כאב הראש החדש–ישן של הנגיד: איום הנדל"ן

נראה כי הקדנציה של פרופ’ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, מקבלת תפנית שתגזול ממנו שינה. זה לא שלהיות נגיד בנק ישראל זה טיול בפארק אבל עד כה הוא הצליח לשמש כיועץ טוב לממשלת ישראל, כמתחייב בחוק, ורק לפי שבוע הציג תוכנית רחבה להחזרת הצמיחה למסלולה. גם האינפלציה – היעד המרכזי של בנק ישראל - עלתה מאוד אבל עדיין לא נגעה באמצע יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה, דבר שמשאיר מרחב תמרון מספק ובעיקר את האפשרות להמשיך להותיר את הריבית נמוכה ולרכוש אג"ח.

אלא שנראה כי איום ישן־חדש קם לתחייה: היציבות הפיננסית של המשק על רקע זינוק במחירי הנדל"ן. בשבועות האחרונים אנו שומעים על זינוק חד בבקשות למשכנתאות שהגיעו כבר ל־9.4 מיליארד שקל בחודש אחד (יוני); מחירי הנדל”ן זינקו ב־5.6% בשנה; וגם התחלות הבנייה, מדד חשוב שמאפשר לצפות את היצע הדירות, רשם שיעור צניחה דו־ספרתי של יותר מ־10% (אפריל 2020־מרץ 2021).

אין מדובר בתופעה שהיא ישראלית בלבד כאשר גם בכמה מדינות שצלחו את הקורונה נרשמות עתה עליות מחירים חדות בנדל"ן. אלא שזה לא ממש מנחם את ירון שרואה לנגד עיניו בעיה "שלו" - ממש שלו - שכן חוסר יציבות פיננסית עלולה להרוס לו את הקדנציה. עם כל הכבוד לממשלה, המחויבת לדאוג לעלייה בהיצע הדירות שכן הביקוש לדירות עולה  בקצב של כ־2%, כשיעור הריבוי הטבעי של ישראל — ההשלכות של זינוק במחירי נכסים (נדל”ן או נכסים פיננסיים) נופלות בתחומו.

צילום: אריק דורי

הוא יצטרך לפעול ולקבל החלטות לא פופולריות כדי לקרר את השווקים שכן קצב עליית מחירי הנכסים הנוכחי אינו יכול להימשך. יתרה מזו, כפי שהיטיב להדגיש אגוסטין קארסטנס, יו”ר ה־BIS, הבנק המרכזי של הבנקים המרכזיים, משברים פיננסיים פוגעים בחלשים ומזניקים אי שוויון. ירון יצטרך לפעול דרך השפעתו על המיסוי כיועץ הכלכלי של הממשלה, אך גם דרך הפיקוח על הבנקים תוך נקיטת צעדי מדיניות לייצוב המערכת. אין לו, לנגיד, איך לברוח מהמשימה הזו.