אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נפגעי המגפה השקטה: 25% מהעובדים ספגו פגיעת שכר בקורונה צילום: אלעד גרשגורן

בלעדי כלכליסט

נפגעי המגפה השקטה: 25% מהעובדים ספגו פגיעת שכר בקורונה

סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף כי גם עובדים שלא פוטרו או הוצאו לחל"ת שילמו מחיר. ערבים, צעירים ולא משכילים נפגעו יותר

24.06.2021, 12:27 | אדריאן פילוט

בזמן שהאיום בדבר חזרתה של הקורונה מרחף באוויר, סקר המשך של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי הנזקים משלושת הגלים הראשונים של המגפה עוד איתנו. מהסקר, שבחן את שכר העובדים שנותרו בשוק העבודה (לא פוטרו ולא הוצאו לחל"ת) בשנת הקורונה, עולה כי 25% מהעובדים במשק ספגו פגיעה בשכרם. המשמעות היא ששכרו של כל שכיר רביעי קוצץ או לא שולם כלל.


קראו עוד בכלכליסט:


הסקר המורחב נערך בסוף אפריל־תחילת מאי 2021, בעיצומו של תהליך פתיחת המשק באופן נרחב יחסית בעקבות הצלחת מבצע החיסונים, והוא נערך בקרב מדגם מייצג של העובדים בישראל שעבדו ערב משבר הקורונה. הסקר מציג את תשובותיהם של 612 שכירים שהשיבו לסקר, אל מול 148 עצמאים. מדובר בדיגום השלישי שעורך המכון מאז התפרצות המגפה, כאשר הדיגומים הקודמים נעשו ביוני 2020 ובנובמבר 2020. 

הסקר המלא יוצג במלואו בכנס הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה שייערך בשבוע הבא.

הפערים התרחבו

ממצא מטריד העולה מהסקר נוגע לחלוקת הפגיעה בין יהודים לבני מיעוטים. הפגיעה בשכר במרץ האחרון היתה משמעותית יותר בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת היהודית, כאשר הפערים בין הקבוצות רק התרחבו.

 כ־40% מהשכירים הערבים שעבדו באפריל 2021 דיווחו על פגיעה בשכר במרץ 2021 (מתוכם 1% שלא קיבלו שכר כלל) לעומת 21% מהיהודים שדיווחו על פגיעה (מתוכם 2% שלא קיבלו שכר כלל). 

זאת בדומה לפערים שהתגלו גם בדצמבר 2020, אז שיעור דומה (41%) של הערבים דיווחו על פגיעה לעומת 24% מהיהודים (שיעור מעט גבוה יותר בהשוואה למרץ 2021) שדיווחו על פגיעה. 

בסך הכל הפער בפגיעה בהכנסה בין ערבים ליהודים עלה במקצת, לרעת האוכלוסייה הערבית, מ־17% בדצמבר 2020 ל־19% במרץ 2021.

כפי שהתברר בתחילת המגפה, עובדים צעירים נפגעו יותר מעובדים מבוגרים. בחלוקה לפי גיל, הפגיעה בשכר במרץ האחרון התרכזה בעיקר בשכירים צעירים (בני 24-18), כאשר 41% מהם דיווחו על פגיעה, מתוכם 36% על ירידה בשכר ועוד 5% דיווחו כי לא קיבלו שכר כלל. לעומתם, שיעור נמוך יחסית של 21% מבני 55 ומעלה דיווחו על פגיעה בשכרם במרץ 2021, מתוכם 2% ללא שכר כלל. 

"תוצאות אלו יכולות ללמד על השפעה שלילית ארוכת טווח על השכר של צעירים בני 18 עד 24, ששכרם לא ממהר לחזור לרמתו טרום המשבר", מסבירים במכון. "זאת הן יחסית לקבוצות הגיל החזקות (בני 54-25), ואפילו יחסית למבוגרים (בני 55 ומעלה), שאף שנפגעו בשכרם, הפגיעה בהם צומצמה בעת היציאה מהמשבר וההתאוששות".

מגמה מובהקת נוספת העולה מהסקר היא כי בעלי שכר נמוך נפגעו יותר. 29% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית של 9,999-5,000 שקל דיווחו על פגיעה בשכר, 2% דיווחו כי כלל לא קיבלו שכר. ברמת ההכנסה הנמוכה יותר המצב חמור אף יותר – 45% ממשקי הבית עם הכנסה חודשית של עד 5,000 שקל דיווחו על פגיעה בשכרם. לעומת זאת 23% או פחות בקרב בעלי הכנסות גבוהות יותר דיווחו על פגיעה בשכר. מדובר בפער של יותר מ־20 נקודות האחוז. 



יתרה מזו, שיעור הנפגעים בקרב משקי בית עם הכנסה של עד 5,000 שקל רק עלה — בדצמבר 2020 עמד שיעור זה על 36% ובחודש מרץ 2021 כבר הגיע ל־45%. זאת בניגוד למצב בקרב המשיבים ברמות ההכנסה האחרות, שבהן היתה ירידה בשיעור הנפגעים בין דצמבר למרץ.

כלכלני המכון מסבירים כי המצב הזה יכול להעיד על הידרדרות במצבן של אוכלוסיות במצב סוציו־אקונומי נמוך לאור המשבר המתמשך ובפרט לאחריו, הן ביחס למצבן לאורך כל המשבר, והן ביחס לאוכלוסיות חזקות יותר שמצבן הלך והשתפר עם תחילת ההתאוששות. כך, בחודשים האחרונים הכפיל את עצמו הפער בשיעור הנפגעים בין בעלי רמות הכנסה נמוכות (עד 5,000 שקל) לבין הממוצע באוכלוסייה - מפער של 10 נקודות האחוז לרעת בעלי הכנסות נמוכות בדצמבר 2020, לפער של 21 נקודות האחוז לרעתם במרץ 2021.

יש הייטק וישנם כל השאר

ממצא מטריד נוסף אך לא מפתיע העולה מן הסקר מצביע על קשר בין השכלה נמוכה לפגיעה בשכר, הנשמר באופן עקבי לאורך המשבר. כך ביוני 2020 דיווחו 26% מהשכירים בעלי השכלה אקדמית ששכרם נפגע לעומת 45% משכירים בעלי השכלה נמוכה. גם במרץ 2021 הפערים נשמרו ו־15% מהשכירים בעלי השכלה אקדמית ספגו פגיעה בשכרם לעומת 37% מהשכירים בעלי השכלה נמוכה - יותר מחצי. 

בדומה לניתוח לפי הכנסה, גם בבדיקה לפי השכלה הפערים בין בעלי השכלה נמוכה לגבוהה הורחבו בחודשים האחרונים, מה שמוסיף לחשש שלטווח הארוך הפגיעה בשכר מרוכזת באוכלוסיות החלשות. כך, בחודשים האחרונים הפער בשיעור הנפגעים בין בעלי תעודת בגרות ומטה לבעלי השכלה אקדמית עלה מ־15% בדצמבר 2020 ל־22% במרץ 2021.

עוד עולה כי הפערים בין עובדי ההייטק ליתר ענפי המשק ניכרים בהשפעה על השכר: שיעור המדווחים במרץ 2021 על פגיעה בשכר בענפי ההייטק עמד על 13% לעומת 30% ביתר ענפי המגזר העסקי — למעלה מפי שניים, ו־22% במגזר הציבורי.

עוד עולה כי מצבן של הנשים הורע. אף שאין פערים מובהקים בין גברים ונשים לגבי הפגיעה בשכר (שני המגדרים נפגעו בכ־25%-23%), הדיגום האחרון במרץ 2021 מצביע על הרעה בקרב נשים. כך אם בנובמבר רק 23% מהנשים נפגעו בשכרן, בדיגום האחרון שיעור זה עלה במקצת (לרמה של 25%). 

"החלשים נשארים מאחור"

דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לכלכלה וממשל במכון הישראלי לדמוקרטיה. "תמונה מדאיגה", צילום: אלון פורת דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לכלכלה וממשל במכון הישראלי לדמוקרטיה. "תמונה מדאיגה" | צילום: אלון פורת דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לכלכלה וממשל במכון הישראלי לדמוקרטיה. "תמונה מדאיגה", צילום: אלון פורת

"יש נטייה לחשוב שנפגעי הקורונה הם רק אלו שאיבדו את מקום עבודתם בזמן המשבר או שהוצאו לחל"ת, אבל חשוב לזכור שבפועל גם בקרב אלו שהמשיכו לעבוד לאורך כל המשבר, היו מי שנפגעו, כאשר האוכלוסיות החלשות ספגו את הפגיעה החדה יותר. מניתוח ארבעת הסקרים שערכנו מתקבלת תמונה מדאיגה של מגמת הידרדרות במצב העובדים החלשים לעומת שיפור הדרגתי במצב העובדים החזקים יותר, כלומר הפערים הכלכליים התחדדו במהלך המשבר", מסכמת הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לכלכלה וממשל במכון. 

ירדן קידר, חוקר במרכז ממשל וכלכלה במכון שערך את המחקר, הוסיף כי "אף שבזמן האחרון יש שיפור במצב מדובר בשיפור שלא מתחלק שווה בשווה — והאוכלוסיות החלשות נותרות מאחור".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות