אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כל צעד מתועד: סין עוקבת גם אחרי עובדי ההייטק שלה צילום: גטי אימג'ס

דו"ח טכנולוגי

כל צעד מתועד: סין עוקבת גם אחרי עובדי ההייטק שלה

לפי דיווח של ניקיי אסיה, חברות ההייטק פיתחו מערכות ניטור שמתעדות כל פעולה של העובדים, מבדיקת מסמכים ועד למעקב אחרי הרגלי גלישה, ומשמשות ככלי ניהולי. הלגיטימציה הממשלתית למעקב ללא בקרה מובילה לפגיעה בזכויות אדם, וסופה להתרחב

21.06.2021, 09:52 | עומר כביר

כשטכנולוגיה מנוצלת לרעה על מנת לפגוע בקבוצת אוכלוסייה מסוימת, אפשר להעריך בבטחה רבה שהפגיעה לא תוגבל לאותו קבוצת אוכלוסייה לאורך זמן. 

כשהמדינה עומדת מאחורי אותה פגיעה, מכשירה אותה ונותנת לה לגיטימציה, זה יהיה הימור טוב שלא רק המדינה תנצל את הטכנולוגיה למעקב ושליטה באוכלוסיות שונות. 


נוסעים בתחנת הרכבת בבייג נוסעים בתחנת הרכבת בבייג'ינג | צילום: איי אף פי נוסעים בתחנת הרכבת בבייג


בישראל, בשנת הקורונה, חווינו את זה על בשרנו כשכלי המעקב של השב"כ, שפותחו במטרה מרכזית של להלחם בטרור וללכוד מחבלים, הופעלו נגד אזרחים מהשורה, ויש סכנה אמיתית שהם עוד יחזרו לחיינו בעתיד.

ואצלנו המצב עוד סביר, יחסית. סין היא אורחת קבועה במדור זה, וכבר כתבתי בעבר בהרחבה על מערך הניטור והמעקב הרחב שהיא מפעילה נגד המיעוט של האויגורי, שחייו נראים לא פעם כמו סרט דיסטופי על מדינת משטרה עתידינית

החל מסריקות ביומטריות שמגיעות עד לאברים הפנימיים, עבור ברישות רחובות ערים במערך של מצלמות זיהוי פנים, ועד לשימוש בבינה מלאכותית לזיהוי גורמים קיצוניים ושליחתם למחנות חינוך מחדש, שאולי לא זהים לחינוך מחדש שעובר ווינסטוון ב-"1984", אבל לא בגלל חוסר מאמץ. וגם עבודות כפייה (או עבדות מודרנית, בלשון נקייה פחות), וניסויים מפחידים לשימוש בטכנולוגיה לזיהוי מצב רגשי.

אין סיבה שמערך המעקב לא ייושם ברמה התאגידית

באופן די צפוי, טכנולוגיות שמשמשות לדיכוי אוכלוסיית מיעוט לא נשארות נחלתה של אוכלוסיה זו לאורך זמן, והן נפרסות ברחבי סין לכדי מערך ריגול אימתני, שרשם קפיצת דרך משמעותית בחסות הקורונה. וכמו שכבר אמרו חכמים ממני, אם ברמה הלאומית זה עבד יופי, אין שום סיבה שזה לא יעבוד ברמה התאגידית.  אפילו אם אתה עובד הייטק מבוקש.

לפי דיווח נרחב של המגזין היפני ניקיי אסיה, אנשי תעשיית ההייטק בסין עובדים תחת מערכות ניטור וניהול ביצועים הולכות וצומחות, שמפותחות על ידי החברות עצמן ונהנות מרגולציה חלשה של סקטור התעסוקה. מערכות אלו משמשות לקביעת יעדים, הערכת עובדים, החלטה על פיטורים, "העצמת תפוקה" באמצעות כימות התנהגות העובדים על בסיס איסוף וניתוח כמויות נרחבות של מידע אישי ועוד.


מערכת לזיהוי פנים בסלולר, סין, צילום: גטי אימג מערכת לזיהוי פנים בסלולר, סין | צילום: גטי אימג'ס מערכת לזיהוי פנים בסלולר, סין, צילום: גטי אימג


אנדי וואנג, עובד IT באחת החברות, שאמון על הפעלת מערכת שכזו וריגול אחר עמיתיו סיפר שהתוכנה, שמכונה DiSanZhiYan או "עין שלישית, מותקנת על מחשבי כל העובדים בחברה, מנטרת את המסכים שלהם בזמן אמת, מקליטה את השיחות ואת היסטוריית הגלישה שלהם וכל מסמך שעליו הם עובדים. לדבריו, התוכנה מתריעה אוטומטית על "התנהגות חשודה" כמו ביקור באתר חיפוש עבודה או סטרימינג. דו"חות יעילות מופקים על בסיס שבוע, ומסכמים את הזמן שבילה עובד בכל אתר ואפליקציה. "בוסים בודקים את הדו"חות על בסיס קבוע", סיפר וואנג לניקיי אסיה. "הם יכולים להשפיע על סיכוי העובד לקידום והעלאה. ניתן גם להשתמש בהם כראיות בהליך פיטורים". לצד המערכת הפעילה החברה מערכת מצלמות מעקב ברזולוציה גבוהה, שהותקנו בכל החדרים ושימשו בין השאר על מנת לבדוק כמה זמן בילה כל עובד בהפסקת צהריים.

ניטור עובדים על ידי מעסיקים אינו המצאה של סין, ומקובל גם בחברות מערביות רבות. ואולם, בשעה ששם ניטור זה מוגבל על ידי חוקי פרטיות ותעסוקה ונורמות אזרחיות ומשפטיות, והיקף הניטור והמידע שנאסף על העובדים מצומצם, מגבלות אלו כמעט ואינן קיימות בסין שם הפלישה של המעסיק לחיים הפרטיים של העובד יכולה להיות עמוקה מאוד. לדברי עו"ד סמואל יאנג ממשרד עורכי הדין AnJie בבייג'ינג, יש בסין מעט מאוד חקיקה שמעניקה לעובדים הגנות פרטיות. "קצב החקיקה לא מצליח להדביק את קצב ההתפתחות הטכנולוגית", אמר.


מערכת זיהוי פנים בסין, צילום: רויטרס מערכת זיהוי פנים בסין | צילום: רויטרס מערכת זיהוי פנים בסין, צילום: רויטרס


בנוסף, מערכות אלו פועלות בצמוד לכלי ביג דאטה שמשמשים על מנת לקבוע יעדי עבודה קיצוניים. השילוב בין השניים, לפי המגזין, יוצר סביבה שבה עובדים פועלים שעות ארוכות במיוחד ותחת לחץ עצום, שבמקרים מסוימים אף עלול להיות קטלני. בדצמבר שעבר עובדת בת 22 של ענקית הסחר המקוון Pinduoduo התמוטטה בדרכה הביתה מהעבודה ב-1:30 בבוקר, ומתה זמן לא רב לאחר מכן. היא עבדה בחטיבת הסופר המקוון של החברה, שהתרחבה במהירות בזמן סגרי הקורונה בסין. שבועיים מאוחר יותר אישרה החברה שאחד ממהנדסיה התאבד בקפיצה. אחת הפעולות האחרונות שלו היתה לבדוק את אפליקציית המסרים המידיים של החברה.

טרגדיות אלו נקשרו לתרבות 996 הידועה לשמצה של סין, שבמסגרתה מקובל לעבוד מ-9 בבוקר עד 9 בערב, שישה ימים בשבוע, ולטכנולוגיות המעקב שמעצימות את הלחץ שיוצרת תרבות זו. "עובדים לא מוחלפים על ידי אלגוריתמים ובינה מלאכותית. במקום זאת, הטכנולוגיות האלו מעצימות את ההנהלה", אמר לניקיי אסיה ד"ר ניק סרניק, מומחה לכלכלה דיגיטלית מקינגס קולג' לונדון. "טכנולוגיות מאיצות את הקצב לאנשים שעובדים עם מכונות, במקום שיקרה ההפך. לבני אדם יש מעט מאוד אוטונומיה בנושא".


זיהוי פנים בסין, צילום: China Daily זיהוי פנים בסין | צילום: China Daily זיהוי פנים בסין, צילום: China Daily


הספקית המובילה בסין של מערכות מסוג זה, Sangfor Technologies, עובדת עם עליבאבא, ביידאנס (מפתחת טיקטוק, Sina Corp, שיאומי, ZTE וכ-50 אלף חברות נוספות. שירותי החברה כוללים מערכות שיכולות לגשת להיסטוריית הגלישה והשימוש באפליקציות מובייל של משתמשים, ואפשרות לחסום אפליקציות שנחשבות לכאלו שפוגעות בתפוקה. המערכת גם מדרגות עובדים לא יעילים על סמך הזמן שהם גולשים באפליקציות שלא קשורות לעבודה, ומזהה כאלו בעלי סיכוי גבוה להתפטר.

עובד שגלש בשירותים נקנס

חברה בשם Zhongduantong פיתחה אפליקציית מובייל שעובדים שנמצאים בשטח, כמו אנשי מכירות, מחויבים להשתמש בה על מנת לשלוח מיקום ותמונות בפרקי זמן קבועים. במקרה אחד, מנהל מכירות שביקר במרכז משכנתאות בהפסקת הצהריים שלו נקנס על ידי החברה ב-200 יואן. במקרה אחר, עובד נענש על כך שגלש במשך 10 דקות באתר ווייבו, בעת ששהה בשירותים. ידועים כמה מקרים שבהם חברות עושות שימוש בחיישנים ובטכנולוגיות אחרות כדי לנטר את הזמן שעובדים נמצאים בשירותים.


תושבי המיעוט האויגורי בסין, צילום: wikipedia תושבי המיעוט האויגורי בסין | צילום: wikipedia תושבי המיעוט האויגורי בסין, צילום: wikipedia


פרופ' גְ'יָה קָאי מאוניברסיטת סין למדעי האלקטרוניקה וטכנולוגיה תהה עד לאיזו מידע יכולות מערכות כאלו לנהל בני אדם. "לדוגמה, אם לעובד יש היום צינון, האם התוכנה תדע לזהות את זה ותתיר לו זמן רב יותר לסיים את המטלות? התשובה היא לא, לפחות נכון לעכשיו. מערכות מחשב יכולות ללכוד רק גרסה מופשטת של התנהגות אנושית", אמר לניקיי אסיה.

תנאי עבודה תובעניים עד כדי מוות של עובדים אינם משהו ייחודי לתעשיית ההייטק בסין. זה אפילו לא התחיל שם. מדובר בדבר שמזוהה יותר מכל עם מפעלי הייצור הענקיים והמרובים שפרושים ברחבי המדינה. יצרניות ענק כמו פוקסקון נאלצו לאורך השנים להתמודד עם שורה ארוכה של התאבדויות  עובדים או מקרי מוות כתוצאה מתשישות במפעליהן. לרוב, מבלי שהדבר יעורר עניין מתמשך מחוץ לסין, או מחאה משמעותית מצד אזרחים משכילים במעמד גבוה יותר.

עכשיו, הם אוכלים את הפירות הבאושים של התרבות הדורסנית שצמחה במפעלי הייצור, בתוספת הטוויסט של מעקב אובססיבי בהשראת מערך הניטור האימתני שהקימה המדינה. יש כאן לקח לא רק לנתיני סין, אלא לכולנו: ניצול אמצעים מאיימים שמופנים נגד אוכלוסיה מוחלשת, יהיה הצידוק שלהם אשר יהיה, לא ישארו לנצח נחלתה של אותה אוכלוסיה. השימוש בהם יתרחב, לאט או מהר, למטרות נוספות ואוכלוסיות נוספות, וללא התנגדות משמעותית יגיע בסופו של דבר לכל אחד ואחד מאתנו. אם לא נזעק את זעקתה של אותה אוכלוסייה מנוצלת, ואם לא נבין שהעוול שנעשה לה הוא עוול שנעשה גם לנו, כאשר יגיע תורנו זה כבר עלולה להיות מאוחר מדי.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות