אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שר האוצר: ישראל תתמוך במס חברות גלובלי מינימלי של 15% צילום: קובי קואנקס יונתן זינדל

שר האוצר: ישראל תתמוך במס חברות גלובלי מינימלי של 15%

ליברמן הצהיר בישיבת ההנהלה השבועית של האוצר כי ישראל תצטרף למתווה המס הבינלאומי הכולל קביעת רף מינימלי למיסוי חברות רב לאומיות, וכן רפורמה שתביא לכך שענקיות הטכנולוגיה ישלמו לישראל מס על הכנסות המופקות בה

22.06.2021, 19:14 | שלמה טייטלבאום


בישיבת ההנהלה השבועית של משרד האוצר, הודיע שר האוצר אביגדור ליברמן על הסכמה עקרונית להצטרפות ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית. המתוה צפוי להיות מאושר ב-OECD בסוף החודש, בתום דיונים משותפים ל-139 מדינות.

קראו עוד בכלכליסט:

מתווה המס עוסק בשני נושאים. הראשון, תשלום מס למדינות שבהן מופקת ההכנסה. כיום חברות ענק הפועלות בכל רחבי העולם, כמו  פייסבוק וגוגל, לא משלמות מסים למדינה שבה הופקה ההכנסה.  מבקש לקבוע כי חברות ענק עם שיעור רווח (לפני מס) של 10%, ישלמו מס לכל מדינה שבה הופקה ההכנסה. 

מנהיגי העולם בכינוס ה-G7, צילום: גטי אימג מנהיגי העולם בכינוס ה-G7 | צילום: גטי אימג'ס מנהיגי העולם בכינוס ה-G7, צילום: גטי אימג

כך גוגל תשלם מס למדינת ישראל עבור תוכנות שנרכשו בארץ, ופייסבוק תשלם מס על ההכנסות שלה מפרסום בישראל. בשלב זה קשה להעריך את היקף ההכנסות הצפויות לקופת המדינה, אך מדובר בכמה מאות מיליוני שקלים בשנה.

הנושא השני הוא, לייצר מס בינלאומי מינימלי. בשנים האחרונות התחיל להיווצר "מירוץ לתחתית", כשכל מדינה הציעה שיעור מס נמוך יותר מחברתה כדי למשוך את חברות הענק להעביר אליה חלק מהפעילות. מצב זה הביא לכך שחברות הענק שילמו בסך הכל שיעורי מס נמוכים מאוד. על פי המתוה הנוכחי, חברה בת או חברה אחות המוקמת במדינה שאינה מדינת האם, תשלם מס של 15%. 

המתוןה לא מחייב את המדינות לגבות 15% מס, אך במקרה ושיעור המס יהיה נמוך מ-15% במדינה שבה פועלת החברה הבת, הרי שאת הפער יהיה על החברה הבת לשלם למדינת בה רשומה חברת האם. מתוה זה לא יחול על חברה שמוקמת כולה במדינה אחת. כמו כן המתווה יחול רק על חברות גדולות, כעת מדברים על חברות רב לאומיות שמחזור המכירות שלהם עומד על כ-750 מיליארד יורו.

זה שנים רבות פועלת ישראל בדרכים שונות כדי למשוך אליה חברות טכנולוגיה רב לאומיות. אחת הדרכים העיקריות היא הטבות מס ומענקים. נכון לעכשיו, האוצר לא גיבש מדיניות סדורה לאופן שבו יתמרץ את ההשקעות הזרות בהייטק ביום שאחרי רפורמת המס, זאת בעיקר משום שיש להמתין לחקיקה המדויקת שתהיה במדינות אחרות, ובייחוד בארה"ב.

מדובר בהליך שיקח כשנתיים. לאחר כל הדיונים בארגונים הבינלאומיים, כל מדינה ומדינה תצטרך להעביר חקיקה פנימית, ולאחר מכן יהיה צורך לחתום על אמנות מיסוי בינלאומיות התואמות את הכללים החדשים. 

בישראל מובילים את העבודה מול ארגון ה-OECD מינהל הכנסות המדינה באגף הכלכלנית הראשית שבמשרד האוצר והיחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, בסיוע נציגות האוצר ב-OECD.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות