחרונים הפיקוח החמיר, והרגולטרים סוחטים לנו את הרווחיות"

17.06.2021, 14:30 | מעין מנלה


"אמנם היצע המהנדסים עלה אך הביקוש רק הולך וגדל. מספר הבוגרים בפקולטות להנדסה גדל בכ־100% ב־30 השנים האחרונות ולעומת זאת — השכר שילש את עצמו. הפער בין ההיצע לביקוש מביא לגידול בשכר שגורם לשחיקה ברווחיות החברות", כך אמר עמרי גלברט, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת ברן, בפורום בכירי ענף ההנדסה Dun’s 100. 

בסקירה על הענף של אפרת שגב, סמנכ"ל אגף כלכלה מידע ומחקר דן אנד ברדסטריט, היא אמרה כי "ענף משרדי ההנדסה באופן מסורתי מאופיין במחסור בכוח אדם מקצועי, נוכח משיכת בוגרי לימודי הנדסה לעבודה בענף ההייטק המתגמל. על פי איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות חסרים כיום בענף כ־4,000 מהנדסים אזרחיים". בנוסף אמרה שגב כי הענף מאופיין בתחלופת עובדים גבוהה וכי על פי ההערכות כ־20% מהעובדים בענף הוצאו בשנת הקורונה 2020 לחל"ת, כאשר מרביתם חזרו לעבוד ב־2021". 

"תכנון זה פחות סקסי. גם מי שמסיים ללמוד הנדסה לא הולך לתכנון כי זה משתלם פחות. ויש מחסור בתחום התנועה והרמזורים. העובדה שמהנדסים 'בורחים' להייטק מובנת, אי אפשר לנצח את זה", אמרה שלומית לוין מנהלת משאבים, בדקר בניין והנדסה. 

לדברי עמיחי הרן, ראש צוות ברון משולמי מהנדסים, בתחום הנדסת הבניין, הקונסטרוקציה והניהול אמנם יש הצפה של בוגרי אוניברסיטאות  ודרישה למשרות אבל יש מחסור בכוח אדם מיומן כי אנשים נשארים שלוש שנים במקרה הטוב. לדבריו, אין פער משמעותי בידע או באיכות המהנדסים שהוכשרו במכללות לעומת אוניברסיטאות.

פורום בכירי ענף ההנדסה של Dun פורום בכירי ענף ההנדסה של Dun's 100. בשורה האחורית מימין לשמאל: רוני סרי, ארז גלבוע, אדם דנון, רועי אלון, עמרי גלברט, אריאל שרייבר, עידו לדר, עמיחי הרן, ואופיר שמואל; בשורה הקדמית: דורון אדרי, יואב אלון, עינת רוזן, אלה בן נון, אפרת שגב ושלומית לוין | צילום: ניב קנטור פורום בכירי ענף ההנדסה של Dun

בעיה במוסר תשלומים

"הקטסטרופה היא גם מבחינת התשלומים: למהנדס אתה משלם כל חודש שכר, רכב וכו' אבל את התשלום מהיזמים במקרה הטוב תקבל באיחור של שלושה חודשים", אמר יואב אלון, מנכ"ל י.ד ירדן אלון ניהול נכסים ובנייה. אכן, לפי הסקירה של שגב אחד האתגרים המרכזיים בענף משרדי ההנדסה הוא מוסר התשלומים הירוד בקרב חלק מהלקוחות בארץ ובחו"ל. 

אלה בן נון, מנכ"לית ובעלים של אלה בן נון ניהול בנייה, אמרה כי בעוד שניהול פרויקטים של תשתיות חווה עדנה בשנה האחרונה עם עלייה במחירים ושגשוג, בינוי פרויקטים של משרדים נעצר. "פרויקטים של תעסוקה במאות אלפי מטרים פשוט נעצרו. המגורים הם פרויקטים הרבה פחות רווחיים ומה שקרה זה שהתחיל קניבליזם מכיוון שכולם עברו למגורים — אנשים מורידים מחירים; ובמקביל שכר העובדים עולה, בגלל המחסור. אנחנו תולים תקוות בממשלה החדשה שתשחרר קרקעות לבנייה. מגורים הוא הטריגר כי אחריו מגיע מסחר ולפניו תשתיות", אמרה. 

לדברי רוני סרי, מנכ"ל ברן ישראל, ככל שיהיו יותר מהנדסים כך העלויות יהיו יותר נמוכות ומשך הפרויקטים יתקצר. "המדינה היא הסמן הימני להתנהגות המשק ואם החברות הממשלתיות ינקטו בצעדים — כולם יתיישרו. לכן, צריך להעלות את שכר טרחה מינימלי, לקבוע מנגנון פיצוי על התארכויות ולהוריד את תנאי הסף במכרזים כדי להגדיל את ההיצע". 

על תנאי הסף אמר גלברט כי ״חברות שהיו בעולם התשתיות פרחו בשנה האחרונה, וחברות שעבדו עם יזמים פרטיים היו בבעיה. כל מה שהיה לפני שנה חוזר. התהליך והשחיקה של השכר ממשיך בשוק הפרטי לצד העלאת תנאי הסף בשוק הממשלתי״.

לדבריו המדינה מבקשת יותר ויותר מעורבות של חברות זרות. עם זאת, אומר רועי אלון, סמנכ"ל י.ד ירדן אלון ניהול נכסים ובנייה, "להביא חברות זרות לארץ זה לא דבר קל. תנאי הסף לדוגמה במכרז ניהול רשת המטרו מאפשריים לכשלוש חברות בארץ להגיש מועמדות. בעולם ניהול הפרויקטים התמודדות של שלוש חברות מהווה אי שיוויון וחוסר תחרות. ועל כן יש להוריד את תנאי הסף הפיננסים ותנאי הסף המקצועיים על מנת ליצור תחרות ענפה בין חברות הניהול".

בנושא הבטיחות בענף הבנייה אמר גלברט כי הממשלה שינתה מדיניות ושמה דגש עם יותר ממוני בטיחות בפרויקטי תשתיות "רק שכחו שכל האסונות המשמעותיים היו בפרויקטי הבינוי, שם לא היה שום שינוי, אמרה  עינת רוזן סמנכ"לית פורן שרים הנדסה ושמאות מקרקעין. "כשתאונות בתחום ההנדסה קורות זה אירוע רב נפגעים, ולעומת זאת כשקורים אירועים דומים ברפואה, שם מדובר בסטאז'רים שלא דורשים מהם את תנאי הסף של הרישיון כפי שקורה בענף ההנדסה — זה מכוסה ולא שומעים על זה יותר מדי". 

לדברי דורון אדרי, מנכ"ל wdi, כל הבקרות בסופו של דבר לא השפיעו בנושא הבטיחות. "אני לא חושב שישראל נמצאת באיזה אירוע רב נפגעים בטיחותי. נניח שאתה נוסע ברכב ומסתכל בווטסאפ תוך כדי ונכנס במישהו — אתה תתבע את ווטסאפ? בסופו של דבר כשפועל סיני, גם אחרי שהוא מקבל הדרכות בטיחות בלי סוף, עולה על המרפסת הוא מחליט אם לאבטח את עצמו או לא — הוא אדון לגורלו". עוד אמר אדרי על מחירי הדירות כי אם המדינה תחליט למכור את הקרקע ישירות לדיירים ניתן יהיה להוריד את המחירים. "אנחנו יודעים שעולה בין 600 ל־700 אלף שקל לבנות דירה, כל השאר זה בידיים של המדינה. הבלוק אותו בלוק, הבנייה אותה בנייה, רק המחיר שנקבה רשות מקרקעי ישראל לקרקע הוא שונה. אין שום קשר לשוק חופשי". 

עיכובים בהיתרי בנייה

ארז גלבוע, מנכ"ל ובעלים של גלבוע מהנדסים אמר כי מה שקרה בתחום הרגולציה ב־20 השנים האחרונות הוא רק החמרה. לדבריו, משרדי ההנדסה היום צריכים להתמודד עם 12 עד 15 רגולטורים שסוחטים להם את הרווחיות וכך יש עיכוב בתהליכים עד שקבלת היתר בנייה תוך שלושה חודשים, כפי שקורה בגרמניה, נותר חלום רחוק בישראל 2021. 

על החדשנות בענף הבנייה אמרה אלה בן נון כי ״הענף מתקדם ועובד עם טכנולוגיות מתקדמות בבניה ובחומרים אך לא רק, החדשנות באה לידי ביטוי גם במתודות ובשיטות עבודה. תנופת הבנייה בארץ לא מחוברת לשום דבר בעולם בעוד בחו״ל הסיסטמה היא תכנון ארוך וביצוע על פי תוכנית, בישראל הדברים עובדים הפוך. זה עניין של סיסטמה לא ענין של כוח אדם או של תנאים״.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות