הנגיד: באוצר צריכים להיזהר מלהיענות לדרישות תקציביות ש"בוודאי יגיעו"

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, לא בטוח שיעד חוב-תוצר של 60%, שנקבע כדרישה ממדינות האיחוד האירופי באמנת מאסטריכט בשנת 1992, ולפיו ניסתה ישראל להתיישר בעבר - ואף הצליחה לעשות זאת ב-2019 -עדיין רלוונטי; כך לפי דברים שאמר בכנס מדיניות כלכלית שנערך בהרצליה. הנגיד אמנם לא אמר מה לדעתו צריך להיות ה"נורמלי החדש", אך הוא רמז כמה פעמים במהלך הרצאתו כי מדובר על שיעור שבין 75% ל-80%.

במהלך הרצאתו הציג הנגיד בקווים כלליים את תוכנית ההאצה שפורסמה בשבוע שעבר על ידי בנק ישראל. התוכנית כוללת השקעה גדולה מאוד בתשתיות, בפיתוח הון אנושי, בפיתוח פיננסי ובהפחתת רגולציה. היקף תוכנית ההשקעות עליה ממליץ בנק ישראל נאמד על ידו ב-45 מיליארד שקל לשנה.

הנגיד אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי

הנגיד הדגיש כי על אף שאין צורך להעלות מסים בשנתיים הקרובות (2021-2022), על האוצר להיזהר מאוד מלהיענות לדרישות תקציביות שבודאי יגיעו. לטענתו, אין להגדיל את הגרעון המבני, ויש לפעול לצמצמו כבר בתקציב הקרוב. עם זאת, וכפי שפורסם בדו"ח בנק ישראל, מימון תוכנית ההשקעות צריך להתבצע על ידי שילוב של העלאות מסים בעתיד, נטילת חוב, וקיצוץ בהוצאות אחרות על פי סדרי העדיפויות של הממשלה.

.