"ישראל הופכת למעצמת פינטק - ברמת המשקיעים וגם מכיוון החברות"

"אנו משקיעים בפינטק אך גם בתחומים אחרים, החל בסייבר וכלה בשירות לקוחות. אנו עושים זאת קרוב לעשור ויש לנו בפורטפוליו מספר ענקיות פינטק", כך אמרה דנה אלי לורך, שותפה מנהלת ב- Amex Ventures בכנס פינטק של כלכליסט, במסגרת פאנל "פינטק 2030: מבט גלובאלי על חדשנות וטכנולוגיה פיננסית בעשור הקרוב".

לדבריה, "אם מסתכלים על הפורטפוליו שלנו אז מגלים שחוץ מארה"ב, ישראל היא השחקן הכי משמעותי בתחום, אנו הופכים למעצמת פינטק, יש כאן מומחיות מפותחת, בין אם מכיוון המשקיעים ובין מכיוון החברות. כיום קשה להיות משקיע פינטק ולא להשקיע בישראל.

מימין מנחה הפאנל מאיר אורבך מכלכליסט, אסף חורש, דנה אלי לורך ואדם פישר | צילום: אוראל כהן

"מבחינה גלובאלית השקענו השנה ב-20 חברות ויש כאן מהפכת פינטק. אנו משקיעים אמנם כבר עשור אבל אנו רק בתחילת הדרך. הפינטק הוא תחום מסובך ומיושן ויש בו מקום לשינוי. תחום השירותים הפיננסיים הופך להיות חוצה תחומים. כל חברה יכולה להחליט שתספק מימון ללקוחותיה ואנו נראה חברות רבות שנכנסות לעולמות אלה".

לדברי אדם פישר, שותף מנהל ב-Bessemer Venture Partners: "השנה הגענו לשיאים בארץ וגם בחו"ל ואנו מושקעים בחלק מחברות אלה כבר כמה שנים. אנו ראינו את ההזדמנות הזאת לא רק בהיבט של בנקים, אלא גם מהיבט של חברות תוכנה שאנו משקיעים בהן, כל מיני סטארט-אפים שמה שמאפשר להם לצמוח הוא מבוסס פינטק: לאפשר תשלום, לאפשר הלוואה, לשלם לעובדים או לספקים. אנו משקיעים בחברות שכל אחת מהן מבוססת על יכולות פינטק של מישהו אחר, זוהי הזווית שבה אנו מסתכלים על התחום". 

עוד הוסיף פישר, "אני חושב שהשוק כולו משוגע עכשיו, יש הרבה כסף בשוק ובכל תחום שבוחרים יש עשרות מיליארדי דולרים, התחום מתנהג כמו תשלום שחוזר על עצמו, כמו פייפאל, זה גדל וגדל והמשקיעים מזהים את זה שקשה לשנות את ההתנהגות. מה שהשתנה זה שהגופים הפיננסיים הישנים, הם כבר שותפים, הם משקיעים וגם קונים חברות כאלה".

לדברי אסף חורש, שותף מנהל ב-Vintage Investment Partners, "יש לנו שלוש קרנות נפרדות, קרן שמשקיעה בקרנות, קרן שיניונית אשר רוכשת מניות בחברות וגם פוזיציות של משקיעים בקרנות - ויש לנו גם קרן שמשקיעה בשלבי צמיחה. אנו מסייעים לזהות חברות מצליחות ולהיכנס אליהן. יש לנו חשיפה דרך הקרנות שלנו לחברות רבות". 

עוד ציין חורש: "אני חייב לציין שהשנה ב-Ventures היא שנה משוגעת. בשנה שעברה הושקעו בישראל 11 מיליארד דולר בסטארט-אפים, השנה רק עד סוף מאי הושקעו 10 מיליארד דולר. הפינטק בישראל מושפע כמובן ממה שקורה בעולם. הקצב הוא של הכפלת כמות ההשקעות בעולם. בשוק יש הרבה כסף והפינטק הוא דבר שעולה לכותרות". לפי פישר, "החברות האלה צריכות הרבה כסף ומפסידות הרבה כסף. יש חברות בתחום התשלומים ששולי הרווח כה נמוכים שהם צריכים להמשיך להשקיע במוצר כדי להגיע לנפח שמצדיק אותם".

האם הקורונה שינתה את ההתנהלות של המשקיעים? לפי משתתפי הפאנל, הקורונה רק גרמה לעלייה בנפח העבודה. לדברי אלי לורך, "יש קפיצה מטורפת בפתיחת חשבונות אונליין וקניות אונליין, הארגונים רוצים להכניס טכנולוגיה והלקוחות מחפשים את זה, יש כאן טרנספומציה מאוד רצינית". לפי חורש: "אין חזרה מהמצב הזה. הרבה מכך נובע ממישהו שהחליט פשוט להוריד אפליקציה, מישהו שפעם היה מגיע לסניף, אין מכך חזור". לדברי פישר, "אנשים לא חוזרים לסניפים, זה לא קורה, הדור השתנה. במשלוחי מזון למשל, היה ברור שאנשים יזמינו בוולט, אבל כעת גם ההורים מזמינים בוולט". על כך הוסיפה אלי לורך, "בהיבט זה אנו נמצאים במקום בו חשבנו שנהיה בשנת 2027. אמריקן אקספרס למשל העבירה את כל שירות הלוחות לעבודה מהבית, וזה מתקשר גם לפינטק למשתמש וגם לבתי העסק".

כמובן, לשיאי הפעילות החדשים בתחום עשויות להיות גם תופעות לוואי: גודש יתר, פעילות יתר שקשה לשלוט בהיקפה ועוד. לדברי חורש, "אין קשר בין חברה שמוכרת ביטוח לצרכן לחברה שמאפשרת לשני עסקים בינלאומיים לשלם על סחורה. הרבה ממה שקורה בפינטק הוא מצב בו העסק משלם לנו, למשל כשאובר משלמת לנהגים. אני חושב שיש הרבה חדשנות ויש חברות שמספקות תשתית לעוד חברות פינטק ומשם אין חזרה". 

לפי פישר: "מי שמאותגר במקומות רבים הוא הרגולטור, מה שהחברות מאפשרות לצרכן הסופי. יש לדעת את הלקוח ומה מאפשרים לו ושם גבולות הגזרה מאותגרים. 

אלי לורך הוסיפה, "תחום שהוא מאוד קריטי הוא מניעת הונאות, וגם ידיעת זהות הלקוח שמאחורי המחשב, זהו גורם מאפשר לתעשיה שעומד להיות בלב מהפכת הפינטק, זהותנו כבני אדם וגם כעסקים. בעתיד מידע זה ישמש גם כאמצעי תשלום, כלומר נוכל לשלם על סמך זהותנו".