אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"אם רוצים חדשנות יש לתמוך ביזמים צעירים"

תחרות סטארט־אפ

"אם רוצים חדשנות יש לתמוך ביזמים צעירים"

תחרות "סטארט־אפ+" השנייה של כלכליסט בשיתוף פועלים הייטק יוצאת לדרך. תומר נוטקין, מנהל מרכז עסקים פועלים הייטק: "חשוב לעודד חברות צעירות"

28.06.2021, 07:28 | שירות כלכליסט

"כלכליסט" בשיתוף פועלים הייטק משיק זו השנה השנייה ברציפות את תחרות StartUp + שנועדה ללוות ולהזניק סטארט־אפים בראשית דרכם לצמיחה.

במסגרת פעילות זו 20 סטארט־אפים נבחרים יזכו לקחת חלק בתוכנית הכשרה ייחודית בתחומי היזמות בשיתוף תוכנית ZELL במרכז הבינתחומי הרצליה. 5 הסטארט־אפים שיעלו לגמר יופיעו מול חבר שופטים מקרב הקרנות המובילות בישראל.

קראו עוד בכלכליסט:

השופטים בתחרות השנה יהיו דב מורן, שותף מנהל ב־Grove Ventures; מיכל דריימן, שותפה בקרן JVP; יודפת הראל בוכריס, שותפה מנהלת ב־Blumberg Capital; רועי בר־קט, מנהל הפעילות של אינטל קפיטל בישראל; צחי כהן, משנה למנכ”ל, ממונה על החטיבה העסקית, בנק הפועלים; יעל אלעד, שותפה ומנהלת התפעול בקרן Aleph; אסף ורהפט, שותף בקרן UpWest; תמי ברונר, שותפה בקרן Vertex Ventures; גיא יאמן, שותף מנהל ב־TPY Capital; יונתן סאקס, שותף מנהל ב־F2 Venture Capital; ועדי גוזז, שותפה בקרן Entrée Capital.

עדי גוזז, צחי כהן ויעל אלעד, משופטי תחרות סטארט-אפ פלוס,  עדי גוזז, צחי כהן ויעל אלעד, משופטי תחרות סטארט-אפ פלוס עדי גוזז, צחי כהן ויעל אלעד, משופטי תחרות סטארט-אפ פלוס,

“הנפקנו לאחר התחרות”

בשנה שעברה זכתה בתחרות חברת הביוטכנולוגיה הצעירה מטריסלף, הפועלת בתחום הנדסת רקמות. החברה, שהוקמה ב־2019 על בסיס טכנולוגיה שפותחה בשנים האחרונות באוניברסיטת תל־אביב, מפתחת פלטפורמה לייצור והדפסה בתלת־ממד של שתלים אוטולוגיים של רקמות ואיברים. השתלים בנויים מפיגום (מטריקס) ותאים שמקורם במטופל עצמו, ובכך מוסר הסיכון לדחיית השתל. כאינדיקציה טיפולית ראשונה מפתחת החברה שתלים מוטוריים לשימוש במשותקים כתוצאה מפציעות בחוט השדרה, והיא מתכננת ניסוי ראשון בבני אדם לקראת סוף 2023.

“המחקר מתקדם לפי התוכניות שלנו ולאחרונה עברנו למשרדים ומעבדה משלנו. הנפקנו לאחרונה בבורסה והפכנו לחברה ציבורית. גייסנו 24 מיליון שקל עם ביקוש פי שניים ממה שרצינו להציע והגדלנו לבסוף ל־24 מיליון שקל אף שרצינו רק 21 מיליון שקל", אמר ל”כלכליסט“ אסף חורש, מנכ"ל מטריסלף. "היעד הבא שלנו הוא התחלת הניסויים בבעלי חיים שאמורה לקרות בתחילת 2022. ההנפקה לא שינתה את מהות החברה ומבחינתנו היא היתה אמצעי מימון. הנראות לא מזיקה לנו וזו דרך חשובה מאוד ונוחה לממן את המחקר של ביוטק שהוא מאוד יקר. החשיפה שהשגנו בתחרות עזרה לנו מאוד והיה לזה מרכיב בתמונה הכוללת וזכייה בתחרות היא גושפנקה שקיבלנו מהשופטים שראו בנו כחברה הכי מעניינת".

אסף ורהפט, תמי ברונר, יונתן סאקס וגיא יאמן, משופטי תחרות סטארט-אפ פלוס,  אסף ורהפט, תמי ברונר, יונתן סאקס וגיא יאמן, משופטי תחרות סטארט-אפ פלוס אסף ורהפט, תמי ברונר, יונתן סאקס וגיא יאמן, משופטי תחרות סטארט-אפ פלוס,

התחרות פתוחה לסטארט־אפים בשלבי pre seed + seed, מבוססי טכנולוגיה ושגייסו עד 5 מיליון דולר. צוות השיפוט יבחן את המועמדים על פי קריטריונים של הצגת יתרון תחרותי בהיבט של חדשנות וטכנולוגיה והפוטנציאל העסקי ביחס לשוק.

הזוכים במקומות הראשונים יזכו בחבילת פרסים אטרקטיבית במיוחד: פרס כספי של עשרות אלפי שקלים, ליווי מקצועי מטעם פועלים הייטק, קמפיין פרסומי באתר “כלכליסט“ ודמי שכירות לתקופה של רבעון ב־MIND SPACE.

בראיון ל"כלכליסט" הסביר תומר נוטקין, מנהל מרכז עסקים פועלים הייטק, מדוע התחרות מיועדת לחברות צעירות. "חשוב מאוד שיהיו חברות צעירות כדי שימשיכו לעתיד את מה שקורה היום. אנחנו רוצים להציע סט כלים ברמה גבוהה כדי שליזמים הצעירים יהיו כל היכולות לצמוח ולהתמודד מול חברות גדולות. אני לא בטוח שכיום יש לכולם הזדמנויות שוות. לאמזון ודומותיה יש יחידות שמסוגלות ליצור חדשנות וכך גם הרבה חברות הייטק ישראליות גדולות שיש להן יכולות בתחום התוכנה. התוצאה היא שפחות חברות חדשות קמות".

דב מורן, יודפת הראל בוכריס, רועי בר קט ומיכל דריימן, משופטי תחרות סטארט-אפ פלוס,  דב מורן, יודפת הראל בוכריס, רועי בר קט ומיכל דריימן, משופטי תחרות סטארט-אפ פלוס דב מורן, יודפת הראל בוכריס, רועי בר קט ומיכל דריימן, משופטי תחרות סטארט-אפ פלוס,

“לקצר את זמן ההבשלה”

האם אתה מודאג ממיעוט החברות החדשות?

"אנחנו חושבים שיש הזדמנות להגדיל את השילוב של אנשים שונים בתעשיית ההייטק. אנחנו רואים שהרבה קרנות משקיעות במעט חברות ושמות שם צ’קים יותר גדולים. חדשנות תמיד צומחת מלמטה, ואנחנו צריכים לראות שחברות צעירות לא נפגעות מהחברות הענקיות. אנחנו צריכים לדעת לא ללכת רק לגדולים ולחזקים אלא גם לקטנים. שגם יזם קטן יקבל הבנה, מנטורינג, ייעוץ במה שאפשר וכל תמיכה דרושה.

“אנחנו רואים שיש פחות חברות צעירות וזה לא תהליך חדש אלא תהליך שנמשך כמה שנים והואץ עם הקורונה. קל יותר לתת תמיכה לחברות שיש להן נתונים ומספרים ברורים. הרבה יותר קשה ליזמים שאין להם עדיין מספרים ונתונים. הכמות נפגעה וכך החזקים שיוצאים לשוק יותר חזקים. התוצאה היא שנוצרת פגיעה ב’שרשרת המזון’ ואני רוצה לעזור למנוע את זה. אני רוצה לראות שמתכנתים שיוצאים מהטכניון יוכלו להקים חברה עם הרעיון שחלמו עליו ויקימו יוניקורן ולא רק ילכו לחברה גדולה קיימת. שם אנחנו רואים פגיעה. ליזמים צעירים ברמה הטכנולוגית צריך לתת מנטורינג, של איך לעמוד מול משקיע, איך להיות ממוקד, איך לחשוב על מודל עסקי, להבין איך מגיעים למוצר שעובד, איך לנהל צמיחה, לנהל שותפויות".

האם אתם רואים שוני במגוון החברות שמגיעות אליכם?

"אנחנו רואים פחות טכנולוגיות עמוקות והרבה פתרונות לענן שהם פחות טכנולוגיות עמוקות אלא יותר פתרונות תוכנה מהירים. רואים פחות חברות בעולמות הטכנולוגיה הכבדים ויש פחות קרנות שעובדות בעולמות דיפטק. כשאנחנו רואים חברות בעולמות הדיפטק, אנחנו רוצים לסייע ככל שניתן ולחשוב בראש פתוח איך ניתן לקצר את הזמן שזה מגיע להבשלה. אנחנו אוהבים חברות שיש להן טכנולוגיות קצת יותר עמוקות וגם חברות שיש להן טכנולוגיה מתחרה וחדשה".

תומר נוטקין, פועלים הייטק. "אנחנו רוצים להציע ליזמים הצעירים כלים ברמה גבוהה כדי שיהיו להם כל היכולות לצמוח ולהתמודד מול חברות גדולות" תומר נוטקין, פועלים הייטק. "אנחנו רוצים להציע ליזמים הצעירים כלים ברמה גבוהה כדי שיהיו להם כל היכולות לצמוח ולהתמודד מול חברות גדולות" תומר נוטקין, פועלים הייטק. "אנחנו רוצים להציע ליזמים הצעירים כלים ברמה גבוהה כדי שיהיו להם כל היכולות לצמוח ולהתמודד מול חברות גדולות"

איך אתה רואה את שוק האשראי להייטק?

"השוק של החוב לחברות הייטק הפך להיות מאוד תחרותי. גם החברות הגדולות מגייסות אקוויטי ויש ירידה בביקוש לחוב. עולם התוכנה רוצה את החוב ליום סגריר אבל החברות מלאות מזומנים ואני מניח שהן יגייסו חוב שישמש לרכישות. אין כמות גדולה של מנהלי כספים שהנפיקו חברות ועבדו בתעשיית ההייטק, וחשוב מאוד לתת מנטורינג לחברות שיודעות לקחת חוב בזמן ולא לקחת חוב כשהחברה לא מוכנה לזה. במקרים רבים לא נותנים אשראי לחברות כאשר לא בטוח שהן מוכנות לזה. אשראי יכול להיות הרסני אם משתמשים בו בצורה לא נכונה. אם זה יזם שכבר יודע איך לעבוד ויש לו לקוחות, אז כדאי לקחת חוב שיהיה ביחס הנכון להכנסות הקיימות והעתידיות".

להרשמה לתחרות היכנסו ל: calcalist.co.il/startuplus

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות