אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח פנימי של משרד התקשורת: ישראל במקום ה-60 בעולם במהירות גלישה צילום: דוברות בזק

דו"ח פנימי של משרד התקשורת: ישראל במקום ה-60 בעולם במהירות גלישה

דו”ח של המשרד, שהגיע לידי כלכליסט, חושף כי קיפאון רגולטורי, מדיניות ממשלתית בעייתית וחילופים בלתי פוסקים של שרים הביאו את תשתיות התקשורת לפיגור ניכר מול העולם. כך למשל, רק 10% מהבתים חוברו לסיבים אופטיים. הבשורות הטובות – בשנה החולפת חל שיפור ניכר במצב

27.06.2021, 11:11 | רועי ברגמן

שנים של קיפאון רגולטורי, מדיניות ממשלתית בעייתית וחילופים בלתי פוסקים של שרים במשרד האחראי הביאו את שוק התקשורת הישראלי לעמדת פיגור משמעותית מול העולם המערבי בכל הקשור לתשתיות התקשורת - גם הנייחת וגם הניידת. 

קראו עוד בכלכליסט:

לידי “כלכליסט” הגיע דו"ח פנימי של ד"ר עופר רז־דרור, סמנכ"ל הכלכלה של משרד התקשורת, המציג תמונה עגומה למדי של התשתיות במדינה. ישראל מפגרת משמעותית אחרי העולם בפריסת תשתיות נייחות ונמצאת מתחת לממוצע במדינות האיחוד האירופי, רחוק מאוד מהמובילות הסקנדינביות. כתוצאה מכך, שיעור הבתים המחוברים לסיבים - דבר שהפך לסטנדרט עולמי - נמוך מ־10%.


ישראל מפגרת אחרי העולם גם בפריסת רשתות הסלולר, כשבשפל הידרדרה למקום ה־94 בעולם במהירות הגלישה הממוצעת בסלולר, לפני שהשכילה לאמץ את טכנולוגיית הדור החמישי.

אבל יש גם בשורות מעודדות: ניעור האבק מהרפורמות המתבקשות שנעשה בשנה החולפת החל את מסע ההתאוששות של המדינה שמתיימרת להיות סטארט־אפ ניישן מול העולם.

קשה להמעיט בהשפעת הגורם הפוליטי על מצבו של שוק התקשורת המקומי. פיזור הכנסת בדצמבר 2018 וההליכה לבחירות הכניסו את ישראל לסחרור של שלוש מערכות בחירות רצופות וממשלת מעבר מוגבלת ביכולותיה. רק במאי 2020 הוקמה ממשלת נתניהו־גנץ עם מינוי קבע של שר תקשורת בדמותו של יועז הנדל שביחד עם מנכ”לית המשרד לירן אבישר בן־חורין החלו להניע את הרפורמות שהמתינו להם.

עוד קודם לכן סבל משרד התקשורת משיתוק כמעט מוחלט תחת שרי התקשורת שכיהנו בו. בפברואר 2017, אחרי חשיפת תיק 4000, עזב ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו את תפקידו כשר התקשורת וצחי הנגבי מונה כממלא מקום, תפקיד שבו החזיק שלושה חודשים בלבד.

את הנגבי החליף איוב קרא שכיהן בתפקיד שנתיים לפני שלתפקיד נכנס ח”כ דודי אמסלם שכיהן בו עד להקמת ממשלת נתניהו־גנץ. אמסלם מיעט לעסוק בנושאי המשרד וכשנדרש להם, כמו למשל בחתימה על ההסכם למכירת השליטה בבזק לקרן סרצ’לייט, התמהמה בטענה כי הוא מעוניין לקבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה לפני החתימה כדי שלא יזמנו אותו לחקירה אחריה בדומה לנתניהו.

חשיבותן של תשתיות יציבות ואיכותיות הוכחה כקריטית במהלך השנה האחרונה, כשתחת משבר הקורונה, פעילויות שהציבור היה רגיל לעשות במרחב הפיזי (עבודה ולימודים) עברו למרחב הווירטואלי באמצעות אפליקציות של פגישות דוגמת zoom. בלי תשתית יציבה ואיכותית קשה לקיים אינטראקציות כאלה.

מימין: מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן־חורין ושר התקשורת יועז הנדל. "הפיגור מאחורינו", צילומים: יריב כץ, אלכס קולומויסקי מימין: מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן־חורין ושר התקשורת יועז הנדל. "הפיגור מאחורינו" | צילומים: יריב כץ, אלכס קולומויסקי מימין: מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן־חורין ושר התקשורת יועז הנדל. "הפיגור מאחורינו", צילומים: יריב כץ, אלכס קולומויסקי


רק בשבוע שעבר פרסם בנק ישראל תוכנית להאצת הצמיחה במשק וציין את קידום המעבר לתשתיות תקשורת מהירה כאחד הגורמים שיאפשרו להאיץ את הצמיחה.

בבנק ישראל ציינו כי "השימוש בתשתיות תקשורת גדל במקומות העבודה ובחיי היומיום - לתקשורת עם עסקים אחרים ולקוחות, לעבודה מרחוק, לצריכת שירותים ולהפעלת תשתיות נוספות שהן תלויות טכנולוגיה. תשתיות התקשורת חיוניות גם להטמעת טכנולוגיות חדשות שבכוחן לתרום, במישרין ובעקיפין, לפריון העבודה: ערים חכמות, מכוניות אוטונומיות, חדשנות דיגיטלית, עבודה מרחוק, מחשוב בענן, קירוב פריפריה, דיגיטציה של שירותים ציבוריים ועוד". כמו כן הדגישו בנק ישראל את הצורך בקביעת יעדים ארוכי טווח והסרת חסמים.

עד כמה שירותי תקשורת מתקדמים הם קריטיים למשק ניתן ללמוד ממחקר של הבנק העולמי שפורסם באמצע העשור הקודם ובחן 120 מדינות. תוצאות המחקר הראו כי עלייה של 10% במהירות הגלישה הממוצעת במדינה תורמת תוספת של 1.2%–1.4% לתוצר לנפש.

תשתית הסלולר: ממקום 94 בעולם למקום 60

הדו”ח של רז־דרור ממשרד התקשורת מתרכז בשתי תשתיות התקשורת המרכזיות בישראל: התקשורת הניידת, שכוללת את פריסת האנטנות הסלולריות בישראל על ידי בעלות הרישיון (פלאפון, סלקום ואקספון ו־HOT ופרטנר) והתקשורת הנייחת שכוללת את תשתיות כבלי הנחושת הוותיקות של בזק ו־HOT ואת תשתית הסיבים האופטיים הנפרסת ברחבי המדינה על ידי בזק, פרטנר ו־IBC (שבה שותפות סלקום ו־HOT).

הדו”ח בחן, בין היתר, את מצב רשתות הסלולר, שרק באחרונה החלו בשדרוג התדרים לדור 5. במשרד התקשורת ציינו כי התהליך התארך עקב בקשות להבהרות מול החברות וכן עתירה מינהלית לעצירת המכרז לתדרים, שנדחתה רק בפברואר 2020.

כאמור, רשתות הסלולר החלו רק באחרונה בשדרוג התדרים לדור 5. הליך התיחור של התדרים (ההליך שבו החברות מתחרות ביניהן בהגשת הצעות מחיר) נערך רק באוגוסט אשתקד אף שעיקרי המכרז לתדרי דור 4 ודור 5 פורסמו כבר בדצמבר 2018. 

נוסף לנסיבות הפוליטיות שהביאו לדחייה בביצוע המכרז היתה גם הערכה שגויה של החברות באשר להשפעת הכניסה של אקספון כמתחרה חדשה לשוק הסלולר. התחרות בשוק הסלולר התעצמה עם כניסת אקספון לשוק בשנת 2018. גורמים במשרד התקשורת מודים בשיחות סגורות כי הכניסה של אקספון מאוד הקשתה על החברות להיכנס להשקעות, בזכות מדיניות המחירים האגרסיבית שאותה נקטה. קריסתה של אקספון שהגישה בקשה להגנה מפני נושים, חושפת כי מדיניות זו היתה הפסדית וההשלכות שלה היו גרירת כל שוק הסלולר למרווחים קטנים במיוחד וליכולת מוגבלת לבצע השקעות חדשות, כשמנהלי החברות לא השכילו להתמודד היטב עם האיום החדש.

במשרד התקשורת מודים עוד כי אחרי פרסום מכרז התדרים החברות לא הצליחו לראות תשואה בהשקעה בהן ברמות המחירים הנוכחיות ונדרשו התאמות ותמריצים כדי לדרבן אותן לבצע אותה.

כל אלה הובילו את ישראל לפיגור חסר תקדים בהשוואה עולמית. לפי מדד ookla להשוואת איכות רשתות הסלולר, הידרדרה ישראל למקום ה־94 בעולם במהירות הגלישה בסלולרי בין החודשים ינואר לספטמבר אשתקד. רק בספטמבר, כשהתדרים החדשים הוקצו והרשתות הופעלו, החל שיפור במהירות הגלישה והיא קפצה כמעט פי שניים והביאה את ישראל למקום ה־60 בעולם, עדיין רחוק מהציפיות.

תשתית הסיבים: רק 10% מהבתים מחוברים בפועל

גם בתחום תשתיות התקשורת הנייחות נקלעה ישראל לפיגור מול יתר מדינות העולם. רק לאחרונה הואצה פריסת תשתית הסיבים שמהווה את הסטנדרט החדש ברחבי המדינה, עם כניסתה של בזק לתחום וחבירתה של HOT למיזם הסיבים IBC. עד לפני שלוש שנים וחצי רק ל־3% מהבתים בישראל היתה נגישות לסיבים אופטיים שאותם פרסו בעיקר פרטנר וסלקום שפעלו בשוק. משקי בית אלה רוכזו בשכונות חדשות לרוב וברבי־קומות שבהם הכדאיות הכלכלית של החברות היתה גבוהה.

מי שנעדרה לחלוטין מהשוק היתה השחקנית הדומיננטית ביותר בתחום, בזק, שסירבה לפעול בשוק עד שלא תבוטל חובת הפריסה האוניברסלית שלה. בשנת 2018 הניע משרד התקשורת את מתווה הסיבים, שנועד לעודד האצה של פריסת התשתית ברחבי הארץ, אך חלקו האחרון של המתווה אושר רק לאחרונה ובמרץ האחרון נכנסה בזק לשוק, מה שהביא לעלייה דרמטית במספר משקי הבית הנגישים לסיבים אופטיים. בזק אמנם החלה בפריסה של סיבים כבר בשנת 2013 אך אלו היו רדומים כתוצאה מחילוקי הדעות מול משרד התקשורת לגבי חובת הפריסה של החברה, שהביאו לעיכוב ניכר בהשוואה לעולם.


פרישת סיבים של בזק, צילום: רונן טופלברג פרישת סיבים של בזק | צילום: רונן טופלברג פרישת סיבים של בזק, צילום: רונן טופלברג


נכון להיום, כך לפי הדו"ח של משרד התקשורת, לכ־43% מהבתים בישראל נגישות לסיבים. כלומר הסיבים מגיעים לכמעט מחצית מהבניינים. מדובר בשיפור דרמטי שהושג רק בשנה האחרונה, אך ישראל עדיין נמצאת בחלק התחתון של מדינות אירופה בכל הקשור לנגישות לסיבים. בראש הרשימה נמצאות למשל בלארוס ולטביה עם נגישות של כ־92% מהבתים לסיבים אופטיים.

כחלק ממתווה הסיבים התחייבה בזק לפרוס את הרשת לכ־80% ממשקי הבית בישראל בתוך שש שנים כאשר באזורים שבהם היא לא תפרוס יתקיים מכרז לפריסת סיבים במימונה של קרן שתקים המדינה ושאליה יזרימו חברות התקשורת כחצי אחוז מההכנסות שלהן לצורך פריסת הסיבים.

עד כמה הפיגור מול העולם משמעותי ניתן ללמוד גם ממספר המתחברים לרשתות הסיבים, כאשר רק כ־10% ממשקי הבית חוברו בפועל לסיבים נכון לסוף שנת 2020.

יתר החיבורים לאינטרנט מבוצעים על רשתות הנחושת של בזק ו־HOT שיכולותיהן מוגבלות בהשוואה לסיבים. ממוצע משקי הבית המחוברים לסיבים במדינות סקנדינביה, שבהן שיעורי הפריסה גבוהים יחסית, עומד על כ־50% לפי משרד התקשורת, כך שככל שתואץ פריסת הסיבים בישראל, ניתן יהיה לראות שיפור משמעותי במהירות הגלישה ובאיכותה ביותר משקי בית.

הקיפאון בשוק התשתיות הנייחות מוסבר בשיתוק שאחז במשרד התקשורת כמו בסלולר, אך גם במדיניות ברורה של הממשלה הקודמת שלא לתעדף האצת תשתיות משיקולים פוליטיים. כך נחשף כי שר הפנים לשעבר אריה דרעי סירב לחתום על תקנות שקובעות כי הסטנדרט בבניינים חדשים יחייב פריסה ורטיקלית (בתוך הבניין) של הסיבים ובכך יאיץ את החיבור שלהם לרשת, מחשש לפגיעה במגזר החרדי, וזאת בניגוד להמלצות הדרגים המקצועיים וגם בנק ישראל עצמו.

שר התקשורת הנדל התייחס לדברים שלשום כשאמר שיפנה לשרת הפנים הנוכחית איילת שקד כדי לתקן ההנחיות ולאפשר לכלל הציבור נגישות לתקשורת.

"פריסת הסיבים ברחבי המדינה היא יעד לאומי ואישי”, אמר השר הנדל בהתייחסו לנתונים. “לפני שנה מדינת ישראל פיגרה מאחורי רוב המדינות בעולם. אחרי עשור של הזנחה הצבנו יעדים ומדדים לפריסה ברחבי ישראל ואנחנו מאיצים את קצב הפריסה דרך עידוד התחרות בשוק. עד 2024 ישראל תוביל את העולם בנגישות לאינטרנט מהיר בכל חלקי המדינה".

מנכ"לית המשרד, לירן אבישר בן־חורין, הוסיפה: “הפיגור מאחורינו. והדבר המסעיר הוא קצב הדבקת הפערים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות