אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוויר יוצא מבלון תמלוגי הגז: 45% פחות מהתחזית צילום: אלבטרוס

האוויר יוצא מבלון תמלוגי הגז: 45% פחות מהתחזית

רה"מ לשעבר נתניהו פיזר הבטחות שהגז יכניס לישראל "מאות מיליארדי שקלים"; בנק ישראל דיבר על 72 מיליארד דולר; תחזית רשות המסים מ־2020 כבר ירדה ל־59 מיליארד דולר; ואילו התחשיב העדכני ורוד פחות: ירידה של 33% בתרחיש האופטימי ל-48 מיליארד דולר או של 45% ל-40 מיליארד דולר בתרחיש הריאלי

27.06.2021, 06:56 | ענת רואה

ההבטחות שהגז הטבעי יכניס לישראל "מאות מיליארדי שקלים" בשנים הקרובות מתרסקות אל קרקע המציאות. רשות המסים, שהעריכה רק לפני שנה (ביולי 2020) כי הכנסות המדינה מהיטל ששינסקי על הגז הטבעי יסתכמו בכ־200 מיליארד שקל (59 מיליארד דולר) עד שנת 2064, עומדת לפרסם בימים הקרובים תחזית עדכנית לאחר שהתברר לה כי התחזית שלה לא עומדת במבחן המציאות.

קראו עוד בכלכליסט:

מתחשיב שערך "כלכליסט" על סמך דו"חות עתודות שפרסמו לאחרונה שותפויות הגז, עולה כי תחזית אופטימית תעמוד על 48-45 מיליארד דולר הכנסות בלבד, במצטבר עד 2064. גם תחשיב זה מבוסס על הנחה אופטימית למדי של מחיר הנפט לתקופה, ולמעשה, לפי תחשיב שעשוי להיחשב יותר ריאלי, ההכנסות מההיטל ינועו סביב 40 מיליארד דולר בלבד, שהם 33% פחות מתחזית רשות המסים. 

תחזית רשות המסים שהוצגה אשתקד היתה מצדה נמוכה בעשרות אחוזים מתחזית שפרסם כמה שנים קודם לכן בנק ישראל. ב־2013 העריך נגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר כי ההכנסות מהיטל ששינסקי יסתכמו ב־72 מיליארד דולר עד שנת 2037. 

רשות המסים תיקנה למטה את התחשיב כך שקיצצה 18% מהסכום והאריכה את התקופה ב־27 שנה – עד סוף 2064.  במועד שבו הוצגו הנתונים, בדיון בכנסת, עלו תהיות וביקורת על כך שהמספרים נמוכים בהרבה מהצפי הקודם. כעת אומדן זה אף יצומצם באחוזים רבים נוספים. 

מאגר תמר, צילום: אלבטרוס מאגר תמר | צילום: אלבטרוס מאגר תמר, צילום: אלבטרוס

הצפי הזה מתייחס להיטל ששינסקי, שלפי ההבטחות אמור היה להכניס ל"קרן העושר" מיליארדים רבים של שקלים עד היום. בפועל, הקרן – שאמורה לנהל את הכנסות המדינה מההיטל על רווחים המופקים ממשאבי טבע, בהם נפט, גז טבעי ואשלג – עדיין לא קמה מאחר שהסכום המינימלי הנדרש בחוק לפתיחתה, מיליארד שקל, עדיין לא הושג. עם זאת רשות המסים עשויה להודיעה בשבוע הבא כי הסכום של מיליארד שקל כבר הושג. 

"נגד השמאל"

מאגר הגז תמר החל לספק גז טבעי בשנת 2013, ושבע שנים אחריו, ביום האחרון של 2019, החלה הפקת הגז המסחרית ממאגר לווייתן. מתווה הגז אושר בממשלה ב־2015 ולווה בביקורת ציבורית רבה, וכנגדה הבטחות ואמירות חוזרות ונשנות מצד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ושר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ. 

כך, למשל, אמר נתניהו באוגוסט 2015: "ההסכם יכניס מאות מיליארדי שקלים לתושבי ישראל בשנים הקרובות". באותה שנה הוא שב ואמר: "במדינות שהחליטו להיכנע לתכתיבים פופוליסטיים, המשיכו להתווכח והגז נשאר מתחת לאדמה. אני נחוש להוציא את הגז מהאדמה ולהזרים למדינה מאות מיליארדי שקלים... ". שטייניץ אמר באותם ימים: "נמשיך לפתח את משאבי הטבע של מדינת ישראל לטובת הכנסות של עשרות ומאות מיליארדי שקלים". בינואר 2020 בישר נתניהו כי "עשר שנים אני נלחם להוציא את הגז מהמים, נגד התנגדות מטורפת של השמאל. לא נכנעתי להם ועכשיו הגז זורם, מחירי החשמל יורדים, ומאות מיליארדים מגיעים לקשישים, ולמערכות החינוך והבריאות שלנו".

עבור הגז הטבעי משלמות שותפויות הגז שלושה סוגים של תשלומים: הראשון הוא מס חברות רגיל, כמו כל חברה אחרת, עבור ההכנסות. השני הוא התמלוגים שמשולמים למינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה, עבור עצם הפקת הגז. אף שלעתים העובדה הזו נשכחת, הגז לא שייך לשותפויות הגז, אלא הן רק מחזיקות בזיכיון לשאוב אותו. 

ולכן תמורת ההפקה משולם מס בגובה 11.5% שאמור לגלם את התשלום עבור הגז עצמו. ב־2020 למשל התקבלו 1.1 מיליארד שקל תמלוגים ממס זה. לפי ההערכות התמלוגים הצפויים ממס זה עד 2064 הם: 6.5 מיליארד דולר מתמר, ו־11.2 מיליארד דולר מלווייתן, כלומר בסך הכל 17.7 מיליארד דולר. 

התשלום השלישי הוא היטל ששינסקי או בשמו הפורמלי מס רווחים ממשאבי טבע – המס העיקרי שעל בסיסו אמורה היתה לקום "קרן העושר" ובה, לפי התחזיות, אמורים היו להצטבר במהירות עשרות ומאות מיליארדי שקלים, מה שלא קרה. התשלום הראשון של היטל ששינסקי התקבל מהשותפויות המחזיקות במאגר תמר רק בינואר 2021 (למעט דלק קידוחים שהחלה לשלם בדצמבר 2020). זאת שבע שנים אחרי שהגז החל לזרום ולהניב לבעלי המאגר רווחי עתק. 

עוד בטרם שולם התשלום הראשון, החלה המחלוקת מול רשות המסים, כשזו טוענת כי על השותפות בתמר לשלם 80 מיליון דולר עבור היטל ששינסקי לשנת 2020, ואילו השותפות חולקות הן על דרך החישוב והן על מועדו. כתוצאה מהמחלוקת השותפות גם נמנעו מלשלם את הסכום השנוי במחלוקת, למעט מקדמה של 10 מיליון דולר, מה שעיכב את הקמת קרן העושר.

מאגר לווייתן לא נדרש לשלם בינתיים את היטל ששינסקי ויחלפו כמה שנים עד שיחל לשלם (להבדיל ממס חברות ותמלוגים שמשולמים מהיום הראשון). לפי הערכות קודמות, השותפות בלווייתן יחויבו בהיטל מ־2026-2025, אך כעת, מהצפי העדכני שפרסמה דלק קידוחים, נראה שהשותפות מעריכה שהתשלום יחל רק באמצע 2027. 

לפני כשבוע פרסמה דלק קידוחים, המחזיקה ב־45% ממאגר לווייתן, דו"ח עתודות ממנו עולה כי ההערכה של דלק קידוחים, בהתייחס ל־100% מהשותפות, היא כי המדינה תקבל 26.75 מיליארד דולר עבור מס ששינסקי וזאת עד 2064. לפי דלק, ההיטל יתחיל להיות משולם רק לקראת אמצע 2027. 

החלק היחסי של דלק קידוחים בהיטל, לפי הדו"ח שפורסם הוא 12.13 מיליארד דולר. הנתונים משקפים צפי למכירת 495 BCM גז טבעי וצפי הכנסות שיעמוד על כמעט 98 מיליארד דולר. בנוגע למאגר תמר ערך "כלכליסט" תחשיב דומה, המבוסס על נתוני ישראמקו (28.75%) לצפי היטל של 4.81 מיליארד דולר ובהתייחס ל־100% מהשותפות, ולפיו ההיטל יכניס למדינה 16.73 מיליארד דולר. בסך הכל עולה כי ההיטל מתמר ולווייתן צפוי להסתכם ב־43.5 מיליארד דולר. זאת תחת הנחה מאוד אופטימית המתבססת על מחיר נפט של 80 דולר לחבית במרבית התקופה. ואפילו אם מוסיפים הערכה להכנסה נוספת ממאגרי כריש ותנין הקטנים בהרבה, והאופי הפרוגרסיבי של ההיטל, הרי שהתחזית הכללית מסתכמת ב־48-45 מיליארד דולר.

"לא פשוט לתת תחזית"

ב־2013 הציג נגיד בנק ישראל לשעבר, פישר, תחזית שלפיה בקרן העושר יהיו 14 מיליארד שקל עד סוף 2020, כאשר בפועל בעת הזו הקרן כלל לא הוקמה. על פי התחזיות שהוצגו באותה שנה, קרן העושר תוקם סביב 2017 ועד שנת 2037 יצטברו בה 72 מיליארד דולר. 

ביולי 2020 חשפה המדינה כי ההיטלים שנגבו בשמונה שנים, מ־2011 ועד 2019 מסתכמים ב־474 מיליון שקל בלבד, מתוכם 55 מיליון שקל עבור היטל ממשאבי טבע אחרים. 

הערכה לגבי כלל ההכנסות מהיטל ששינסקי עמדה על 59 מיליארד דולר, 200 מיליארד שקל. זאת לפי עתודות גז מהמאגרים תמר, לווייתן, כריש ותנין בשנים 2064-2020. רשות המסים ציינה כי בבסיס ההערכה קיימות הנחות רבות, בין השאר בנוגע למחירים עתידיים של נפט וגז, ובתחתית עמוד המצג שלה שיבצה את אמירתו המפורסמת של מארק טווין: "נבואה היא תחום עסקי טוב, אך היא מלאה בסיכונים".

התחזית של רשות המסים הוצגה בדיון בכנסת של הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט, שהתקיים בסוף יולי 2020. בדיון הציג מנהל רשות המסים ערן יעקב את התחזית העדכנית וסייג את דבריו כשאמר: "זו תחזית ולעולם היא תישאר תחזית... אנחנו מנסים לחזות איזשהו תהליך עד 2064 אז זה לא פשוט. אנחנו לא מומחים לדעת כמה גז יופק או כמה משאבי טבע צפויים להיות או מה צפוי להיות מחיר האשלג בעשרות השנים הקרובות. 

"התחזית, חשוב להגיד, מסתמכת בעיקרה על תחזיות של שותפויות הגז והנפט, אלה תחזיות שגם הן מסתמכות על הרבה מאוד נתונים החל ממחירי הנפט והגז בהתאם לבנק העולמי, בהתאם למשרד האנרגיה האמריקאי ולעוד הרבה הרבה נתונים כאלה ואחרים, כמו למשל מדד המחירים לצרכן האמריקאי. יש מנגנון בחוק מיסוי רווחי נפט שמאפשר לתאם את המספרים שבמקדם ההיטל למדד הזה".

"המדינה כשלה והתרשלה"

לפני כחודשיים עתר ארגון אדם טבע ודין נגד המדינה בטענה שרשות המסים אינה נוהגת בשקיפות, ומידע על המיסוי הדל שנגבה עד כה ממשאבי טבע לא נמסר לציבור. 

בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים ביקש הארגון לחייב את רשות המסים למסור מידע על התקבולים שהתקבלו מהכנסות המדינה ממשאבי טבע לאומיים וטען כי רשות המסים טענה ל"סודיות" ולכן לא מסרה מידע לציבור.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד לי־היא גולדנברג, נטען כי על פי התבטאויות, הערכות ופרסומים שונים בעבר, הובטח לציבור שכעת כבר יהיו בקרן מיליארדים רבים, כך שזכותו של הציבור לקבל מידע ולהבין מדוע המצב שונה. 

בקשת חופש המידע שהגיש הארגון ונדחתה על ידי רשות המסים, מציפה למעשה את הבעייתיות העולה מיישום חוק ששינסקי. בעתירה נטען כי "לאורך עשרות שנים טוענת העותרת כי המדינה כשלה והתרשלה בניהול משאבי הטבע והפרה את חובת הנאמנות שלה כלפי הציבור, בכך שנתנה יד לניצולם של משאבי הטבע הלאומיים מבלי להבטיח את חלקו הראוי של הציבור במשאבים הללו. בשאיפה לתקן עוול מוסרי זה, חוקק חוק מיסוי משאבי טבע שבא להבטיח כי הציבור יקבל את חלקו, כבעלים על משאבי הטבע, באותם משאבים, ומאידך להבטיח את הכדאיות של הפקת משאבי הטבע הקיימים וחיפוש אחר משאבי טבע חדשים". השופט אלי אברבאנל הורה למשיבות להשיב עד השבוע שעבר, אך בפועל המדינה וגם שותפויות הגז ביקשו דחייה של חודש ויגיבו רק באמצע יולי. 

מרשות המסים נמסר בתגובה: "התחזית המעודכנת של רשות המסים בנוגע לגביית ההיטלים בשנה הנוכחית ובשנים הבאות, וכן נתונים לגבי גביית ההיטלים עד היום, תתפרסם בתחילת יולי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות