השחקנית נטע גרטי | צילום: אודי גורסוי
מה השאלה?
נטע גרטי: "תחושת הסוף מותירה אותי ערנית"
הסבא של השחקנית נטע גרטי היה המורה למשחק הכי משמעותי שלה, מניסן נתיב למדה אף פעם לא לאחר. היא אוהבת ללכת עם בן זוגה פיטר רוט יד ביד, שורפת כסף על מסעדות, תמיד נושאת איתה מדחום בתיק ולא היתה מתנגדת לזוג כנפיים
איפה אנחנו תופסים אותך?
"בבית, בחדר השינה שזה קצת חדר משלי".
איך ואיפה את שותה את הקפה שלך?
"בבית, שזו בעצם תשובה כמעט לכל מה שקרה בשנה האחרונה. הפוך עם חלב שיבולת שועל".
עם מי היית רוצה לשבת על בירה?
"עם סבא שלי חיים ניר שנפטר לפני 20 שנה. היתה לי מערכת יחסים מאוד מיוחדת ובונה איתו. הוא היה מן פריק של קידמה וצילום. הוא היה מצלם אותי במצלמת הווידיאו שלו — היה בין הראשונים שהיתה לו בארץ — ומעביר איתי שעות על גבי שעות כשאני מאלתרת ומשחקת. הוא לא ראה אותי משחקת. הוא נפטר כשהייתי סטודנטית למשחק בניו יורק והוא בעצם המורה הראשון שלי למשחק והכי משמעותי. בכל יום הולדת הוא היה נותן את הקלטת שערך מכל הקטעים שצילם אותי כל השנה. יש לי ארכיון מדהים".
על מה את עובדת עכשיו?
"בקאמרי יש לי שתי הצגות חדשות: 'הבן' מאת פלוריאן זלר, דרמה משפחתית חזקה שביים גלעד קמחי; ו'אהבה ומגפה' שנולדה בקורונה עם כמה כותבים, בהם בת חן סבג, נועה לזר קינן וגור קורן: מחזה שמתמקד בזוגות במלון קורונה. ביולי חוזרת ההצגה 'השיבה' על פי סיפור של אחת מנשותיו של גואל רצון, על הימים הראשונים אחרי פירוק הכת. אני משתתפת בתסכית המוצג בתערוכה 'עמק הפרחים' על כרם התימנים בבית העיר, ומתכוננת לעונה הרביעית של 'פאודה' שעוד לא התחלנו לצלם ויש לי קמפיין של מוצרי קוסמטיקה 'ג'ליקסיר'".
מה השריטה שלך?
"לפעמים יש לי מדחום בתיק. ואני אומרת 'לפעמים' כי אני פשוט מחליפה תיק מדי פעם. זה חלק מההיפוכונדריה המתקדמת שלי".
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
"ניסן נתיב אמר לי אף פעם לא לאחר. הוא גם אמר שעד שאני לא אסכים להיכשל, אני לא באמת אתפתח".
איך אתה אוהבת להעביר את שישי בצהריים?
"בדרך כלל אנחנו הולכים למשפחה של פיטר (רוט, בעלה המוזיקאי — מנ”ש) ואמא שלו מבשלת מדהים. אנחנו מתנחלים שם עד מתי שזה כבר פשוט לא נעים מהם, כי אנחנו יכולים לשבת שם שבוע. הם המארחים המושלמים".
איזה כוח־על היית רוצה שיהיה לך?
"לעוף. ולנקות ביעילות ובמהירות את הבית".
מי בעינייך האדם הכי סקסי?
"בעלי".
למי את מתגעגעת?
"אני תמיד מתגעגעת. אני יכולה להתגעגע לבן אדם תוך כדי שאני איתו. יש משהו בגעגוע שהוא בדנ"א שלי. אני תמיד מתגעגעת כי יש לי איזו תחושה כאילו שהסוף תמיד מעבר לפינה, אני כבר צופה את הגרוע ביותר, זה נורא ואיום, זה לא כיף. מצד שני זה משאיר אותי מאוד ערנית".
איפה הכי היית רוצה לגור?
"בבית שלי וגם בפריז".
על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך?
"אני מוציאה הרבה על אוכל. לא אוכל בסופר, מסעדות".
מה היית רוצה לשנות בעצמך?
"לפעמים הייתי רוצה להתייחס לדברים פחות בכובד ראש ולהיות יותר קלילה. עד כדי כך שאני מרגישה שלפעמים אני ממש דוחפת את עצמי לקלילות מעושה, כדי שזה יחלחל פנימה. חיצונית די למדתי לחיות עם עצמי, הייתי מוסיפה כנפיים אבל זה כבר קטנוני".
על מה יש לך רגשות אשם?
"זה תמיד סביב התפקיד שלי כאמא. סביב המקום האמהי שתמיד רוצה להיות יותר טוב ולהשתפר. זו דרך שעוברים בעיקר עם הילדים הבכורים, דרך שכל אחד סולל לעצמו. כל פעם יש עוד צעד שאני לא יודעת מה הוא".
מה את מחשיבה כהישג הכי גדול שלך?
"המשפחה שהקמתי".
מה מפחיד אותך?
"למות, מחלות מכל הסוגים".
מה עושה אותך מאושרת?
"לעבור את הכביש יד ביד. פיטר ואני תמיד עוברים את הכביש יד ביד, בכלל אנחנו הולכים הרבה יד ביד, וזה משהו שאני ממש אוהבת".
מה הכי חסר לך בחיים?
“חוץ ממישהו שיסגור לי את המשכנתא, בימים האחרונים חסרה לי היכולת לישון. הכל קופץ בלילה, לא יודעת מה קורה אצלי, אני מתעוררת באמצע הלילה וזהו, לא ישנה כבר כמה ימים. וגם תמיד אני רוצה עוד ועוד אהבה, זה בור ללא תחתית".
מה את מחשיבה כנכס היקר ביותר שלך?
"היכולת לאהוב ולהתאהב. אני יודעת לאהוב ממש ממש טוב".
איזו תכונה את הכי מעריכה אצל החברים שלך?
"חוש הומור, פתיחות, והיכולת שלהם לבחור יין טוב".
מי האמן שהכי השפיע על יצירתך?
"להגיד שהשפיעו עליי זו קצת חוצפה אבל מי שאני מאוד אוהבת הם וס אנדרסון, לארי דיוויד, וודי אלן, אף על פי שאסור להגיד את השם שלו אבל כן, בוב דילן, צ'כוב, שייקספיר והיד עוד נטויה".
אם לא היית שחקנית מה היית עושה?
"כנראה הייתי מוצאת את עצמי במחלקת העופות של רמי לוי".