ביטול הספק ייטיב עם הצרכן, וגם עם HOT ובזק

שר התקשורת החדש־ישן יועז הנדל הודיע אתמול סופית על ביטול ההפרדה בין תשתית לספק בשוק האינטרנט. מדובר באחד העיוותים הרגולטוריים שמלווה את השוק מאז שנת 2000, והפך בשנים האחרונות למיותר ולמסרבל, ובעיקר הוא יצר פגיעה בצרכנים.

יצירת ההפרדה, הייחודית לשוק הישראלי, היתה חלק מהניסיון לייצר תחרות בשוק מונופוליסטי, שבו עמדה לפני יותר משני עשורים בזק לבדה, אז עוד כחברה ממשלתית. החלתו של השוק הסיטונאי ב־2015, שאיפשרה לחברות תקשורת לחכור תשתית מבזק, הפכה את ההפרדה לחסרת משמעות. 

שר התקשורת יועז הנדל | צילום: אבי מועלם

נתחיל בשורה התחתונה: ביטול ההפרדה בין תשתית לספק טובה לצרכן. אם עד היום הוא היה צריך לרכוש את השירות דרך שני גורמים נפרדים ולהתמודד מול שניהם במקרה של תקלה, הרי שעם תחילת הרפורמה בשנה הבאה, תהיה לו כתובת אחת ויחידה לכך. 

המצב הקיים הוביל לא אחת למצב של "זריקת אחריות" בין ספקי האינטרנט לבעלי התשתיות ולהפך כאשר נוצרו תקלות בשירות. כמו כן נוצר מצב של "מנויים רדומים" שמשלמים בלי ידיעה עבור כפל שירותים בסכום שמוערך ב־50 מיליון שקל מדי שנה. במשרד התקשורת הובילו בשנה החולפת מהלכים לצמצום התופעה בכמחצית, אך היא עדיין קיימת. 

מנגנון פיצוי

המעבר לאסדרה החדשה צפוי להיות הדרגתי, והחשש הגדול הוא מהתחזקות השחקניות הגדולות ממילא, בזק ו־HOT, שיוכלו כעת למכור שירות אינטרנט מלא ישירות לצרכן. עד היום יכלו השתיים למכור שירות אחוד במסגרת "באנדל הפוך", שבו חויבו להציע ללקוחות אפשרות לבחור את הספק, וכעת יוכלו השתיים לחתום על הסכמים עם ספקים ולמכור את השירות בלי שהלקוח יידע בהכרח מיהו הספק. באותו אופן מי שהוגדרו עד היום חברות "ספק" יוכלו למכור מוצר אחוד, בלי שהלקוח יידע למי שייכת התשתית. 

כדי למנוע התחזקות יתר של החברות הגדולות, החליט משרד התקשרות לבצע את המעבר לאסדרה החדשה בצורה הדרגתית ולקבוע כללים שיבטיחו את התחרות בשוק הסיטונאי. כך למשל יחויבו חברות התשתית להציג למשרד התקשורת הסכמי מדף שחתמו מול חברות הספק בטרם יורשו למכור אינטרנט בעצמן, ולאחר הצגת ההסכם יידרשו להמתין שלושה חודשים. הסכמים אלה חייבים להיות עם ספקים שמוגדרים גדולים ושאינם משתייכים לבית, כלומר בזק לא תוכל להציג הסכם עם בזק בינלאומי כהסכם מדף. 

הסכם המדף יאפשר לכל חברת ספק להתקשר מול חברת התשתית באותם התנאים שעליהם היא חתמה עם חברת הספק בהסכם המדף. הסכמים אלה יידרשו לכלול מדדי תוצאה, בדומה למודל הנהוג היום באירופה שיכללו למשל את הזמן המקסימלי להתקנת השירות, זמן מקסימלי לטיפול בתקלה, זמינות טכנאים וכדומה. אי עמידה ביעדים יגרור פיצוי מצד חברת התשתית בהתאם לסיכום מראש בין הצדדים. 

רן גוראון, מנכ”ל החברות־הבנות של בזק, וטל גרנות גולדשטיין, מנכ”לית HOT. חשש שהמהלך יחזק אותן | צילום: רפי דלויה

במשרד התקשורת הודיעו כי יבדקו את המגמה בשוק בתום שנה מיום יישום הרפורמה ובהתאם לממצאים ישקלו צעדים עתידיים לטובת יישום הרפורמה ושיפור השירות לצרכנים. מעבר להשפעה הישירה על הצרכנים, להחלטת משרד התקשורת צפויות להיות השפעות גם על השוק עצמו ובעיקר על שתי השחקניות הגדולות בו – בזק ו־HOT. סלקום ופרטנר, שגם הן נחשבות בעלות תשתית (סלקום דרך IBC), אינן נדרשות בהפרדה מבנית, ולפיכך יכלו להציע עד היום גם תשתית וספק במשותף, דבר שבזק ו־HOT לא יכלו דרך החברות־הבנות, בזק בינלאומי והוט־נט, אלא אם הלקוחות בחרו בכך במסגרת הבאנדל ההפוך.

לכאורה ההחלטה של משרד התקשורת מייתרת את הצורך בפעילות של בזק בינלאומי, שמספקת גם שיחות בינלאומיות, ושל הוט נט, שהוקמה במיוחד למטרה זו. בבזק בינלאומי כבר נערכו מראש לתרחיש הרגולטורי הספציפי הזה במסגרת המיזוג עם חברת yes, כחלק מחברת אלפא שמאגדת גם את פלאפון. 

חתימה עם המתחרות

בבזק בינלאומי לא מתכוונים לוותר על מכירת אינטרנט, ובאמצעות המיזוג עם yes בונים על אפשרות של הצעת ערך ללקוחות דרך מכירת שירות אינטרנט בתוספת טלוויזיה של yes – שילוב שכיום החברה־האחות בזק קווי אינה יכולה להציע בגלל מגבלות ההפרדה המבנית המוטלות עליה. לפי הערכות, בזק בינלאומי תחתום על הסכמים עם כלל חברות התשתיות, בדומה למצב היום, ולא תישען בהכרח בלעדית על בזק, כדי להציע ללקוחות כמה מסלולים, שעשויים להתחרות בבזק. 

ב־HOT טרם התקבלו החלטות לגבי הוט־נט, וככל הנראה ימתינו כדי לראות איך השוק מתפתח. כמיליון לקוחות שהיום מקבלים את השירות מפוצל (תשתית לחוד וספק לחוד) לא יועברו אקטיבית לשירות האחוד, ובמשרד התקשורת מחכים שכוחות השוק יעשו את שלהם.