אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אחת מ-10 משרות בשירות המדינה לא מאוישת צילום: אלכס קולומויסקי, יונתן זינדל/פלאש90

בלעדי לכלכליסט

אחת מ-10 משרות בשירות המדינה לא מאוישת

מדיניות נתניהו, שדחפה להחלשת הדרג המקצועי במגזר הציבורי, הותירה תפקידי מפתח לא מאוישים. נתונים שהגיעו לכלכליסט מהתנועה לחופש המידע משרטטים תמונה קשה: 6% מהמשרות הבכירות לא מאוישות. יותר משליש מהמשרות שלא אוישו נמצאות בסטטוס זה כבר מעל שנתיים

20.06.2021, 06:55 | אדריאן פילוט

1. 

עם כניסתו של נפתלי בנט למשרד ראש הממשלה נחשף בימים האחרונים מצבו של המשרד שנחשב לאחד החשובים בשירות המדינה, ושפועל כמשרד מטה שאמון על הוצאה לפועל של תוכניות רחבות בינמשרדיות, כמו גם על ניהול פעילותו השוטפת של ראש הממשלה. המשרד התגלה כמרוקן מכוח אדם, משרות רבות בו אינן מאוישות, והעבודה אינה מתבצעת. רבים מייחסים זאת לעובדה שבנימין נתניהו העדיף בשנותיו האחרונות בשלטון לפעול לבד, ללא פיקוח ושיתוף, וייתכן שבחלק מהמקרים גם ללא תיעוד.

קראו עוד בכלכליסט:

אבל מצב העניינים הזה אינו נחלתו הבלעדית של משרד ראש הממשלה. המשבר הפוליטי המתמשך בישראל נתן את אותותיו בשורת בעיות הולכות וגוברות שטלטלו את משרדי הממשלה, ובראשן היעדר תקציב מדינה מאושר זו שנה שנייה ברצף. מה שהערים על המשרדים קושי נוסף היתה העובדה שבישראל פעלה במשך שנתיים וחצי - עם הפוגה בת חצי שנה בלבד - ממשלת מעבר שידיה היו כבולות בקבלת החלטות מבחינה משפטית ופוליטית.

רה"מ נפתלי בנט. עוד משימת שיקום דחופה לפניו, צילום: פלאש רה"מ נפתלי בנט. עוד משימת שיקום דחופה לפניו | צילום: פלאש רה"מ נפתלי בנט. עוד משימת שיקום דחופה לפניו, צילום: פלאש

הרקע למשבר הפוליטי היה הסתבכויותיו הפליליות של ראש הממשלה נתניהו והתעקשותו להמשיך לאחוז בהגה השלטון למרות חולשתו הפוליטית שניכרת בעובדה שהוא נכשל בהרכבת ממשלה יציבה שוב ושוב, אחרי ארבע מערכות בחירות. בהקשר זה נתניהו ושלוחיו מהליכוד פצחו זה מכבר במתקפה חסרת תקדים על רשויות אכיפת החוק, כולל היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה. עוד קודם לכן החלה ההתעמרות בשירות המדינה - בשדרה המקצועית שמונה כמכלול 70 אלף עובדי ציבור שנועדו לשרת את האזרח ומשכורתם משולמת מכספי משלם המסים - בטענה שה״פקידים״ מונעים משילות. לימים התברר כי אותה משילות היא נסיון לעקוף ולכרסם את חוקי הדמוקרטיה.

לבנות מחדש האם בנט ינשים את משרד רה"מ רה"מ הנבחר צריך לבחור האם לקחת את האדמה החרוכה שהשאיר קודמו - ולבנות מחדש את אחד המשרדים שהכי משפיעים על האג'נדה הכלכלית-חברתית אדריאן פילוטלכתבה המלאה


שירות המדינה ואזרחי ישראל נפגעו ממלחמות הפוליטיקאים בדרגים המקצועיים בדרך נוספת: היעדר איוש של משרות רבות בשירות, שמחבל במטרתו הראשונית: לפעול למען אזרחי המדינה. מדובר הן במשרות בכירות, שהיעדר האיוש שלהן נובע לעתים ממניעים פוליטיים, ומייצר ואקומים במערכות שפועלות ללא ניהול והכוונה. מן העבר השני ישנן משרות בדרגים בינוניים וזוטרים שגם אם המניע להעדר איושן אינו פוליטי - הוא נובע מהשיתוק שאחז במערכת כאמור, במשך שנתיים וחצי.

