אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הילד מבני ברק שיהפוך לאיש החזק במשרד ראש הממשלה צילום: עמית שעל

הילד מבני ברק שיהפוך לאיש החזק במשרד ראש הממשלה

יאיר פינס, שימונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, הוא בוגר ישיבת הר עציון, שנולד וגדל בבני ברק להורים חובשי כיפה סרוגה. דרכו הצטלבה עם בנט, כאשר כיהן כסגן הממונה על התקציבים באוצר. לצד טענות על ריכוזיות יתר, טוענים גורמים בממשלה: "המינוי תפור עליו, פינס יודע לייצר בריתות ויספק לבנט גם את היכולת לשלוט בתקציב"

23.06.2021, 10:20 | אמיתי גזית

מנכ"ל משרד הבינוי היוצא יאיר פינס (41) הוא האיש שימונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ויהיה יד ימינו של נפתלי בנט. בממשלה מלאי שבחים לפינס וטוענים כי "התפקיד תפור עליו". לטענתם, הניסיון שצבר יכשיר אותו למילוי התפקיד המורכב.

דרכו של פינס הצטלבה בזו של ראש הממשלה נפתלי בנט בשנים שבהן כיהן בנט כשר החינוך (2019-2015), ופינס שימש כסגן הממונה על התקציבים באוצר והאחראי על התחומים החברתיים, ובהם חינוך, בריאות, ביטוח לאומי, רווחה וקליטה. 

"פינס מאוד חכם, מאוד אנליטי, ומכיר את היטב את המערכת", אמרו ל"כלכליסט" גורמים בממשלה שמכירים בצורה טובה את עבודהתו. "הוא גם נמצא בקשר טוב עם הרבה אנשים בדרג הפקידותי והפוליטי".

יאיר פינס , צילום: עמית שעל יאיר פינס | צילום: עמית שעל יאיר פינס , צילום: עמית שעל

יש הרואים במנכ"ל משרד רה"מ חולץ הפקקים של עבודת הממשלה. אחת המשימות המרכזיות שלו היא לייצר הסכמות בין משרדי ממשלה, להוביל צוותים בין משרדיים, לטפל במשברים ו"לבשל אותם למצב שבו הם נפתרים. אלה בדיוק האיכויות הכי גבוהות של פינס, ולכן התפקיד מתאים לו. הוא יודע לייצר בריתות, ולהגיע להסכמות עם גופים שונים ויספק לבנט את היכולת לשלוט בתקציב משום שהוא בקיא ויודע איך לעבוד עם האוצר והפקידות הבכירה". 

נענה לבקשת ליצמן 

פינס נולד וגדל בבני ברק להורים חובשי כיפה סרוגה. סבו וסבתו חרדים. ייתכן כי ההיכרות שלו עם החברה החרדית היתה מכנה משותף שאפשר לו לנהל דיאלוג עם חברי הכנסת החרדיים במיוחד בתקופה שבה ניהל את התחום החברתי באגף התקציבים.


קראו עוד בכלכליסט:

פינס הוא בוגר ישיבת הר עציון שבה למדו רבים מבכירי המשק, בהם אביעד פרידמן מחליפו בלשכת מנכ"ל משרד הבינוי, ושר הבינוי הטרי זאב אלקין. גם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר שי באב"ד הם בין בוגרי הישיבה.

בהמשך עשה פינס תואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, ותואר שני במשפטים, שניהם באוניברסיטת בר אילן.

פינס הגיע במפתיע למשרד הבינוי ביוני אשתקד כאשר היה לקראת סיומו של מחקר שהכין כעמית מחקר בבית הספר קנדי לממשל באוניברסיטת הארוורד בבוסטון, והיו שהעריכו כי הוא בדרכו למגזר הפרטי. אבל השר יעקב ליצמן שנכנס למשרד הבינוי והכיר אותו בתקופה ששימש שר בריאות, ביקש ממנו לחזור לארץ כדי לנהל את המשרד.  

במחקר שערך בהארוורד הוא בחן את ההשפעות החברתיות של תוכנית מחיר למשתכן, מסקנותיו מהמחקר יושמו בתוכנית דיור במחיר מופחת ותיקנה עיוותים בתוכנית הדיור מחיר למשתכן של כחלון.  

עם כניסתו למשרד הבינוי הוביל פינס שינויים בתפקידים של ראשי אגפים במטרה לעורר ולאתגר אותם. מהלך שגרם לכמה מהם להתקומם והיו שהאשימו אותו כי הוא ריכוזי.

הוא הצליח להגיע להסכמות תקדימיות עם רשות מקרקעי ישראל. בכירה שמכירה עבודת המשרד אומרת על כך כי הרבה שנים לא היה למשרד הבינוי תקופה כזו טובה ביחסים עם רשות מקרקעי ישראל. בדרך כלל הגופים האלה מתעמתים. 

בין היתר, בפעם הראשונה רמ"י הסכימה לרשום כ-4,000 בתים צמודי קרקע של הדיור הציבורי על שם מדינת ישראל ומשרד הבינוי. בעוד שעד עתה אין אף גוף אחר למעט רמ"י שקרקעות המדינה רשומות על שמו. הרפורמה הזו תאפשר למשרד הבינוי למכור את הקרקעות שעליהם בנויים צמודי הקרקע ולרכוש בכסף שיתקבל עוד דירות למלאי הדיור הציבורי. בנוסף הוא הגיע עם הרשות להסכמות לכך שהכנסות משיווק קרקעות בערים מסוימות ישמשו למימון פרויקטים לא רווחיים של פינוי-בינוי.

ביקורת על קשריו עם מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ינקי קוינט הועלתה בעתירה של יאיר מעין מנהל הרשות להסדרת הבדואים, שביקש להתמנות למנכ"ל רמ"י. ועדת האיתור בחרה בסופו של הליך בקוינט,

ומעין טען בעתירה לבית הדין לעבודה כי ועדת האיתור היתה תפורה וכי לפינס וקוינט קשרי חברות. בקשתו של מעין לצו שיקפיא את המינוי נדחתה על ידי בית המשפט. 

משנה למנכ"ל רמ"י 

בשנה שחלפה הוביל פינס ועדה בין משרדית לבחינת מדיניות החציבה שבה שיתף פעולה עם רשות התחרות, משרד האנרגיה, משרד האוצר ורמ"י. בין המלצותיה שנחשפו בכלכליסט ונועדו להגביר את התחרות בענף, הפרדת האחזקה על מחצבות בסמיכות גיאוגרפית, והגבלת היכולת של מפעילי מחצבות להחזיק גם במפעלי בטון. אם ימונה למנכ"ל רוה"מ גוברים הסיכויים כי המסקנות ייושמו.

פינס מכיר את פעילות הממשלה בתחום הדיור לפני ולפנים. הוא שימש לפני שיצא ללימודים משנה למנכ"ל רמ"י ומנהל החטיבה העסקית, וכחלון ראה בו מועמד לתפקיד המנכ"ל. הוא נכנס לשירות הציבורי ב-2007 בתחילה כרפרנט תקציבי הביטחון ובהמשך רכז תחום המקרקעין והתכנון. 

תקופת כהונתו בתחום המקרקעין היתה סוערת במיוחד על רקע משבר הדיור והמחאה החברתית, ומתוקף תפקידו עסק בקידום רפורמות בתחום הדיור. הוא היה רכז צוות 90 הימים לפתרון משבר הדיור, שהקים שר האוצר דאז יאיר לפיד. מסקנות הצוות אומצו על ידי הממשלה והיו התשתית להקמת הותמ"ל (הוועדה למתחמים מועדפים לדיור). 

פינס היה גם זה שהוביל את ההסכמים עם מערכת הביטחון על פינוי מחנות צה"ל, והקמת שכונות מגורים חדשות על חורבות המחנות. כמו כן היה שותף לגיבוש הסכמי הגג הראשונים עם קריית גת ומודיעין, הוביל את הסדרת הנכסים של רכבת ישראל, וההסכם עם עיריית תל אביב לשיקוע הקו הירוק של הרכבת הקלה. 

כסגן הממונה על התקציבים בתחומים חברתיים, הוביל פינס את התוכנית "חיסכון לכל ילד" שנולדה כמענה להסכם קואליציוני שנחתן עם הסיעות החרדיות ובמסגרתו הובטחה להם העלאה של קצבות הילדים. הפתרון של פינס נועד למנוע תמריץ שלילי ליציאה לעבודה כך שבמקום כסף לכיס מקבלים תוכנית חסכון שנפתחת רק בגיל 18.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות