"השימוש באפליקציות תשלומים הכפיל את עצמו אשתקד"

המפקח על הבנקים יאיר אבידן, תומך בעידוד המערכת הבנקאית לאמץ חדשנות, אך גם מתריע מפני הסיכונים הנלווים הכרוכים בפעילות שכזו. "אחד מהיעדים שבנק ישראל לקח על עצמו בשנים האחרונות הוא קידום החדשנות ועידוד המערכת הבנקאית לאמץ טכנולוגיות מתקדמות. זהו יעד חשוב מהמעלה הראשונה שצפוי להיטיב עם ציבור הלקוחות והמשק כולו", אמר אבידן בכנס פינטק 2021 של כלכליסט.

לצד היתרונות הללו, כך לפי אבידן, "אסור שנתעלם מהסיכונים החדשים המתהווים ומהסיכונים המתעצמים לנוכח השימוש הגובר בפלטפורמות טכנולוגיות. בין היתר, חייבים להתייחס לסיכוני אבטחת מידע, הגנת הפרטיות, שימוש לרעה במידע, היבטי אחריות, סיכוני סייבר ועוד. בדיוק מסיבה זו חשוב שכל הגופים שנוטלים חלק בסביבה החדשה הזו ינהלו את הסיכונים באופן נאות, ושאנחנו ורגולטורים אחרים נמשיך לעקוב, לפקח ולאכוף מקרוב".

אבידן התייחס בדבריו בהרחבה לרפורמת הבנקאות הפתוחה, במסגרתה "ייפתח" המידע על לקוחות הבנקים לצד שלישי, מה שאמור להגביר משמעותית את התחרות במוצרים הבנקאיים. "בהיבט הזה חשוב לציין כי אנחנו רואים חשיבות רבה באימוץ של סטנדרט בינלאומי, על מנת שגם גופים מחו"ל יוכלו להשתלב בסביבה הישראלית, וכן שפינטקים ישראלים יוכלו להתבסס גם בשווקים בחו"ל", אמר אבידן.

עוד הוא הוסיף בהקשר זה: "לפני כחודשיים עלה לאוויר השלב הראשון של הבנקאות הפתוחה, הכולל פתיחת המידע של לקוחות על תנועות ויתרות בעו"ש לטובת צדדים שלישיים, בכפוף כמובן להסכמת לקוח. המערכת עדיין בתקופה של הרצה וחבלי לידה, אך אנו צופים שלקראת סוף השנה היקף הפעילות יעלה משמעותית".

אבידן גם הוסיף שמבחינתו "בנקאות פתוחה" היא רק השלב הראשון: "אנו צפויים לעבור בהמשך לעולמות רחבים יותר של Open Finance ו-Open Data. ככל שהעולמות יפותחו ויפתחו, האתגרים בכלל ואתגרי המידע בפרט יעלו ללא ספק".

ההתפתחויות בתחום הטכנולוגיה מייצרות לרגולטורים השונים, בהם בנק ישראל, אתגרים חדשים במגוון נושאים: "מודלים ויכולות מבוססי טכנולוגיות מתקדמות, דוגמת בינה מלאכותית, יש בהם גם בכדי לאתגר את הרגולציה הקיימת, והם מחייבים חשיבה מחדש על התשתית החוקית ועל הפרשנות המשפטית המאפשרת", אמר אבידן. 

יאיר אבידן | צילום: יריב כץ

גם עולם התשלומים נמצא בתחילתה של מהפכה. אבידן חשף בדבריו כי היקף השימוש באפליקציות התשלומים הכפיל עצמו אשתקד: "עולמות אלה צומחים בקצב מהיר מאוד ומעידים על הדרך בה השוק והצרכנים מאמצים טכנולוגיות חדשות. כך למשל, בשנת 2020, ב-3 אפליקציות התשלומים: ביט, פייבוקס ופיי - חלה הכפלה, ואף למעלה מכך, הן במספר הפעולות והן בהיקפן הכספי לעומת נתוני שנת 2019".

עוד הוא הוסיף: "למרות ובהינתן קצב האימוץ המהיר, ישנן עוד סוגיות כבדות משקל בתחום זה. ניתן לציין, בין היתר, את הקישוריות בין רשתות המשתמשים באפליקציות והיבטים שונים הדורשים הסדרה, לרבות השימוש המותר במידע הנאסף במסגרת פעילות הלקוח". 

אבידן ציין שמבחינתו, המהפכה בעולם התשלומים והארנקים הדיגיטליים היא פתח לכניסת ענקיות טכנולוגיה (דוגמת אפל וגוגל) לישראל, לפעילות בתחום הפיננסים: "מהלך זה תרם להתפתחותם של ארנקים דיגיטליים מקומיים, ולאחרונה ראינו גם שחקנים בינלאומיים בתחום שירותי התשלומים שנכנסו ושצפויים להיכנס לתחום. כניסתם של השחקנים הללו וההתפתחות הטכנולוגית צפויים להביא להגברת התחרות ולגיוון השירותים", הוא אמר.

כאמור, השינויים הטכנולוגיים דורשים מהרגולטורים לבצע התאמות, בין היתר גם בשינויים בחקיקה, ולעיתים ישנם חילוקי דעות ביניהם לגבי קביעת גבולות הגזרה. כך למשל בנושא הבנקאות הפתוחה, בנק ישראל תומך במתן אפשרות לבנקים להציע שירות השוואת עלויות (תחת מגבלות), בעוד שמשרד האוצר ורשות ניירות ערך מתנגדות לכך. אבידן התייחס באופן כללי לסוגיית חילוקי הדעות ואמר: "במסגרת החקיקה הנדרשת עדיין קיימים דיונים על מאפייני פעילויות שיותרו או ייאסרו על חלק מהשחקנים, על פרשנות החקיקה הקיימת בנושאי עיסוקים מותרים, ועל הפוטנציאל לניגוד עניינים, לפגיעה בתחרות ולקיומם של כשלי שוק. בהיבטים אלה קיים כמובן מנעד דעות ותפיסות - מכאלו המאפשרת שוק חופשי תוך ניטור ובקרה, ועד לקביעת קווים מנחים ומגבלות כבר בערב התפתחות השוק".