"כשנותנים לבנקים 'מקדמה' של זמן – אזרחי ישראל נפגעים"

מנכ"ל רשות ניירות ערך, עו"ד עודד שפירר, תקף הבוקר (ב') את הגנת היתר לה זוכה, לטענתו, מערכת הבנקאות מהפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. בכנס פינטק 2021 של כלכליסט אמר שפירר כי עבור חלק מהרגולטורים, "כשנותנים מקדמה של זמן לסקטור שלם, הפינטק - ובסופו של דבר כל אזרחי ישראל - נפגעים". שפירר ציין כי רשות ניירות ערך אמורה להפוך, לאחר השלמת חקיקה בנושא, לגורם שיעניק רשיונות לחברות הפינטק - שלדבריו יוענקו בצורה קלה וברורה.

שפירר ציין כי חלק מהרגולטורים - כשהוא רומז לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל - מבצרים את מעמדם של הבנקים בטווח הקצר, מה שפוגע בכניסתן של חברות הפינטק בטווח הארוך. "זו בדיוק הדרך לחסום תחרות בטווח הארוך, לבצר את מעמדם של הבנקים ולהשאיר את האחרים מאחור", אמר שפירר, והוסיף כי כיום חברות הפינטק יוצאות לחו"ל בין היתר בשל אקלים של חוסר וודאות רגולטורי.

במצב הנוכחי, כך לפי שפירר, דווקא 'אומת הסטארט-אפ' נשארת מאחור בתחום הפינטק. "הפיגור שבו המערכת הפיננסית נמצאת ביחס לעולם מבחינת רמת החדשנות לא מתקבל על הדעת, בטח כשאנחנו יצרני החדשנות המובילים בעולם. כל עיכוב בהטמעת החדשנות, פוגע באזרחי ישראל ובכלכלת מדינת ישראל".

שפירר מציב שתי מטרות מרכזיות. האחת היא "להנגיש את השירותים הפיננסיים באופן דיגיטאלי לאזרחי ישראל, ולמעשה לפתוח את המערכת הפיננסית לתחרות, להעניק לאזרחים שירותים מתקדמים, מותאמים אישית ומוזלים"; והשנייה היא "לייצר אקו-סיסטם תומך ומעודד של פיתוח טכנולוגיות פיננסיות, שיאפשר לאותן חברות לגדול ולצמוח כאן לצד פעילותן בשוקי העולם - ובשורה התחתונה, לפתח את תעשיית הפינטק בישראל".

הוא מוסיף כי יש שיתוף פעולה בין רשות ני"ע ומשרד האוצר לקידום חקיקה "בנושא שמהווה את התשתית לחיבור הפינטקים למקורות המידע, קרי בנקים וחברות כרטיסי האשראי". אותה חקיקה עוסקת בחמישה היבטים שונים. הראשון הוא "אובייקטיביות והסדרת ניגודי עניינים - קבענו כללים שיסדירו מתן ייעוץ אובייקטיבי כדי שספק השירות יראה את טובת הלקוח בלבד ולא יהיה מוטה בשל שיקולים זרים"; השני הוא "הגנת הפרטיות על המידע האישי של הלקוח, אבטחת מידע וסייבר – פה לא משחקים. אם אין אמון – אין שוק. לכן, אנחנו פועלים לצמצם סיכונים על פי הסטנדרטים הנהוגים בחו"ל, בדומה לאסדרה באירופה, שם נצבר ניסיון בתחום"; השלישי הוא חיוב של מקורות המידע, קרי הבנקים, "לספק את המידע לחברות באמצעות טכנולוגיית API  - כדי שבטעות מישהו לא יחשוב שהדרך להנגיש מידע היא באמצעות פקס"; הרביעי הוא תיאום  בין הרגולטורים "כדי לצמצם פערי רגולציה – תהליך הרישוי חייב להיות פשוט. וכך בדיוק אנחנו נעצב אותו"; ההיבט האחרון הוא "חקיקה שתאפשר חופש לפיתוח מוצרים ושירותים מגוונים. רגולציה לפעמים עלולה להגביל, והמטרה שלנו היא לייצר גמישות בעידן של פיתוח מואץ של טכנולוגיות מתקדמות".

עודד שפירר | צילום: יריב כץ

שפירר מבקר את המחלוקות שנוצרו בין הרגולטורים בתחום הפינטק. לדבריו, כשהוא רומז לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל שנוטה להגן על הבנקים, "לחלק מהרגולטורים יש גישה מעט שונה לדברים ונוצרת לעיתים מחלוקת, לדוגמא בשאלה האם יש לגונן על המערכת הבנקאית ולאפשר תחילה תחרות אך ורק בתוכה.

"לטעמנו גישה זו עשויה אכן, בטווח הקצר, לייצר תחרות או ערך ללקוח בדמות מוצרים חדשים, אבל - זו בדיוק הדרך לחסום תחרות בטווח הארוך, לבצר את מעמדם של הבנקים ולהשאיר את האחרים מאחור. הבנקים, כגופים בעלי עוצמה ועתירי משאבים, יכולים להרשות לעצמם לבלוע ולמזג פינטקים - ויש בנקים שמייצרים מוצרים חדשים, כמו אפליקציות וכרטיסי אשראי. אלה, מוצלחים ככל שיהיו, מטרתם לקבע את המצב הקיים".

שפירר מתריע כי העדפת הבנקים תייצר פגיעה ארוכת טווח בחברות הפינטק ובסופו של דבר בציבור. "כשנותנים יתרון כמו מקדמה של זמן לסקטור שלם – אז הסקטור השני ייפגע", אמר שפירר, והוסיף כי רשות ני"ע "בעד תחרות – כזו שמעניקה תנאי פתיחה הוגנים, כזו שמאפשרת לחברות פינטק תחרות אמיתית, ברת קיימא ולטווח ארוך, שתשפר את המערכת הפיננסית שלנו ותעזור לצרכן לשפר את הניהול הפיננסי שלו".

הוא קרא בסיום דבריו לקידום חזון ה-"Open Finance", שלדבריו הוא "עולם חדש בו כל אחד ואחת יבחרו את השירותים הפיננסיים כמוצרים נפרדים וניתנים לפירוק, ולא כמקשה אחת, במקום אחד. לשם העולם צועד בצעדי ענק ואנחנו מתכוונים, לפחות בכל הקשור למנדט שלנו – לגשר ולצמצם פערים כדי לאפשר לציבור שירותים מותאמים, נגישים וזולים".