אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יציאה מהארון זה לא ענף יחידני איי פי

יציאה מהארון זה לא ענף יחידני

כשכדורגלן הומו לא יוצא מהארון זו לא בעיה שלו. זו בעיה של התעשייה כולה, שעדיין מעניקה פרסים להומופובים מוצהרים וחוקרת את הפוליטיקה של דגל הגאווה. איך אפשר לפתור את זה? לעיריית תל אביב יש רעיון

21.06.2021, 09:41 | אוריאל דסקל

המשחקים בעלי האווירה הטובה ביותר ביורו 2020 היו בבודפשט. שם, בבירת הונגריה, לא היו הגבלות על מספר האנשים באצטדיון ולכן המגרשים היו מלאים עד אפס מקום - מה שהלהיב את השחקנים, האוהדים והפרשנים בטלוויזיה. ואולם, באותו יום שבו הונגריה אירחה את צרפת, ממשלת הונגריה בראשותו של ויקטור אורבן, המשיכה את הדה-הומניזציה שהיא עושה כבר שנים לקהילה הגאה והעבירה חוק להט"בפובי נוסף. מאותו יום שבו הונגריה סחטה תיקו 1-1 מאלופת העולם, נאסר לשתף קטינים, ילדים מתחת לגיל 18, ב"תוכן להט"בי". כלומר נאסר ללמד אותם בבית ספר על דמויות של הומואים או לסביות ונאסר לדבר איתם על טרנסג'נדרים או זכויות אזרח לקהילה הלהט"בית. 


אטילה פיולה ההונגרי חוגג את השער מול נבחרת צרפת. אורבן הופך את הונגריה לפאשיסטית, איי פי אטילה פיולה ההונגרי חוגג את השער מול נבחרת צרפת. אורבן הופך את הונגריה לפאשיסטית | איי פי אטילה פיולה ההונגרי חוגג את השער מול נבחרת צרפת. אורבן הופך את הונגריה לפאשיסטית, איי פי


קראו עוד בכלכליסט:


העולם, מן הסתם, דיבר בעיקר על תוצאת הכדורגל ופחות על החוק החדש. וזו בדיוק היתה המטרה של אורבן - שהשקיע הרבה מאוד כסף בלהפוך את הונגריה שלו ל"מרכז ספורטיבי" של אירופה במטרה להסתיר את העובדה שהוא הופך את המדינה לפאשיסטית. דרך אגב, באותו היום אופ"א חקרה אם מנואל נוייר עבר על תקנון הארגון כאשר החליט ללכת עם "סמל פוליטי" על זרועו במהלך משחק יורו. "הסמל הפוליטי" היה סרט קפטן בצבעי הקשת שנוייר ענד כחלק מחודש הגאווה בעולם.


מנואל נוייר שוער נבחרת גרמניה עם סרט הקהילה הגאה במשחק מול פורטוגל ביורו 2020, איי פי מנואל נוייר שוער נבחרת גרמניה עם סרט הקהילה הגאה במשחק מול פורטוגל ביורו 2020 | איי פי מנואל נוייר שוער נבחרת גרמניה עם סרט הקהילה הגאה במשחק מול פורטוגל ביורו 2020, איי פי


עם כל ההתקדמות שהכדורגל, כתעשייה, עשה לכיוון קהילת הלהט"ב - יוזמות של מועדונים, קידום של אינדיבידואלים, דגלי קרן בצבעי הקשת -  כדורגלן בכיר עדיין לא יצא מהארון. 

ואפשר להבין אותו. הרי עם כל ההתקדמות וחיבוק הקהילה כביכול, בסוף אופ"א הולכת ומקיימת את אחד מאירועי השיא של העונה במדינה שפוגעת בזכויות האדם של הלהט"בים. פיפ"א, למשל, מקיימת יחסים אינטימיים עם הכסף של מדינות שחרטו על דגלן הומופוביה - רוסיה וקטאר. הכדורגלן ההומו בארון ממש לא יכול להרגיש בטוח לצאת אם משחקי הנבחרת שלו, בטורניר בינלאומיים, יתקיימו מול קהל, גברי מצ'ואיסטי ברובו, שתומך בחוקים נגדו.

חזרה להונגריה: גוף האוהדים הראשי של האוהדים ההונגרים הוא גוף ניאו-נאצי שמקלל שחקנים שחורים ותומך בחוקים נגד הומואים. ואופ"א, כאמור, לא היססה לתת להם את הבמה. אז כששחקן הומו לא יוצא מהארון זו לא בעיה שלו. זו בעיה של התעשייה והכדורגל או הספורט כולו.

היסטוריה של אומץ

אחת מהבעיות המרכזיות של להט"בים בענפי הספורט הקבוצתיים היא המחשבה שהיציאה מהארון דורשת אומץ אינדיבידואלי ולא שינוי תרבותי של הענף.

ספורטאים הומואים ולסביות רושמים הצלחות כבירות בענפים ש"מקבלים" אותם כבר שנים. בכדורגל נשים וכדורסל נשים אין שום דבר יוצא דופן או מיוחד בכוכבת לסבית וגם בענפים אינדיבידואליים, ספורטאים להט"בים מככבים כבר יותר ממאה שנה. ביל טילדן, הטניסאי מספר 1 בעולם בין השנים 1920 ל-1925, היה הומוסקסואל שלא הסתיר את נטיותיו. הוא זכה בווימבלדון והוביל את הנבחרת האמריקאית לזכויות רבות בגביע דייוויס. טום וודל, רופא ומתחרה קרב עשר אמריקאי באולימפיאדה, ייסד את המשחקים הגאים בשנות השישים. הוא גם אף פעם לא הסתיר את נטיותיו. בשנות השמונים המוקדמות בילי ג'ין ומרטינה נברטילובה - אגדות הטניס - יצאו מהארון. ב-1989, "מר עולם" בוב פריז יצא מהארון מול כל קהילת הבאדי-בילדרס בראיון במגזין איירונמן. ובשנות התשעים - בזכות שילוב של נראות, קבלה בתרבות הפופ המיינסטרימית ומאבק בדה-הומניזציה שעשו פוליטיקאים ואנשי תקשורת קונסרבטיבים להומואים בעקבות התפרצות האיידס - יותר ויותר ספורטאים וספורטאיות בכירים יצאו מהארון: גרג לוגאניס, הקופץ למים האגדי; איאן רוברטס, שחקן הרוגבי המפורסם באוסטרליה, יצא מהארון במגזין של הקהילה; רודי גאלינדו, אלוף ארה"ב בהחלקה על הקרח גם כן יצא מהארון. מאז מאות ספורטאים ברחבי העולם יצאו מהארון. וזה לא הפריע לקריירה שלהם.


גרג לוגאניס קופץ למים באולימפיאדת סיאול, איי פי גרג לוגאניס קופץ למים באולימפיאדת סיאול | איי פי גרג לוגאניס קופץ למים באולימפיאדת סיאול, איי פי


בריו דה ז'נרו 2016: 25 מ-53 הלהט"בים המוצהרים שהתחרו באולימפיאדה זכו במדליה. כלומר, כמעט 50% מכל המתחרים מקהילת ה-LGBT זכו במדליה כלשהי. לפי אתר Outsports, בלונדון 2016 כ-40% מחברי הקהילה שיצאו מהארון זכו במדליות בלונדון 2012. ואולם, בענפים אחרים - בעיקר בענפים הקבוצתיים "הגבריים" - יצאה מהארון הסתיימה לעתים קרובות בטרגדיה. אד גאלגר, שחקן פוטבול באוניברסיטת פיטסבורג, ניסה להתאבד פחות משבועיים לאחר ששכב עם גבר לראשונה. הוא קפץ מסכר ונותר משותק כל חייו. הוא אחר כך הסביר שהוא התקשה ליישב את הזהות שלו כספורטאי קשוח עם הזהות המינית שלו. הוא הקים עמותות וניסה לעזור לספורטאים אחרים שחשו אותו דבר. "אז הייתי יותר נכה נפשית מאשר היום אני נכה", אמר. ב-1998 ג'סטין פאשאנו, הכדורגלן הבכיר ביותר שיצא מהארון, התאבד בגיל 36. הוא יצא מהארון עשר שנים לפני ואף פעם לא התקבל על ידי קהילת הכדורגל או אוהדי המשחק. המאמן שלו בנוטינגהאם פורסט, בראיין קלאף המפורסם, אף התבריין כלפי והתנכל לו בגלל מיניותו. מאז הכדורגלנים, הכדורסלנים ושחקני הפוטבול שיצאו מהארון היו שחקנים שוליים או לקראת סוף הקריירה שלהם. אף אחד לא יצא מהארון בשיא הקריירה שלו.

תומאס היצלסברגר, הכדורגלן הבכיר ביותר שיצא מהארון - שחקן נבחרת גרמניה, אסטון וילה ושטוטגארט - הסביר לעיתון הגרמני Die Zeit למה החליט לעשות זאת לקראת סוף הקריירה שלו. "קבלת העצמי היתה תהליך ארוך. רק בשנים האחרונות הבנתי שאני מעדיף לחיות עם גבר. אף פעם לא התביישתי במי שאני אבל לא תמיד היה קל לשבת עם 20 גברים צעירים ולהקשיב לבדיחות על הומואים... להיות הומו זה נושא שהכדורגל די מתעלם ממנו אבל הכדורגל המודרני לא אמור להיות מקום לאנשים מימי הביניים עם גישות מיושנות. אני מקווה שיהיו גברים צעירים שיוכלו לצאת מהארון ולהיכנס לעולם המקצועני".


תומאס היצלסברגר, כדורגלן גרמני שיצא מהארון, במשחק בשנת 2009. "להיות הומו זה נושא שהכדורגל די מתעלם ממנו אבל הכדורגל המודרני לא אמור להיות מקום לאנשים מימי הביניים עם גישות מיושנות. אני מקווה שיהיו גברים צעירים שיוכלו לצאת מהארון ולהיכנס לעולם המקצועני", איי פי תומאס היצלסברגר, כדורגלן גרמני שיצא מהארון, במשחק בשנת 2009. "להיות הומו זה נושא שהכדורגל די מתעלם ממנו אבל הכדורגל המודרני לא אמור להיות מקום לאנשים מימי הביניים עם גישות מיושנות. אני מקווה שיהיו גברים צעירים שיוכלו לצאת מהארון ולהיכנס לעולם המקצועני" | איי פי תומאס היצלסברגר, כדורגלן גרמני שיצא מהארון, במשחק בשנת 2009. "להיות הומו זה נושא שהכדורגל די מתעלם ממנו אבל הכדורגל המודרני לא אמור להיות מקום לאנשים מימי הביניים עם גישות מיושנות. אני מקווה שיהיו גברים צעירים שיוכלו לצאת מהארון ולהיכנס לעולם המקצועני", איי פי


זה, כאמור, משהו שדורש שינוי תרבותי. ושינוי תרבותי מצריך אנשים רבים להשתנות ולא רק שאדם אחד יראה "אומץ". "ענפי הספורט הקבוצתיים הם מאוד מאצ'ואיסטיים וגבריים - ורק התרבות לבדה מדירה מחדר ההלבשה הומואים. זה מאוד דומה למצב הנשים והילדות בספורט", אומרות שני טל ואדוה אסל, שתיהן יועצות אסטרטגיות ומנהלות את SheSports, קהילה לקידום ספורט נשים ו-SheSports LGBTQ, קהילה לקידום להט"בים בספורט. שתיהן מדברות על "חסמים תרבותיים" שמונעים מילדות לעשות ספורט וגם מהומואים להצטרף לקבוצות כדורסל וכדורגל. "מגיל צעיר החסמים בספורט בפני ילדה הן חברתיים ותרבותיים. יש ענפים שהם 'בסדר' להשתתף בהם ויש ענפים ש'ילדה לא צריכה להתחרות בהם'. אנחנו רואות בבירור איך זה גורם להדרה של נשים ממגרשי הספורט העממי, ומועדוני הספורט המקצוענים", אומרת שני, שחקנית כדורסל בבני יהודה לשעבר. "וזה נכון גם לספורטאי הומו שאם יילך ל'ענפים נשיים' בכביכול, אז זה 'בסדר' מבחינת החברה, אבל אין לו באמת מקום בענף קבוצתי כמו כדורסל או כדורגל". 


SheSports, צילום: עופר אשכנזי SheSports | צילום: עופר אשכנזי SheSports, צילום: עופר אשכנזי


לפי אסל, "צריך לייצר תרבות מכילה, לעבוד בהכלה וקבלה וזה מתחיל בדברים פשוטים כמו מגרשים שמוקצים לנשים כדי שנשים שרוצות לעשות ספורט לא יצטרכו להילחם על המקום שלהן בציבור מול גברים שמשחקים על אותו מגרש כבר 20 שנה". לפי טל: "יש פה ושם קמפיינים נגד הומופוביה בכדורגל, אבל זה לא מספיק. צריך מדיניות הכלה, אסטרטגיית שילוב. החזון הוא צדק מגדרי שמתחיל בנראות במרחב הציבורי של נשים ולהט"בים בספורט. לכן אנחנו עושות את רוב הפעולות שלנו במגרשים בחוץ כדי שאימא ואבא של ילדה ייראו ביחד עם הילדה שלהם נשים עושות ספורט, אבל זה באמת דורש את התמיכה של הרשויות המקומיות והלאומיות. קשה מאוד לעשות את השינוי התרבותי הזה לבד, או אפילו כעמותה. זה מצריך שיתוף פעולה שנוגע בתשתיות, בחינוך ועוד".

הקשר לעיריית תל אביב-יפו

עמותת SheSports LGBTQ מקבלת תמיכה מוסדית מעיריית תל אביב-יפו - מודל שאולי גופי כדורגל כמו ההתאחדות לכדורגל או אפילו אופ"א יכולות לאמץ. העמותה התקבלה בשנה האחרונה למחזור הראשון של התוכנית לעידוד יזמות חברית להט"ב של עיריית תל אביב-יפו והמרכז הגאה, שבמסגרתה מוענקים 10,000 שקלים וליווי מקצועי ואסטרטגי ליזמים חברתיים שמטרתם לשפר את איכות החיים של להט"בים. איתי פנקס ארד, חבר מועצת העירייה ומחזיק תיק הלהט"ב בעיר, יזם את התוכנית ואמר ל"כלכליסט": "זה אחד ממיזמי הדגל שהיה לנו ברור מהרגע הראשון שצריך להשתלב בתוכנית לעידוד יזמות חברתית להט"בית במרכז הגאה. שני, אדוה ולישי קצב הן מנהיגות ויזמיות בנשמה, והחיבור הטבעי בין העשייה רבת השנים שלהן למען נשים בספורט לבין הרעיון של העצמה ומנהיגות בקהילה הגאה, מוליד תוצאות מדהימות בשטח. אנחנו שמחים וגאים להיות חלק מזה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות