אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת החקירה הממלכתית הוצאה מהקפאה מינוי הוועדה לחקירת אסון מירון מרים נאור אסתר חיות שלמה ינאי הרב מרדכי קרליץ | דוברות הרשות השופטת

פרשנות

ועדת החקירה הממלכתית הוצאה מהקפאה

לאחר למעלה מעשור שהכלי הזה הוקפא, והפוליטיקאים בנו מודל ביניים, הוקמה בצדק הוועדה הממלכתית לחקר אסון מירון. עם זאת, קשה להתעלם גם מהרקע הפוליטי. דבר אחד ברור, בחירת מרים נאור ליו"ר תבטיח שטיוח לא יהיה כאן

27.06.2021, 14:29 | משה גורלי

ועדת החקירה הממלכתית שהוקמה היום (א') לחקירת אסון המירון היא הוועדה הממלכתית הראשונה שהוקמה מאז 2009. בשנים 2009-2008 הוקמו שלוש ועדות חקירה ממלכתיות: ועדת דורנר  לסיוע לניצולי השואה; ועדת ביין למשק המים בישרא; ועדת מצא לטיפול במפוני גוש קטיף וצפון השומרון. מאז, קולן נדם והכלי הזה של ועדת חקירה ממלכתית הוכנס להקפאה עמוקה בפריזר שהוטמן בבוידעם. 

יו"ר הוועדה מרים נאור, נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס, עמית שעל יו"ר הוועדה מרים נאור, נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס | עמית שעל יו"ר הוועדה מרים נאור, נשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס, עמית שעל

גם הוועדות האלה לא היו מי יודע כמה. ד"ר אביגדור קלגסבלד שמתמחה בוועדות חקירה, הצביע על שני קווי דמיון בוועדות אלה: ראשית, "נושאי חקירה שאינם מתאימים לטיפולה של ועדת חקירה ממלכתית, שכן הם מצויים לכל היותר בקו התפר שבין נושאי ייעוץ לבין נושאי חקירה". ושנית, חשוב אף יותר: "המשותף לכל נושאי החקירה הללו הוא שמלכתחילה תוצאות עבודתה של הוועדה לא היו צפויות לפגוע בממשלה, בשרים ובממלאי תפקידים בכירים".

אהרן ברק, נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, גבריאל בהרליה אהרן ברק, נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס | גבריאל בהרליה אהרן ברק, נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, גבריאל בהרליה

ואכן, מ-2009 ועד היום לא הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות. בעיקר בגלל החשש לפגיעה בממשלה ובבכיריה. ואם בכל זאת הוקמה הבוקר ועדה כזו - זה התאפשר בזכות ממשלה חדשה, שחקר האסון חשוב לה יותר מ"האסון" שאולי ייגרם לשרי הממשלה הקודמת, ולפונקציונרים שמונו על ידיה. בקיצור, גם ועדות חקירה הן סיפור של פוליטיקה. 

זרועו הארוכה של ביהמ"ש העליון?

התאדותן הארוכה של ועדות החקירה הממלכתיות מחיינו היא תגובה מתבקשת של הפוליטיקאים ש"נענשו" בידי הוועדות העוצמתיות האלה. ועדות, שהחוק הקנה להן כוח וסמכות חריגים, גם ביחס לוועדות ממלכתיות בעולם. 

שלושת מוקדי הכוח העיקריים הם: מינוי חברי הוועדה בידי נשיא/ת בית המשפט העליון, והחובה שבראשה יעמוד שופט בכיר; שיקול דעת שמוקנה לוועדה לצרף המלצות לדו"ח, אף אם כתב המינוי לא הסמיך אותה לעשות כן; סמכויות כפייה מרחיקות לכת. 

ואכן, בתודעה ובמציאות הישראליות זוהתה ועדת החקירה הממלכתית כזרועו הארוכה של בית המשפט העליון, ובמיוחד של האקטיביזם השיפוטי. לא במקרה היה השופט אהרן ברק חבר דומיננטי בוועדה ה"נשכנית" ביותר עד כה – ועדת כהן לחקר הטבח שביצעו הנוצרים במוסלמים בסברה ושתילה. הוועדה שהפסיקה את כהונת שר הביטחון אריאל שרון. 

ועדה אחרת, ועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי שהסתיימו במותם של 13 מפגינים, המליצה על חקירה פלילית נגד קצינים ושוטרים שלשיטתה היו אחראים לירי קטלני לא מוצדק, אבל משרד המשפטים ומח"ש טייחו וקברו את ההמלצות. 

אהוד אולמרט, רה"מ לשעבר. הקים את ועדת וינוגרד, הלא ממלכתית, צילום: איי אף פי אהוד אולמרט, רה"מ לשעבר. הקים את ועדת וינוגרד, הלא ממלכתית | צילום: איי אף פי אהוד אולמרט, רה"מ לשעבר. הקים את ועדת וינוגרד, הלא ממלכתית, צילום: איי אף פי

כדי להימנע מ"נזקיהן" של הוועדות, ולסרס את האקטיביזם השיפוטי שלהן, שנהנה מגיבוי בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה (קשה להתנגד לוועדה, במיוחד בראשות שופט עליון מכהן או בדימוס), בנו הפוליטיקאים מודל ביניים. 

המודל נבנה ב-2002 כשחוקק סעיף 8א לחוק הממשלה שמאפשר לצייד במקרה הצורך ועדת בדיקה ממשלתית בשיניים חדות יותר. ההבדל המשמעותי הוא שהממשלה, ולא נשיא העליון, ממנה את העומד בראש הוועדה הממשלתית. ואכן, המוקד עבר אליהן גם בנושאים שהיה בהם "עניין שהוא בעל חשיבות ציבורית חיונית". 

ועדות ממשלתיות בולטות שהוקמו היו ועדת זיילר ב-2005, בנושא מעורבות המשטרה והפרקליטות בפרשת האחים פריניאן; ועדת וינוגרד ב-2006 בנושא מלחמת לבנון השנייה; ועדת טירקל ב-2010 בנושא אירועי המרמרה. 

"הממשלה", כותב קלגסבלד, "היתה מוכנה לשלם מחיר ציבורי ופוליטי כבד כדי להימנע מלהקים ועדת חקירה ממלכתית ובמקומה להטיל את נטל החקירה דווקא על ועדת בדיקה ממשלתית. תופעה זו הגיעה לשיא בעמידתה הנחרצת של ממשלת אולמרט בפני הדרישה הציבורית, שלוותה בהפגנות ובלחץ תקשורתי ואחר, להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את כשלי מלחמת לבנון השנייה".

מינוי הוועדה לחקירת אסון מירון. מימין: היו"ר מרים נאור, הנשיאה אסתר חיות, וחברי הוועדה שלמה ינאי והרב מרדכי קרליץ , דוברות הרשות השופטת מינוי הוועדה לחקירת אסון מירון. מימין: היו"ר מרים נאור, הנשיאה אסתר חיות, וחברי הוועדה שלמה ינאי והרב מרדכי קרליץ | דוברות הרשות השופטת מינוי הוועדה לחקירת אסון מירון. מימין: היו"ר מרים נאור, הנשיאה אסתר חיות, וחברי הוועדה שלמה ינאי והרב מרדכי קרליץ , דוברות הרשות השופטת

ממשלת בנט החזירה עטרה ליושנה

ממשלת בנט החזירה עטרה ליושנה, בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. לממשלת נתניהו היו כחודשיים כדי להקים ועדה מינורית יותר, ועדה ממשלתית למשל, אבל היא העדיפה שלא לטפל בתפוח האדמה הלוהט הזה שבכוחו לחרוך את יקיריו של המנהיג - השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ושר הפנים אריה דרעי. ועכשיו הם חשופים לכלי הכבד ביותר שבארגז הכלים החקירתי, כלי שבכוחו להסיק מסקנות אישיות וגם להמליץ המלצות לחקירה פלילית. 

בוועדה הזו תיתן את הטון ראש הוועדה, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס מרים נאור שמביאה עמה מוניטין כפול: גם ישרה כסרגל וגם מחמירה בגישתה, במיוחד במקום שבו קופחו חיי אדם. המינוי הזה מבשר שטיוח לא יהיה כאן. 

שר הביטחון בני גנץ מבקש לקדם הקמת ועדה ממלכתית בפרשת הצוללות וכלי השיט. ועדה מתבקשת וחיונית ביותר, ובכל זאת זה קצת מוגזם להקים שתי ועדות בשבוע אחד, לאחר יותר מעשר שנים של הדממה בתחום. ועדיין המבחן הגדול ביותר של הממשלה, כל ממשלה, הוא החזרת הכלי הזה לשימוש לגבי סקנדלים ואסונות שהיו בתחום כהונתה ולא בכהונת ממשלה אחרת. נקווה שממשלת בנט-לפיד לא תזדקק כלל לדילמה הזו.


תגיות