מימין מיקי בודאי וראקש לונקאר מייסדי טרנסמיט סקיוריטי | צילום: עמית שעל, גטי אימג'ס
ניתוח כלכליסט
היזמים הסדרתיים של טרנסמיט סקיוריטי מדלגים בקלילות ליוניקורנים
מאחורי גיוס הענק בהיקף 543 מיליון דולר של טרנסמיט סקיוריטי עומדים המייסדים מיקי בודאי וראקש לונקאר שכבר רשמו אקזיט מוצלח בעבר. ההשקעה בחברה מדגישה את הקיטוב בשוק: יזמים חוזרים מצליחים בקלות לגייס עובדים והשקעות בעוד מספר החברות החדשות שקמות הולך ופוחת
כבר שבע שנים שמיקי בודאי מנהל את אחת מחברות ההייטק המצליחות בישראל מתחת לרדאר. אתמול הוא רשם את גיוס ההון הגדול ביותר בסייבר הישראלי עם סבב A של 543 מיליון דולר שגייסה טרנסמיט סקיוריטי (Transmit Security) בהובלת הקרנות Insight Partners ו־General Atlantic, ולפי הערכות שווי של 2.2 מיליארד דולר.
קראו עוד בכלכליסט:
בודאי הוא שם מוכר מאוד בהייטק הישראלי. הוא נמנה עם מייסדי אימפרבה (Imperva) המיתולוגית וב־2006 חבר לראקש לונקאר, שותפו להקמת טרנסמיט, כדי להקים את Trusteer, פלטפורמה להגנה מפני הונאות, שנמכרה ל־IBM בתוך שבע שנים מהקמתה כחלק מהרכישה הגדולה ביותר של IBM בעולמות האבטחה.
האקזיטים המוצלחים האלה הם שאיפשרו לבודאי ולונקאר להקים ב־2014 חברה נוספת במימון עצמי. השניים נתנו לחברה הלוואת בעלים שהוחזרה זמן קצר לאחר הקמתה. אבל בודאי לא היחיד. טרנסמיט שייכת לקבוצה לא מצומצמת של יוניקורנים וחברות צמיחה שהוקמו על ידי יזמים מנוסים, לרוב עם כיסים עמוקים מאקזיטים קודמים. רשימה חלקית מאוד כוללת את קאטו נטוורקס של שלמה קרמר, את וויז (Wiz) של אסף רפפורט ושאר מייסדי אדאלום ואת דרייבנטס (Drivenets) של עידו סוסן שמכר בעבר את אינטוסל (Intucell) לסיסקו בכמעט חצי מיליארד דולר. לאלה אפשר להוסיף יזמים סדרתיים שהפכו למשקיעים סדרתיים, כמו אביגדור וילנץ בתחום השבבים, שעל שמו רשומים כבר אקזיטים בהיקף של כמה מיליארדי דולרים.
קשרים ששווים מיליונים
יש כמה סיבות טובות לכך שיזמים חוזרים, או סדרתיים כפי שנהוג לכנות מי שהקים יותר משלוש חברות, מצליחים להקים חברות גדולות מאוד מהר מאוד, והניסיון הוא רק אחת מהן. חשובים לא פחות הם הקשרים וההון העצמי. קשרים, או נטוורקינג, הם גם ההיכרות עם השוק ועם משקיעים בולטים וגם המוניטין של היזם בתעשייה. רפפורט, למשל, גייס סבב מהיר מאוד לוויז מאותם משקיעים שליוו אותו באדאלום. בנוסף יש ליזמים הסדרתיים יתרון בגיוס כוח אדם לחברה, שהרי מי לא רוצה לבוא לעבוד על המיזם החדש של מי שכבר עשה אקזיט מוצלח והעובדים בחברה הקודמת שלו סגרו את המשכנתא מהאופציות שקיבלו.
בנוסף, יזמים סדרתיים, במיוחד כאלה שעשו אקזיט מהיר ומוצלח, מספרים על שאיפה דומה להקים חברה ״לטווח הרחוק״ ולא למכור אותה כשהצעות מפתות מתחילות לזרום. ״אני וראקש עברנו הרבה בחיים״, אמר בודאי ל"כלכליסט" באפריל. ״עשינו ‘וי’ על הנפקות ועל מכירה של חברות אבל לא על הובלה של חברת ענק בתחום, וזה משהו שמאוד חשוב לנו ברמה האישית". רפפורט העיד על תחושה דומה בחברה החדשה שלו בטור שהתפרסם ב"מוסף כלכליסט": ״כשאתה לוקח הרבה כסף בשווי גבוה, אתה מוריד מהשולחן אופציות טובות של רכישה בשווי של מאות מיליוני דולרים. לאדאלום זה לא התאים, אבל לוויז זה כן מתאים״. עמית בן דב, מייסד גונג שגייסה לאחרונה לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר, אמר ל"כלכליסט" בדצמבר 2020: "יש פה דור יזמים שהתחיל ב־2000, עשה אקזיטים ואין לו לחץ למכור. אנחנו יודעים איך לעשות את זה יותר טוב, יש ידע מצטבר. אף אחד פה בחדר לא רואה ב־2 מיליארד דולר את פסגת השאיפות שלו".
שאיפות זה טוב ויפה, אבל ללא הון עצמי רציני שנצבר מאקזיטים קודמים, ספק אם היה אפשר לדבר עליהן בכזה ביטחון. גם בתקופה שבה זורם לתעשייה הון עצום, כמעט ללא הבחנה, יזם או יזמת שמקימים חברה ראשונה יעברו לרוב מסע מפרך של גיוס הון, שכולל שיטוט בכנסים ואירועים, ניסיון ״לצוד״ משקיעים ובניית רשת קשרים מאפס. יזמים מספרים על חודשים שבהם לא משכו משכורת מהחברה שהקימו כדי שיוכלו לשלם לעוד מפתח, למשל. עבור יזמים סדרתיים הסיפור הזה שונה לגמרי. גם אם הם בוחרים שלא להזרים לחברה החדשה הון עצמי, הם לרוב מוצפים בבקשות להשקיע מקרנות גדולות ומוכרות.
"הכסף נדחף אליך"
ההייטק הישראלי רושם שיאי גיוסים חדשים מדי רבעון, אבל מרבית ההון הזה מוזרמת לחברות הצמיחה. ההשקעות בסטארט־אפים ישראליים בשנת 2020 הסתכמו ב־11.5 מיליארד דולר, עלייה של פי ארבעה בתוך עשור (לפי נתוני רשות החדשנות). אולם מאז 2015 נרשמת ירידה עקבית בהשקעות הסיד, כלומר השקעות בחברות צעירות, לרוב ללא מוצר או לקוחות. במקביל, לפי הדו״ח השנתי של רשות החדשנות שיצא החודש, כמות הסטארט־אפים החדשים הקמים בישראל נמצאת בירידה גם היא מאז שנת 2014. בתוך חמש שנים ירדה כמות הסטארט־אפים החדשים הקמים בישראל מכ־1,400 ב־2014 לאומדן של 850 חברות ב־2019 וכ־520 בשנת 2020.
בודאי עצמו התראיין מוקדם יותר השנה למוסף הסטארט־אפים המבטיחים של "כלכליסט" , שבו דורגה טרנסמיט במקום השני, והתייחס ליזמים שעושים אקזיט מהיר: ״אני רק מקווה שמי שעשה אקזיט בפעם הראשונה יחזור לסיבוב שני שיהיה שונה מהראשון… אבל גם אי אפשר להתעלם מהשוויים היום. הכסף נדחף אליך ואתה צריך הרבה כוח רצון כדי לא לקחת אותו. זה כסף שמתדלק את עצמו עד מצב שזה יתפוצץ. הכסף מגיע כמעט בחינם כרגע. אי אפשר להאשים את מי שלוקחים אותו״.
את הסבב הנוכחי גייס בודאי אף שאין בו צורך אקוטי לחברה, את הלוואת הבעלים כבר החזירו לפני כמה שנים והכנסות שנתיות של כ־100 מיליון דולר הפכו את טרנסמיט לחברה רווחית שאינה זקוקה להון חיצוני. זו ככל הנראה גם הסיבה שלפי מידע שהגיע ל״כלכליסט״, מרבית הגיוס נעשתה במתכונת של גיוס סקנדרי ורוב הסכום יועבר לידי שני מייסדי החברה ו־200 עובדיה.
"אחד הדברים שנוכחנו שקשה לנו איתו הוא להסביר לכל אחד מה הערך והפוטנציאל של החברה״, אומר בודאי כעת ל"כלכליסט". ״היינו חברה שלא גייסה כסף, ולעובדים, אנליסטים, לקוחות ועיתונות אין למה להשוות וזו בעיה. הגענו להבנה שהשקעה של קרנות כאלה בנו מראה שעולם ההון סיכון מאמין בחברה ובאנשים ובפוטנציאל שלנו לצמוח מהר. זה סוג של אישור מדיד לכולם" .
מצבם של לונקאר ובודאי שונה מזה של מרבית היזמים שמגיעים לגיוס הענק מדוללים ובעלי אחזקות של אחוזים בודדים בחברה. לפני הגיוס היו שניהם בעלי המניות העיקריים בחברה ואחזקה קטנה היתה אצל עובדי החברה, ולכן, אומר בודאי, "אנחנו לא נדולל משמעותית אבל יש כאן מטרה. אנחנו מאמינים שאת מה שאנחנו יכולים להשיג, נשיג בעלייה יותר מהירה בעתיד בשוק, והפוטנציאל יהיה הרבה יותר משמעותי".
בלי סיסמאות
טרנסמיט מספקת לארגונים הגדולים בעולם פתרונות זיהוי וניהול סיכונים, מבוססי אימות ביומטרי, שמאפשרים לבטל לחלוטין את השימוש בסיסמאות. ארגונים מפסידים מיליוני דולרים מדי שנה ומעמידים את עצמם ואת לקוחותיהם בסיכון גבוה בגלל שיטות האימות המתבססות על סיסמה – אימות שמטבעו אינו בטוח, הופך את חוויית המשתמש למסורבלת, פוגע בשביעות הרצון של הלקוחות וכתוצאה מכך גם מסכן את המוניטין של המותגים. סקר שערכה החברה בחודש מרץ בקרב 600 צרכנים בארה"ב מראה כי 55% מהמשתמשים מפסיקים להשתמש באתר שבו תהליך ההתחברות מסובך מדי, ו־87.5% מהמשתמשים מצאו את עצמם נעולים מחוץ למשתמש אחרי שורת ניסיונות התחברות כושלים. 92% מהמשתמשים העידו כי יעזבו אתר ויוותרו על הרכישה אם יידרשו לעבור את כל השלבים לשחזור או לאיפוס של סיסמת התחברות.
בנוסף, סיסמאות גם מהוות איום משמעותי על אבטחת הנתונים. סיסמאות חלשות מובילות ליותר מ־80% מכלל פרצות האבטחה והן הסיבה למרבית מקרי ההשתלטות על חשבונות, סוגיה שמטרידה צרכנים ועסקים כאחד. הפתרונות של טרנסמיט נותנים מענה לכלל שלבי האימות, החל מתהליך ההתחברות לשירות ודרך מתן ההרשאות החכמות ללקוחות ולעובדים. כך החברה מסייעת לארגונים לשכלל את חוויית הלקוח, לשפר משמעותית את יכולות האבטחה ולעמוד בדרישות השונות, במחיר זול יותר ובזמן קצר יותר מפתרונות הזיהוי המסורתיים.
הטכנולוגיה של טרנסמיט כבר משמשת ארגונים גדולים ברחבי העולם, לרבות שישה מתוך שבעת המוסדות הפיננסיים הגדולים בארה"ב, בהם UBS ו־Santander; זאת לצד מותגים ונותני שירות דיגיטליים הפועלים באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית. מטה החברה ממוקם בתל אביב ובו מתקיימת מרבית פעילות המחקר והפיתוח, כמו גם חלק מפעילות השיווק והמכירות. לחברה משרדים נוספים בארה"ב, אנגליה, מקסיקו, ברזיל, אוסטרליה וגרמניה.
גם בודאי ציין כי קל מאוד לגייס כסף כיום. "ידענו שלא נעבוד קשה לגייס את הכסף ונתפוס את התזמון הנכון כי מי יודע מה יהיה בעתיד. היה לנו מאוד קל לגייס מכמה סיבות. עם הקרנות שבחרנו לעבוד איתן יש לנו קשרים ממושכים. הן הכירו אותנו ואת העסק ואנו נפגשים איתן בשוטף, לכן לא היה צורך לשכנע שאנחנו חברה ראויה. היה בעיקר תהליך פרוצדורלי של בדיקות כאלו ואחרות. יש יחסית לא מעט קרנות שלקחו חלק בהשקעה, ובכל אחת מהן אנו מוצאים ערך שאנחנו מאמינים שיעזור לנו".
לדבריו, "אנחנו רוצים שיבינו שאנחנו שחקן מוביל בעולם שלנו. אנחנו פונים לשוק ענק של עשרות מיליארדים ורוצים לפעול בצורה מאוד אגרסיבית שתאפשר לנו להגיע לאחוזי צמיחה יותר גבוהים מאשר יש לנו היום".
האם החברה תצא בקרוב להנפקה?
"הנפקה היתה תמיד מטרה וכשקרנות נכנסות זה רק מחדד את זה. לכל קרן יש ציפייה כזו וזה לא משהו שאני מסמן כרגע כנקודת זמן אבל זה משהו שיבוא".