נתונים שהגיעו לידי כלכליסט מהתנועה לחופש המידע חושפים את היקפן הגדול של המשרות הבלתי מאוישות בשירות המדינה ומשרטטים מצב של שירות מחורר, שהולך ונחלש. אחת ממשימותיה הבוערות של ממשלת השינוי תהיה לייצב מחדש את השירות.

2.

אחת מכל 10 משרות בשירות המדינה - הכולל את משרדי הממשלה, גופי הביטחון ומערך האשפוז בבתי החולים - אינה מאוישת. זו השורה התחתונה והמטרידה שעולה ממאגר הנתונים. עוד עולה מהנתונים כי מתוך 8,880 משרות לא מאוישות, 930 משרות (10.5%) בלבד מצויות בהליך איוש. בנוסף ל־8,880 המשרות הלא מאוישות, ישנן עוד 4,442 משרות בהם מכהנים עובדים במינוי זמני - ממלאי מקום או מה שמכונה מינוי בפועל. שני שליש מהם מועסקים במערכת הבריאות - בתי חולים כלליים, גריאטריים ופסיכיאטריים. בהסתכלות כוללת על מספר המשרות הבלתי מאוישות או אלה שמאוישות בממלאי מקום - מדובר על 15% משירות המדינה כולו.

מחצית מהמשרות הלא מאוישות הם בדרגים מנהלתיים (מנהלה ואמרכלות) ובגזרת המח"ר (אקדמאים בתחום מדעי החברה והרוח). נתון זה אינו מפתיע משום שחלק ניכר משירות המדינה מורכב מדירוגים אלו. אבל מבט על תתי־הקבוצות בקטגוריית הללו מגלה חורים מטרידים בשירות. למשל העובדה שאחת הקבוצות הגדולות ביותר בגזרת המשרות הבלתי מאוישות היא זו של אחיות בריאות הציבור (161 משרות שאינן בהליך מכרזי), כשברקע הזיכרון הלא רחוק על כך שאחד הכשלים הבוטים בטיפול במגפת הקורונה בראשיתה היה מחסור בחקירות אפידיומולוגיות, גם בשל מצוקת כוח אדם. 990 משרות של רופאים ואחיות אינן מאוישות ואינן בהליך מכרזי. תשובה לשאלה איך קורה דבר כזה אחרי שנה של מגפה חסרת תקדים — אין לאיש.

ח"כ בנימין נתניהו. העדיף לפעול לבד, צילום: רויטרס ח"כ בנימין נתניהו. העדיף לפעול לבד | צילום: רויטרס ח"כ בנימין נתניהו. העדיף לפעול לבד, צילום: רויטרס

3.

אבל הבעיה החריפה ביותר נוגעת לסגל הבכיר של שירות המדינה שמונה כ־2,098 משרות בסך הכול. מדובר בשורה ארוכה וחשובה של מנהלי השירות הציבורי: שומרי סף ומעצבי מדיניות — משנים למנכ"לים של משרדי ממשלה, סגנים של מנהלי בתי חולים וראשי מחלקות, מנהלי אגפים במשרד הבריאות, ועוד. מספר המשרות הבלתי מאוישות בקרב קבוצה זו עומד על 115 — שיעורן מסך הבכירים עומד על 6%. במשרות אלה המחסור אינו רק כמותי אלא גם איכותי. בסגל התיכון - שהינו חלק משמעותי מעמוד השדרה של השירות הציבורי - ישנן 941 משרות לא מאוישות שהן כ־7.3% מסך המשרות. יותר מ־73% מהן לא היו בהליך מכרזי נכון לסוף שנת 2020. לפני שנתיים, ב־2019, חיבר סגן נציב שירות המדינה מוטי אהרוני דו"ח מיוחד לאחר שבנציבות חלחלה ההבנה שסוגיית המשרות הלא מאוישות בשירות המדינה בדגש על הסגל הבכיר הוא בעיה מערכתית המחייבת טיפול שורש. נתון מעניין שעלה מהדו"ח הוא שכמחצית מהמשרות הבלתי מאוישות בסגל הבכיר וגם בסגל התיכון נפתחו בשנת 2018. קרי, מדובר בתופעה שהחריפה לאחרונה — זו לא היתה תמונת המצב מאז ומעולם. 

4.

מספר המשרות הבלתי מאוישות מקבל מימד נוסף במבט על משך הזמן שבו המשרות אינן מאוישות. על פי נתוני נציבות שירות המדינה יותר משליש מאותן משרות (36%) מצוי שנתיים לפחות בסטטוס זה, 30 מהן אינן מאוישות מעל 5 שנים ומשרה אחת לא אוישה במשך שנות דור (24 שנים). הדו"ח של אהרוני קבע בין היתר כי חלק מהמשרות אינן מאוישות בשל בעיות תקציביות שנבעו מהיעדר ממשלת מכהנת לאורך זמן בשנים האחרונות. כפי שמסבירים בנציבות, בהיעדר תקציב מאושר נדרש אישור של ועדת חריגים של החשב הכללי לאיוש משרות מה שמקשה על התהליך ולעתים בולם אותו כליל. חילופי שרים קבועים וממלאי מקום הוביל לשינויים תכופים במדיניות המשרדים וכתוצאה מהם גם לשינויים ארגוניים שמשפיעים על חלק מהמשרות.

כאשר בוחנים את התופעה של משרות לא מאוישות והפגיעה בפקידות המקצועית מומלץ לשם לב גם לתופעה הרחבה של מינוי ממלאי מקום, לעתים כמדיניות, שהמניע לה במקרים מסוימים הוא פגיעה בעצמאותה ובעוצמתה של אותה פקידות.

נדיב מרדכי חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כי "יש קבוצת משרות אשר להם תפקיד דמוקרטי של שומרי סף. הם חלק ממודל הפרדת הרשויות החוקתי ועצמאותן חשובה לנו במיוחד. הקבוצה כוללת את היועמ"ש, פרקליט המדינה, מבקר המדינה, מפכ"ל, ונגיד בנק ישראל. בעוד בעולם ניתנת להם עצמאות גם באמצעות החוקה, אצלנו חלק מסמכויותיהן הבסיסיות אינן מוסדרות אפילו בחוק. לכן, הכרחי שמינוים יהיה לכל הפחות קבוע ולא זמני. בשנים האחרונות, חלק ניכר מהם מאוישים באופן לא רציף על ידי ממלאי מקום וחלק אחר מתמודד עם איומים על המשך עצמאותו. אלה נובעים אולי מחוסר הסכמה פוליטית, אבל החשש הוא שזה נובע גם משאיפה בוטה לפוליטיזציה והחלשת תפקידים אלה והאתוס שלהם" הוא מסכם. 

לדבריו, "בעשור האחרון, ולמעשה, עוד בממשלת נתניהו הראשונה, השמרנות המקומית מקדמת מודל נשיאותי, שבו הפוליטיקאים בוחרים את בכירי השירות הציבורי ישירות. לעומתה, התפיסות הליברליות עומדות בקרב בלימה ומבקשת להגן על המבנה המקצועי של שירות המדינה, ובפרט של מערכת אכיפת החוק. לדעתי, המבנה המקצועי הוא היחידי ההגיוני, אם מסתכלים על שיטת המשטר הישראלית והאתגר הדמוקרטי שלה בעת הנוכחית".

נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ. "אנו מתכוונים לדחוק במשרדים להתאים את מצבת כח האדם הפורמלית למצב בשטח", צילום: חיים צח לעמ נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ. "אנו מתכוונים לדחוק במשרדים להתאים את מצבת כח האדם הפורמלית למצב בשטח" | צילום: חיים צח לעמ נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ. "אנו מתכוונים לדחוק במשרדים להתאים את מצבת כח האדם הפורמלית למצב בשטח", צילום: חיים צח לעמ

5.

כל אלה לא פוטרים את נציבות שירות המדינה שבראשה עומד דניאל הרשקוביץ מהחובה לעשות סדר בדברים בשירות לאחר שדו"ח אהרוני קבע כי חלק מהמשרות הלא מאוישות התייתרו אבל לא נמחקו בעוד משרות אחרות פוצלו לתפקידים חדשים אבל המשרות הישנות עדיין לא בוטלו. עבודת מטה כזה רלבנטית לא רק לקבלת תמונה בהירה יותר של הנעשה בשירות המדינה אלא לצורך תכנון כוח האדם במגזר שהתבררה חשיבותו דווקא במשבר הקורונה — החל מבתי החולים וקופות החולים, דרך מערכת החינוך וכלה במנגנוני הסיוע הממשלתיים לשכירים ולעצמאים שפרנסתם נפגעה. 

״הגעתי להחלטה כי הגיע העת להסדיר את הנושא ואנו מתכוונים לדחוק במשרדים להתאים את מצבת כח האדם הפורמלית למצב בשטח", אומר הנציב הרשקוביץ בשיחה עם "כלכליסט" בעקבות הממצאים. חובת ההוכחה כעת היא גם עליו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות