דעיכתם המתמשכת של צווי ההגנה על חושפי שחיתויות

דו"ח נציב תלונות הציבור לשנת 2020 שפורסם אתמול מלמד על דעיכתו של אחד המוסדות שמבקר המדינה הקודם יוסף שפירא ייחס לו חשיבות רבה בעבר – צווי ההגנה לעובדים שסובלים מהתנכלויות במקום העבודה בשל חשיפת שחיתות. מהדו"ח עולה שב־2020 נרשם שיא שלילי במספר הצווים שהוציאו מבקרי המדינה בשבתם כנציב תלונות הציבור - 5 צווים, מהם 3 זמניים ו־2 קבועים.

זהו מספר הצווים הנמוך ביותר מאז החל המבקר הקודם יוסף שפירא לפרסם נתונים ב־2014. מדובר בירידה של 80% לעומת שנת השיא 2016 שבה הוציא שפירא 25 צווים וירידה של 44% לעומת 2019 שבה שפירא והמבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן כיהנו כל אחד חצי שנה והוציאו ביחד 9 צווים.

אמנם כבר שפירא החל להטיל ספק ביעילות הצווים, אך אי אפשר שלא להתרשם שהירידה במספר הצווים בשנה האחרונה קשורה גם לחוסר העניין הבולט של המבקר אנגלמן בעיסוק בשחיתות ובטוהר המידות וכן למדיניות ההידברות שלו עם הגורמים המבוקרים. "כשאתה נותן צו הגנה, אתה צריך גם לבדוק מה קורה עם השחיתות", מסביר בכיר לשעבר במשרד המבקר. "אם לא מטפלים בשחיתות, אז גם אין טעם לתת צווים".

משרד מבקר המדינה מסר כי "בשנים האחרונות נציבות תלונות הציבור הגיעה ליותר ויותר הסכמות עם גופים שעליהם התקבלו תלונות, שלא לפגוע בזכויות המתלונן ובמעמדו תוך קידום הליכי בירור התלונה לעומק. משכך, במקרים אלו התייתר הצורך להוציא צווים זמניים ומספרם פחת במהלך השנים".

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה | צילום: עמית שאבי

החוק מעניק למבקר בשבתו כנציב תלונות הציבור סמכות להעניק צווי הגנה נרחבים מאוד לחושפי שחיתות במקום העבודה, כולל הגנה מפיטורים, ביטול פיטורים, העברת תפקיד ואף קביעת פיצויים. המבקר הקודם יוסף שפירא הגדיל מאוד את מספר הצווים בשנותיו הראשונות עד לשיא של 25 ב־2016, מהם 6 קבועים ו־19 זמניים. שפירא אף הבהיר שהוא רואה בהגנה על חושפי שחיתות משימה לאומית.

אלא שכבר בתקופת שפירא ירד ב־2018 מספר הצווים ל־10, כלומר 60% פחות מאשר בשנת השיא 2016. במשרד המבקר הסבירו בעבר את הירידה במספר הצווים בכך שחייהם של חושפי השחיתויות ומשפחותיהם הופכים לעתים קרובות לקשים ביותר. הדבר כולל התנכלויות, פגיעה בפרטיות ופגיעה במשפחה. לכן, שפירא בשנותיו האחרונות בתפקיד נתן עדיפות למתן סעדים בהסכמה עם המעסיקים באמצעות משא ומתן וגישור. סעדים כאלה יכולים להיות עזיבת העבודה עם פיצויים ראויים או המשך העבודה בהסכמה וללא התנכלויות.

שפירא עצמו כתב בעניין זה ש"הניסיון המצטבר מלמד כי לא די בהגנה על זכויותיהם של חושפי השחיתות במישור יחסי העבודה. לחשיפת השחיתות נלווים קשיים רבים ובהם בידוד וניכור חברתי, לחץ נפשי, קשיים כלכליים ובעיות בריאות. לקשיים אלה השפעה גם על בני משפחתו של העובד".

המבקר ונציב התלונות מתניהו אנגלמן