הבנקים נערכים לקרב נגד צמצום סמכויותיו של היו"ר

סערה במערכת הבנקאית בעקבות חשיפת "כלכליסט" את התוכנית של בנק ישראל לצמצם את הסמכויות והשכר ליושבי ראש הבנקים ללא גרעין שליטה. הנושא נידון בחשאיות בשלושת הבנקים הנוגעים בדבר - לאומי, הפועלים ודיסקונט - במשך כמה שבועות. הכוונה היתה להתמודד בחשאיות עם המהלך תוך שמירה על פרופיל נמוך, כך שאפילו בתוך הבנקים עצמם מודרו גורמים רבים מהאירוע מחשש לדליפה.

המפקח על הבנקים יאיר אבידן הפיץ באחרונה טיוטת הנחיות העוסקת בתפקיד יו”ר בבנק ללא גרעין שליטה. הטיוטה אמורה לצמצם את סמכויות היו"ר בדגש על כך שלא תהיה זיקה בינו לבין הבנק, וגם לצמצם את שכרו מעבר למגבלות הקיימות בחוק שכר הבכירים. בבנקים מעריכים שהשכר ייחתך ב־50%-40% אך גורמים בסביבת בנק ישראל מעריכים כי מדובר בירידה של כ־25%.

המפקח על הבנקים יאיר אבידן. התמודדות עם בנק ללא גרעין שליטה

בבנקים כבר נערכים לשימוע שייערך בבנק ישראל, ומתכוונים להתייצב עם סוללת עורכי דין מהמובילים במדינה כדי להביא לדחיית המהלך. בבנק ישראל שוקלים לבצע הקלות ביוזמה בעקבות ביקורת שלה זוכה המהלך.

ל"כלכליסט" נודע כי בנק לאומי, שפרש לפני שנה מאיגוד הבנקים, שכר את שירותיהם של עו"ד אבריימי וול ושל פרופ' שרון חנס, כדי שיגבשו את המתווה להתמודדות עם המהלך, וייצגו את הבנק בשימוע שמתוכנן לסוף יולי. 

בנק דיסקונט עשוי להסתייע בעו״ד דוד חודק שמלווה באופן קבוע את דירקטוריון דיסקונט בעבודתו השוטפת. בבנק הפועלים עדיין מקיימים דיונים ומתלבטים אם להסתפק בהתנגדות שיוביל איגוד הבנקים או לשכור גם עורכי דין נוספים. איגוד הבנקים שכר את שירותיו של עו"ד אייל דותן ממשרד מיתר להוביל את הטיפול בנושא.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי היועצת המשפטית הראשית של בנק ישראל, עו"ד טידה שמיר, היא הרוח החיה מאחורי המהלך השנוי במחלוקת. "טידה עומדת מאחורי הכל והמפקח על הבנקים והנגיד נותנים לה להוביל את המהלך הזה ללא הפרעה", אמר גורם באחד הבנקים. "מדובר במקרה קלאסי של עודף רגולציה, של רגולציה מיותרת, מה שמעלה את השאלה האם לא הגיע הזמן לאחד את שלושת הרגולטורים הפיננסיים לרשות אחת". גורם אחר אמר כי מפתיע מאוד שממשיכים לעסוק בנושא שכר הבכירים במערכת הבנקאית. "לא מספיק שחוק שכר הבכירים גם כך מגביל את שכר היו"רים והמנכ"לים בצורה תקדימית בעולם? יו"ר נדרש לעמוד בראש דירקטוריון של מפלצות בשווי שוק של 30 מיליארד שקל ומקבל גם כך פחות מתאגידים קטנים בהרבה בשוק ההון. עכשיו רוצים גם לחתוך את זה, ושיו"ר בבנק קטן ישתכר כמעט פי 2 מיו"ר בבנק גדול".

בפיקוח על הבנקים מנסים למעשה לאכוף את התקנה בפקודת הבנקאות לגבי היעדר הזיקה בין דירקטור ויו"ר לבין הבנק. זאת באמצעות תקנה ששכר היו"ר ייגזר מהיקף השעות שהוא משקיע בתפקיד ביחס לדירקטור רגיל, ויהווה נגזרת של שכר הדירקטור הרגיל. הטענה היא ששכר גבוה מייצר זיקה כזו שהיא אסורה. 

העמדה של הבנקים תהיה שכוונת המחוקק אינה ששכר מהווה זיקה ושהכוונה היא לזיקה נוספת מעבר לשכר. "בבנק ישראל טוענים שיש למנוע תלות וששכר גבוה יוצר אותה. אנחנו טוענים שגם מיליון שקל בשנה יוצרים תלות", אמר בכיר באחד הבנקים.

בין היועצים של הבנקים יש הערכה שבנק ישראל מנסה לגמד את מעמד היו"ר ולחזק את מעמד המנכ"ל בבנקים ללא גרעין שליטה. מטרה מרכזית נוספת של התקנה היא להקטין את המעורבות של יושבי הראש בסוגיות עסקיות של הבנק. "דווקא בבנקים עם גרעין שליטה החשש גדול יותר", אמרו גורמים מטעם הבנקים.

בבנקים עם בעל שליטה, בנק ישראל קבע גבולות ברורים להתערבות בעל שליטה. בבנקים ללא גרעין שליטה המצב מורכב יותר, שכן עלול להיווצר שלטון מנהלים ומטרת בנק ישראל היא למנוע מצב כזה. אך גם מי שחושבים שראוי לדון בסוגיית הסמכויות של היו"ר, מתרעמים על הניסיון לצמצם עוד יותר את שכר היו"רים מעבר למגבלות הנוקשות בחוק שכר הבכירים.