אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
38 שנים אחרי ויסות המניות: הבנקים עשויים לסחור בבורסה צילומים: יריב כץ, דוברות בנק ישראל, ענבל מרמרי

בלעדי לכלכליסט

38 שנים אחרי ויסות המניות: הבנקים עשויים לסחור בבורסה

רשות ני"ע, הבורסה ובנק ישראל מקדמים מהלך שיאפשר לבנקים לשמש כעושי שוק במניות גדולות. המטרה: להגדיל את הנזילות ובכך את פעילות המוסדיים בשוק המקומי. ענת גואטה: "השאיפה ‑ להחזיר את הבנקים כעושי שוק במניות מובילות"; פרשת ויסות מניות הבנקים שהתפוצצה ב-1983 נחשבת לאחד המחדלים הכלכליים הגדולים ביותר בתולדות ישראל

22.06.2021, 07:05 | עירית אבישר

התגברו על הטראומה: שלושים ושמונה שנים מאז פרשת ויסות מניות הבנקים, עשויים הבנקים לשוב ולסחור בבורסה כעושי שוק במניות. ל"כלכליסט" נודע כי באחרונה הותנע מחדש מהלך שכזה, לאחר ניסיונות שלא התרוממו ב־15 השנים האחרונות.

קראו עוד בכלכליסט:

הפעם, ההערכה היא כי קיים סיכוי טוב שהמהלך ייצא לפועל, לאור נכונות הצדדים (הרגולטורים והבנקים) לקיים אותו. בין רשות ני"ע לבנק ישראל נערכו שיחות בנושא בתקופה האחרונה, ובחודש האחרון התקיימה פגישה בנושא, בה נכחו נציגי הרשות, הבורסה והבנקים.

יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה, צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה | צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה, צילום: אוראל כהן, טל אזולאי, דור מנואל

יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה, שתומכת במהלך, התייחסה לנושא אתמול בהופעתה בוועדת הכספים: "יש לנו יעד להגדיל את פעילות עושי השוק בבורסה. בעקבות משבר מניות הבנקים ב־83, הבנקים הדירו את עצמם מפעילות שכזו. השאיפה שלנו להחזיר אותם כעושי שוק במניות מובילות ואנחנו פועלים לשם כך, בשיתוף פעולה עם בנק ישראל".

עושה שוק הוא חבר בורסה המחויב לצטט לאורך יום המסחר מחירי קנייה ומכירה בנייר ערך מסוים, במטרה לספק נזילות בנייר. יש כיום פעילות של עשיית שוק בבורסה בת"א, אולם היא מתמקדת בניירות ערך לא נזילים, בעיקר של חברות קטנות. יש שלושה עושי שוק: מיטב דש, אי.בי.אי ואקסלנס, שנותנים שירות שכזה למעל 200 ני"ע.

הפעילות הזו אמורה להקל על ביצוע מסחר בניירות ערך לא נזילים. כעת, רוצים ברשות ובבורסה לקדם פעילות אחרת של עשיית שוק, שתתמקד דווקא בניירות הערך של החברות הגדולות.

לכאורה, אין בהן בעיית נזילות ונעשות בהן כל הזמן עסקאות. אולם בדו"ח ההמלצות שפרסם באחרונה בנק ישראל לממשלה החדשה נכתב בהקשר זה: "ישנו פער משמעותי בין פוטנציאל הנזילות של הבורסה בת"א לבין רמת הנזילות שלה בפועל. בהשוואה ניתן ללמוד כי רמת הנזילות בבורסה בת"א נמוכה בהשוואה לבורסות אחרות בעולם".

כמו כן, בשביל המוסדיים הגדולים בישראל, ובטח בשביל משקיעים גדולים בחו"ל, גם המחזורים בני"ע של המניות הגדולות לא מספיק גדולים, וקשה מאוד לבצע עסקה של עשרות מיליוני שקלים מבלי להשפיע על שער המניה.

המוסדיים בישראל רק הולכים וגדלים בהיקף הנכסים שהם מנהלים. הגדולים שבהם כבר מנהלים 200‑300 מיליארד שקל כל אחד. השוק הישראלי הופך להיות קטן עבורם, והם מסיטים עוד ועוד כספים להשקעות מעבר לים.

כדי שניתן יהיה לבצע עסקאות גדולות במניות, צריך עושי שוק גדולים עם הון גבוה, חוסן והתמחות בסוגיות של תפעול וניהול סיכונים, והבנקים הם המועמדים הטבעיים לכך. 

נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: אלכס קולומויסקי נגיד בנק ישראל אמיר ירון | צילום: אלכס קולומויסקי נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: אלכס קולומויסקי

מה שעוד מדרבן לדחיפת המהלך הוא התוצאות שהושגו בשוק האג"ח. לפני 15 שנים הוחלט לאפשר לבנקים המקומיים והזרים להיות עושי שוק באג"ח הממשלתיות. כניסתם לפעילות בתחום הביאה לעלייה במחזורי המסחר: ב־2005 מחזור המסחר היומי הממוצע בשוק האג"ח הממשלתיות עמד על 1.12 מיליארד שקל, בשנת 2006, במהלכה נכנסו הבנקים לפעילות הוא עלה ב־28% ל־1.44 מיליארד שקל, וב־2007 זינק ב־80% נוספים ל־2.6 מיליארד שקל. כניסת עושי השוק לא הייתה הסיבה היחידה לעליית המחזורים באותן שנים, אך ללא ספק תרמה לשיפור הנזילות ולהגדלת הפעילות של משקיעים גדולים.

על אף היתרונות, עוד ארוכה הדרך עד שהמהלך ייצא לפועל. בשל הרגישות הנובעת מפרשת ויסות המניות, בעקבותיה נאסר על הבנקים (למעט הבנק הבינלאומי, שלא היה מעורב בה) לרכוש מניות בבורסה בתיק הנוסטרו שלהם. אך מכיוון שמדובר בהנחיה בלבד, ולא בחקיקה, ההערכות הן כי ניתן לאפשר לבנקים לשוב לבורסה בקלות יחסית, ללא צורך בהליכי חקיקה מורכבים, אם כי גם סוגיה זו נבחנת בימים אלה.

הבעייתיות בהקשר זה טמונה בעיקר בהיבט הציבורי: אמנם עברו כמעט 40 שנה מהפרשה (ראו מסגרת), אך היא עדיין צרובה כאחד המחדלים הכלכליים הגדולים שהיו בישראל. אמנם שיטת המסחר השתנתה, ומדובר בעשיית שוק, ועדיין, שילוב של בנקים ומסחר בבורסה עשוי שלא להתקבל טוב ציבורית.

פרשת ויסות מניות הבנקים היא גם טראומה קשה לבנק ישראל, ולכן לאורך שנים הוא התנגד למתן האפשרות לבנקים לחזור ולסחור בבורסה. בשנים האחרונות הוא התרכך. גורמים במערכת הפיננסית מציינים כי מאז נכנס נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לתפקידו, חלה התקדמות נוספות בנכונות של בנק ישראל לנושא, היות וירון מגיע מארה"ב, ומכיר את פעילות הבנקים שם בתחום זה. ככל הידוע, גם גישתו של המפקח על הבנקים יאיר אבידן חיובית לסוגיה. 

בשבוע שעבר הגישה החיובית הזו הגיעה לשיאה, כשבמסגרת דו"ח ההמלצות לפעילות הממשלה החדשה, בחרו בבנק ישראל להתייחס לסוגיית מינוי עושי שוק: "מומלץ לשקול מחדש את החסם של פעילות זו עבור הבנקים הישראליים", נכתב במשפט קצר, שמגלם בתוכו את שינוי הגישה.

אמנם מדובר במקור הכנסה חדש, אך לא בכל הבנקים מסתערים על היוזמה: כיום עושי השוק מקבלים תשלום מהחברה שהם מבצעים בני"ע שלה פעילות של עשיית שוק. המודל החדש מדבר על עשיית שוק למניות של חברות גדולות. במודל שכזה, לרוב ההכנסות מגיעות דרך הבורסה עצמה, שנותנת הנחות בעמלות לעושי השוק. מקור הכנסה נוסף הוא המרווחים בציטוטים שמספקים חברי הבורסה. מדובר בפעילות עם רווחיות לא גבוהה, והבנקים רוצים להבטיח בתהליך הזה שהם לא ייתקלו בדרישות דרקוניות, שיהפכו את הפעילות ללא משתלמת עבורם.

פרשת ויסות המניות: הטראומה ששינתה את כלכלת ישראל

פרשת ויסות מניות הבנקים נחשבת לאחד המחדלים הכלכליים הגדולים ביותר בתולדות ישראל. תהליך ויסות המניות החל עוד בשנות השבעים, כאשר יועצי ההשקעות בבנקים המליצו ללקוחותיהם לרכוש את מניות הבנקים, ובמקביל רכשו מניות אלו לחשבונות הנוסטרו של הבנק.

כתוצאה מכך, לבנקים היה אינטרס שמחירי מניותיהם ימשיכו לעלות, כדי שיוכלו לגייס עוד הון שיאפשר את התרחבותם. הם דרבנו את לקוחותיהם לרכוש את המניות, ששעריהן עלו בהתמדה. פעולה זו הביאה להתנפחות מחירי מניות הבנקים, עד לרמה של בועה, שבסופו של דבר התפוצצה בשנת 1983, כתוצאה מציפייה לפיחות של השקל מול הדולר, מה שהביא למעבר כספים ממניות הבנקים למט"ח.

התרסקות מניות הבנקים גרמה לכדור שלג של הפסדים כבדים ללקוחות הבנקים ולבנקים עצמם. בסופו של דבר, המדינה התערבה והלאימה את הבנקים. בעקבות האירוע הוקמה ועדת בייסקי. כחלק מהמסקנות שלה, הוחלט כי הבנקים לא יעסקו במסחר במניות, וכי מותר להם רק לרכוש מניות עבור לקוחותיהם, או להשקיע במניות באמצעות עסקאות מחוץ לבורסה. כעת, כאשר השוק עבר שינויים רבים, עולה השאלה האם בשלה העת להסיר את המגבלה הזו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות