אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

כנס המוסדיים בשוק ההון

"רגולטורים ומוסדיים במערב מובילים את אימוץ הקריפטוגרפיה"

מנכ"ל סילבר קאסל אלי מיזרוח אמר את הדברים במסגרת הפאנל "מה יהיה הטרנד הבא?", שנערך בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות. רונן קפלוטו מקסם קרנות אמר כי הביטקוין עוד רחוק מלהפוך למטבע, ורבקה אלגריסי מבנק הפועלים הדגישה את הכסף הרב שזורם לחו"ל

22.06.2021, 12:32 | חזי שטרנליכט

המטבעות הדיגיטליים הם תחום השקעה חדש, שיותר ויותר מוסדיים מגלים בהדרגה, כך אמר אלי מיזרוח, מנכ"ל Silver Castle, במסגרת הפאנל "מאנרגיה ירוקה ועד קריפטו: מה יהיה הטרנד הבא?", שנערך בכנס שוק ההון של כלכליסט וקסם קרנות ועסק בזיהוי הטרנדים הבאים. 

קראו עוד בכלכליסט:


בפאנל, שניהל עורך מוסף השוק בכלכליסט ירדן רוז'נסקי, אמר מיזרוח כי יותר גופים רגולטוריים מאמצים בשנה האחרונה את הסדרת תחום המטבעות הדיגיטליים.

רוז'נסקי: באחרונה רואים הרבה מאוד רחש סביב מטבעות קריפטוגרפיים. אל סלבדור חושבת לאמץ את המטבע, ומנגד ענקית כמו סין רוצה לרסק אותו. מה צפוי לתחום?

אלי מיזרוח: "הסיפור הגדול בשנה האחרונה הוא אימוץ הנושא בידי יותר ויותר גופים רגולטוריים ומוסדיים מערביים, בהובלת ארה"ב. רשות ני"ע בארה"ב, ה-SEC, התחילה הסדרה בתחום. היא סימנה את הדרך לחברות ציבוריות אמריקאיות, שרוצות להחזיק ביטקוין ואיתריום במאזן כגידור נגד אינפלציה. רשות ני"ע שם אמרה שהם יכולים לעשות זאת, כל עוד הם עומדים בכללי הדיווח והגילוי. הדוגמה המפורסמת היתה של טסלה, שרכשה 1.5 מיליארד דולר, 5% מהמאזן שלה, ולמרות הציוצים לא מכרה לא דולר ולא ביטקוין, זו המגמה.

"אנחנו רואים יותר בנקים מרכזיים בעולם שהולכים להסדרה בתחום, כולל רשות ני"ע בישראל. מתירים למוסדיים דרך יותר קלה - עם מטרייה רגוליטורית - להכניס מטבעות דיגיטליים למאזן ולפורטפוליו ההשקעות. זו תחילת האימוץ בידי המוסדיים של המטבעות הדיגיטליים".

כשאתה מסתכל העתיד של המטבעות הקריפטוגרפיים. זה נכס או אולי משהו שיכול להיות מטבע?

מיזרוח: "אנחנו לא מסתכלים על זה כעל מטבעות, אלא כנכסים פיננסיים. נוצר תחום השקעה (Asset Class) חדש ומעניין עם כללי משחק שונים וללא קורלציה לתחומי השקעות אחרים. זה לא כמו אוסף מטבעות שיום אחד נקנה איתם קפה".

איפה נקודת הממשק בין שוק ההון לעולם מטבעות הקריפטו?

רונן קפלוטו, מנהל השקעות ראשי קסם קרנות ETF מבית אקסלנס: "יש מירוץ רגולטורי עולמי להשיק מוצרים שיהיו בטוחים ונטולי סיכון, קרי קרנות נאמנות. יש הרבה מכשירים שהמוסדיים יכולים להיחשף דרכם, אבל הם חייבים לקחת גם את סיכון המנפיק. המירוץ הוא לכך שלא יהיה סיכון מעבר לחשיפה. אנחנו עדיין רחוקים מאוד מלדבר על הביטקוין כמטבע. היום שבו תהיה מוכן למכור דירת מגורים ולקבל בעוד חודש את הסכום צמוד למחיר הביטקוין לא קרוב. ברמת התנודתיות שיש כיום זה דיון תיאורטי בלבד".


משתתפי הפאנל. מימין: ירדן רוזנסקי, רונן קפלוטו, אלי מיזרוח, רבקה אלגריסי ואמיר כהנוביץ משתתפי הפאנל. מימין: ירדן רוזנסקי, רונן קפלוטו, אלי מיזרוח, רבקה אלגריסי ואמיר כהנוביץ' | צילום: אוראל כהן משתתפי הפאנל. מימין: ירדן רוזנסקי, רונן קפלוטו, אלי מיזרוח, רבקה אלגריסי ואמיר כהנוביץ



יש נטייה מבחינת גיל המשקיעים לאמץ יותר את המטבעות הדיגיטליים?

מיזרוח: "ללא ספק רואים שחלק גדול מהדלק שמתמרץ את אימוץ הביטקוין מקורו במשקיעי הריטייל. זאת למרות שיש גם חשיפה גדלה והולכת של משקיעים כשירים ואמידים מאוד, שהם בדרך כלל מבוגרים יותר. בקרב המוסדיים, אני חושב שזה גורף. זה לא מופיע בשיעור ניכר בתיקים, אבל אני לא מכיר מנהל השקעות שלא מתעניין בזה. הם מחפשים חשיפה".

בתקופת הקורונה הצטרפו הרבה משקיעי ריטייל צעירים לשוק. הם ישבו בבית והתחילו לסחור במניות. עכשיו כשהעולם מתחיל לצאת, זה יימשך?

רבקה אלגריסי, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר, בנק הפועלים: "אנחנו רואים כניסה רחבה, ולא רק של צעירים. גם הציבור הרחב נכנס, בהשוואה למצב שהיה לפני הקורונה. זה נובע מיתרות מזומנים שהלכו ונערמו, ומהניסיון למצוא פתרון סביר. אני מאמינה שחלק גדול מהם יישאר, אך לא הכל, באופן טבעי. יש הרבה יציאה לחו"ל, לא בהכרח למניות ספקולטיביות כמו גיימסטופ, אבל כן למניות גדולות ומוכרות כמו אפל ומיקרוסופט. אין כאן כלל אצבע. הכל פתוח, ולאו דווקא הולך לנישות".

הצעירים מתרחקים יחסית מתעשיות מסורתיות לטובת דברים חדשים יותר? האם אפשר לציין בראש הפרמידה את האנרגיה הירוקה?

קפלוטו: "בהחלט. המודעות של צעירים לשוקי ההון עקבית מאוד, עם הגידול בביקוש להשקעות נקיות, הוגנות (ESG) וכן הלאה. היתה פעם טענה שתחום ה-ESG מצומצם, אך כיום יש המון חברות שעומדות בתנאים האלה. הן מקיימות את תנאי העולם החדש, לכן אין בעיות של פיזור וגיוון. באנרגיות מתחדשות אפשר להגיד שיש מהפכה גדולה. אם מסתכלים על המשקל של חברות האנרגיה המסורתיות במדדים הגדולים, הרי שהנתח שהיה להן - דו-ספרתי מעל 10% - הולך ויורד. לעומת זאת, כתמונת ראי – האנרגיות המתחדשות תופסות חלק גדול יותר מהמדדים, הכלכלות ושווי השוק של המניות".

האם אנחנו לא בעיצומה של בועה?

אמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי, הפניקס אקסלנס: "מנהלי השקעות שואלים את עצמם אם האקסטרפולציה של הטרנדים נכונה או לא. יש כמה טרנדים שאני מאמין בהם, כמו זה שחסכונות הציבור גדלים בקצב מהיר מאוד. טרנד אחר הוא של אפס אינפלציה. בהיסטוריה היו כמה אירועים קצרים שקשורים בהדפסת כסף. האם נכנסנו הפעם לטרנד של הדפסות כסף? הבנקים המרכזיים לא באמת הדפיסו כסף. הם לקחו אג"ח ממשלתיות, ונותנים לנו מזומן במקומן. אבל זה לא באמת הגדיל את כמות הכסף. החוב הוא לא בהכרח אינפלציוני. יפן הגיעה לרמות מ-50% חוב לתוצר ל-260%, ומה היתה האינפלציה בעשור האחרון – אפס על גבול השלילי. 

"התוכניות שראינו אינן אינפלציוניות. כולם עושים אקסטרפולציה למחירים הנוכחיים. במחירי ההובלה והסחורות נראה בסוף שוט דפלציוני. המחירים יפלו בחזרה. אותו הדבר עם הריבית. כולם רואים העלאות ריבית לאינסוף. שוק האג"ח מגלם העלאות ריבית לאינסוף, אמנם בקצב איטי שיגיע ל-3% בשנה בתוך עשר שנים. אבל לא נוכל לחיות עם ריביות גבוהות לטווח קצר. יש תחושה שהריביות עולות, בסוף מתברר שהריביות יורדות.

"ב-200 השנה האחרונות כמה בועות היו? היתה בועת הטוליפ. ולגבי הדוט.קום אומרים היום שזו לא היתה בועה. זה שבשנת 2000 כולם התחרטו, חשבו שהתזרים לא יגיע ומכרו את המניות – אז הם טעו. התזרים היה גבוה מאוד מחברות הטכנולוגיה. אם תפסתם שם את אמזון, גוגל, מיקרוסופט, לא בטוח שהדוט.קום היה בועה. ב-100 השנה האחרונות היתה בועת סאב-פריים, אבל זה נדיר לראות בועה של שוק שלם. כמה בועות שמעתי לאורך השנים: בועה של החוב המוניציפלי, בועת שטחים חקלאיים, בועת חובות סטודנטיאליים. כל פעם מפספסים את הטרנד, שזה שיעורי חיסכון שגדלים בקצבים מאוד מהירים".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות