אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הבנקים לא קולטים את כניסת ענקיות הטכנולוגיה" צילום: עמית שעל

ראיון כלכליסט

"הבנקים לא קולטים את כניסת ענקיות הטכנולוגיה"

“כניסת אפל פֵיי הקפיצה את השימוש בארנקים דיגיטליים פי שמונה מאז מאי", אומר משה וולף, מנכ"ל שב"א ומס"ב היוצא. למרות זאת הוא קובל על חברות האשראי והממשלה שעיכבו מעבר לתשלומים מתקדמים ומבקר את הרגולטור ש"הורס לפעמים ומייקר עלויות ללקוחות"

24.06.2021, 07:15 | עירית אבישר

משה וולף, מנכ"ל שב"א ומס"ב היוצא, בתחילת מאי אפל פֵיי נכנסה לישראל, כיצד זה השפיע על שוק הארנקים הדיגיטליים?

"רואים את ההשפעה של אפל על השוק. אם במרץ ואפריל ראינו בסך הכל יציבות, במאי היקף השימוש זינק פי שמונה. הנחתי שאפל תביא לקפיצה, אבל הופתעתי מהעוצמה".


קראו עוד בכלכליסט:


הגופים המקומיים ערוכים לתחרות מול ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות?

"הבנקים לא מבינים עד הסוף את המהפכה שתהיה פה כשייכנסו ענקיות הטכנולוגיה. מדובר בגופים עם כיסים עמוקים, שיטלטלו את השוק המקומי".

הם דווקא עושים השקעות רבות בתחום. 

"במס"ב, למשל, פיתחנו את תחום התשלומים המיידיים בין חשבונות בנקים, אבל חלק מהבנקים לא רוצים להשתמש בזה. סללנו את הדרך לשיטות תשלום מתקדמות, אבל הדרך ריקה, והבנקים והרגולטורים לא מעודדים לנסוע בה, ועוד מאשימים אותנו, שאנחנו מונעים תחרות".

ניהלת את שב"א ומס"ב. שב"א מנהלת את תשתית התשלומים בכרטיסי אשראי בישראל, ומס"ב אחראית על העברות הכספים בין הבנקים, ומעבירה משכורות למעל מ־90% מהשכירים בישראל. מה היקף הפעילות של החברות?

"אלה חברות שמתחת לרדאר, אבל הן מעבירות 4 טריליון שקל בשנה, פי עשרה מתקציב המדינה, ב־10 מיליון פעולות ביום.  זה דורש אמינות גבוהה. אם תקרה, למשל, תקלה במס"ב, תיווצר למעשה הלנת שכר במשק". 

אז אתם מונופול.

"אנחנו מונופול טבעי. יש יתרון כשיש גורם אחד שמחבר בין כל הגופים. נניח שמחר תקום שב"א 2, והיא תעבוד רק עם חלק ממנפיקי כרטיסי האשראי והסולקים. יידרש אז קשר גם בין שב"א לשב"א 2, וזה יהפוך את ההליך לפחות יעיל. בהרבה מדינות בגודל שלנו כמו בלגיה והולנד יש חברה אחת שעושה את תשתית התשלומים, ואפילו בארה"ב הגדולה והמבוזרת יש חברה אחת שמטפלת ב־50% מהעברות הכספים. אז אולי אנחנו מונופול, אבל ידידותי: הן במחירים הזולים, והן בכך שאנחנו מפתחים שירותים ומוצרים חדשים בשוק התשלומים".



אבל ישראל מפגרת אחרי העולם בתחום התשלומים. אולי זה נובע מכך שאתם מונופול?

"הפיגור נובע מהעיכוב בכניסת תשתית ה־EMV לארץ (תשתית שמאפשרת שימוש באמצעי תשלום מתקדמים דוגמת הארנקים הדיגיטליים - ע”א). הוא נגרם משתי סיבות: לחברות כרטיסי האשראי לא היתה מוטיבציה להוביל את המעבר, כי היתרון המרכזי ב־EMV היה בהפחתת ההונאות, ואלו נמוכות כאן. בנוסף, הרגולטור לא היה תקיף ולא הכריח אף אחד לעבור לתשתית: בנק ישראל ביקש שנכין מערכת שתאפשר  שימוש ב־EMV, וגם תהיה פתוחה לשחקנים חדשים בתחום הסליקה.  עמדנו במשימה במועד שנקבע בינואר 2016. אבל מה שקרה זה שאף אחד לא השתמש בזה. היינו מתוסכלים. השקענו סכום דו־ספרתי של מיליונים בפרויקטים האלה, אבל המערכת עמדה ריקה כמו פיל לבן. 

"בתי העסק אמרו שהם צריכים עזרה במימון החלפת מסופי התשלום לכאלה התומכים ב־EMV. בעקבות זאת היתה החלטת ממשלה, שהיא תעודד את ההחלפה. מה זה אומר? לעודד מהטריבונה? רק ב־2020 נתנו לעסקים תקציב למימון הזה. אז להאשים אותנו שאנחנו אלה שעיכבנו את זה?! לנו הרי יש אינטרס שזה יקרה, כי הכנסת אמצעי תשלום מתקדמים אמורה להגביר את השימוש בכרטיסי אשראי, והמטרה שלנו היא שיהיו כמה שיותר פעולות בכרטיס אשראי".

ניהלת הן את חברת שב"א, שהיא כיום חברה ללא גרעין שליטה בבורסה, והן את מס"ב, שבשליטת הבנקים. החברות חולקות תשתית טכנולוגית, משרדים וגם חלק מהעובדים. רשות התחרות לא אהבה את הקשר, ואחרי מאבק שהגיע לערכאות משפטיות, הוחלט על הפרדת החברות . מה המשמעות של כך?

"שתי החברות יעילות ורווחיות. אני לא דואג להן, הן יסתדרו. אבל ההפרדה תפגע בציבור, הוא יקבל שירות פחות טוב במחיר גבוה יותר. ככל שמעמיקים הפרדה, צריך יותר הוצאות - צריך מטה כפול ויותר משכורות, ואם גם יחליטו על ההפרדה בתשתיות, זה יעלה עוד כסף. הגדלת ההוצאות הזו עלולה להתגלגל על הצרכן".

"ועדת שטרום פספסה"

אתם זולים בעמלות?

"בעסקה ממוצעת בכרטיס אשראי בית עסק משלם 2 שקלים בממוצע עבור סליקת העסקה (מתוך עסקה ממוצעת של 200 שקל - ע”א), ומתוך זה אני גובה בין 2 ל־4 אגורות. במס"ב זה אפילו זול יותר, כמה אגורות על העברת משכורת של אלפי שקלים. אני יכול לגבות מחיר נמוך גם כי אנחנו יעילים, וגם כי אין לי בעל שליטה שממנף את עצמו, וצריך להעלות מחירים. כאשר החברות יופרדו, תצטרך להימצא הדרך לעמוד בהוצאות שיגדלו".

בכל זאת, זה לא מעוות שחברה אחת בלי גרעין שליטה חולקת משאבים עם חברה שבשליטת הבנקים?

"המצב הטבעי ביותר הוא ששתי החברות ממוזגות. לזה היה צריך להגיע, וכאן הרגולטורים כשלו. בנוגע לניגוד עניינים, אז מבחינת הממשל התאגידי המצב הוא טוב: אין מצב שהבנקים אומרים לי מה לעשות. עובדה שדירקטוריון מס"ב הצביע בעד המיזוג, אף שחלק מהבנקים התנגדו לו. שב"א ומס"ב עוסקות במקצועות שונים: שב"א בהעברת כספים לבתי העסק מהסולקים, ומס"ב בהעברת כספים בין בנקים. החשש לפגיעה בתחרות שגוי, ועובדה שגם היום שתי החברות מפתחות מוצרים מתחרים כמו הוראות קבע ותשלום בכרטיס אשראי. החשש השגוי הזה יעלה לציבור עשרות מיליוני שקלים בשנה".

היה נכון להשאיר את מס"ב בידי הבנקים?

"הפספוס של ועדת שטרום (שכפתה על הבנקים למכור את מניותיהם בשב"א - ע”א) זה שהיא טיפלה רק בשב"א ולא במס"ב. היא היתה צריכה לאלץ את הבנקים למכור גם את החברה הזו. הסיטואציה שבה רק שב"א צריכה להימכר, גרמה לאי־ודאות ולכך שרשות התחרות אומרת שהסדר שעבד ביניהן 30 שנה, הוא עכשיו הסדר כובל".


משה וולף (63), גר בפתח תקווה, נשוי + 4 • המנכ"ל היוצא של שב"א ומס"ב. שימש במשך 7.5 שנים בתפקיד • שימש כאחראי על פיתוח התוכנה בבנק לאומי • פרש בדרגת אל"מ מיחידה 8200, זוכה פרס ביטחון ישראל ל־1993 • בעל תואר ראשון ושני במתמטיקה מאוניברסיטת בר־אילן, ותואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית
, צילום: עמית שעל משה וולף (63), גר בפתח תקווה, נשוי + 4 • המנכ"ל היוצא של שב"א ומס"ב. שימש במשך 7.5 שנים בתפקיד • שימש כאחראי על פיתוח התוכנה בבנק לאומי • פרש בדרגת אל"מ מיחידה 8200, זוכה פרס ביטחון ישראל ל־1993 • בעל תואר ראשון ושני במתמטיקה מאוניברסיטת בר־אילן, ותואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית | צילום: עמית שעל משה וולף (63), גר בפתח תקווה, נשוי + 4 • המנכ"ל היוצא של שב"א ומס"ב. שימש במשך 7.5 שנים בתפקיד • שימש כאחראי על פיתוח התוכנה בבנק לאומי • פרש בדרגת אל"מ מיחידה 8200, זוכה פרס ביטחון ישראל ל־1993 • בעל תואר ראשון ושני במתמטיקה מאוניברסיטת בר־אילן, ותואר שני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית
, צילום: עמית שעל


למה לא הצלחת להוביל מיזוג בין החברות?

"אחד הבעלים של החברה (בנק הפועלים - ע”א) התנגד, ותקנון מס"ב הוא כזה שנתן זכות וטו למי שמחזיק במעל 20%. ניסיתי לשכנע, ולא הצלחתי. לדעתי זו טעות שלא בוצע המיזוג, והטעות היא גם עבור בעלי המניות". 

"הרגולטור לא מבין בעסקים"

שב"א יצאה לא אחת נגד הרגולציה, כולל כעת בכוונה לכפות עליכם להיפרד. מה יש לכם נגד הרגולציה?

"אני בעד שתהיה רגולציה, וגם צריך שתהיה כשמטפלים בכאלה סכומים של כסף. אך במשך השנים נעשו הרבה טעויות שקשורות בנו. זה נובע מכך שהרבה פעמים באים לרגולציה אנשים שמצטיינים בהבנה התיאורטית של הכלכלה, אבל כאלה שלא היו אף פעם בצד העסקי, מה שבפועל מביא לתוצאות לא טובות".

מה למשל?

"הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר דיויד גילה כפה עלינו בזמנו את מכירת פעילות הכספומטים שלנו, בנימוק שלא יכול להיות שאנחנו שייכים לבנקים ומתחרים בכספומטים של הבנקים. העמלות שלנו בכספומט אמנם לא היו מפוקחות, אבל הן היו זולות ועמדו על 3-2.5 שקלים, ומשכו מטה את עמלות הכספומטים הפרטיים. מכרנו אותם לקרן תמר, ומאז העמלות עלו ל־10-7.5 שקלים. 

"דוגמה נוספת היתה כשיו"ר רשות שוק ההון לשעבר דורית סלינגר רצתה לייצר סטנדרט אחיד להפרשות הפנסיוניות שמעסיקים עושים לעובדים, לאחר שהתברר שיש מאות מיליוני שקלים אבודים שהופרשו ונעלמו. פיתחנו את המערכת שהיתה אמורה להיכנס בינואר 2017, וכמה ימים לפני כן סלינגר הודיעה למוסדיים שהם לא יכולים לשלם לגורם שלישי עבור תפעול המערכת. נוצר כאוס בשוק, ובסוף התוצאה היתה פתרונות עקיפים דרך גורמים נוספים שגובים תשלום של 1 שקל ומעלה לכל פעולה, בעוד אנחנו התכוונו לגבות אגורות. אלה דוגמאות לרגולציה הורסת, שרק מייקרת עלויות ללקוח".


אינפו  משה וולף אינפו משה וולף אינפו  משה וולף


כיצד השפיע משבר הקורונה על עולם התשלומים?

"התופעה המרכזית זו העלייה ברכישות אונליין, שנמשכה גם כאשר המשק נפתח. המגמה הזו נמשכה גם כי אנשים מתרגלים לזה, וגם עסקים הסתגלו בתקופת הקורונה ושיפרו את תהליך הקנייה מרחוק. בנוסף הקורונה הובילה למעבר ממזומן לשימוש בכרטיסי אשראי, ולכן כשאנחנו מפרסמים היום נתונים ורואים זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, צריך להבין שהמשק לא מתאושש בקצב כזה גבוה, אלא שחלק מהשינוי נובע מהמעבר ממזומן לתשלום בכרטיס אשראי".

ומה אפשר ללמוד מנתוני המשכורות במשק בתקופת הקורונה?

"ראינו את המשק מתנהג כמו אקורדיון: בסגרים הוציאו אנשים לחל"ת, והמשכורת הממוצעת עלתה, כי מי שיצאו לחל"ת אלה בעלי משכורות נמוכות. גם עכשיו כשהמשק נפתח, הנתונים טרם חזרו לעצמם, כי במקביל ראינו שהמשק התייעל. בחלק מהגופים כמו בפיננסים וברשתות האופנה היו פיטורים. וצריך לזכור שיש ענפים כמו תעופה, תחבורה ציבורית ותיירות שעדיין לא חזרו לעצמם".

בשבוע הבא תסיים את תפקידך, למה החלטת לעזוב?

"הגעתי לנקודה שבה יש הרבה אתגרים, אבל זה פחות או יותר אותו הדבר, ואני מחפש אתגרים קשים יותר".

מה התוכניות הלאה?

"ב־1 ביולי אני בים, ויום אחרי אתחיל לחשוב. מרץ יש לי".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות