אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רשות שוק ההון: "התוצאות של המוסדיים בהשקעה בקרנות פרטיות אינן טובות" צילום: עמית שעל

רשות שוק ההון: "התוצאות של המוסדיים בהשקעה בקרנות פרטיות אינן טובות"

טיוטת דוח דרמטית שהוגשה לרשות מבקרת את התשואות שהשיגו המוסדיים בהשקעות הפרטיות, וטוענת כי הן נמוכות בממוצע ממדד ה-S&P 500 בעשור האחרון; הוועדה המייעצת לרשות, שהגישה את הדוח, ממליצה לשנות את מבנה דמי הניהול בשוק הגמל והפנסיה

28.06.2021, 16:11 | עירית אבישר

טיוטת דוח דרמטית שהוגשה לרשות שוק ההון מבקרת בחריפות את ההשקעות שעשו המוסדיים בקרנות השקעה, וטוענת שהתשואות בהשקעות הללו שהם עשו היו פושרות, ולא הצדיקו את המחיר הכרוך בכך. בעקבות זאת מוצעת רפורמה נרחבת בגביית דמי הניהול בחיסכון הפנסיוני כולו.


קראו עוד בכלכליסט:


"ממצאי הוועדה מצביעים על כך שהתשואות נטו שהושגו בפועל בעשור האחרון על ידי משקיעים מוסדיים ישראלים, בהשקעותיהם במאות קרנות השקעה פרטיות, היו בממוצע נמוכות יחסית לאלטרנטיבות שאפשר היה להשיג בשווקים סחירים בישראל ובחו"ל". כך נכתב בדוח הוועדה המייעצת לרשות שוק ההון, בנושא בחינת ההוצאות הישירות (התשלומים שנגבים מהעמיתים מעבר לדמי הניהול הרגילים).


משה ברקת יו"ר רשות שוק ההון , צילום: עמית שעל משה ברקת יו"ר רשות שוק ההון | צילום: עמית שעל משה ברקת יו"ר רשות שוק ההון , צילום: עמית שעל


הוועדה, בראשות פרופ' ישי יפה, בדקה ביצועים של מאות קרנות לאורך עשור, תוך בחינת פרמטרים סטטיסטיים של תשואה עודפת, ותשואה של מעבר למדד הייחוס. בדוח נכתב כי התשואות בקרנות הלא סחירות היו דומות לתשואות שהושגו במדדי המניות בבורסה בת"א, ונמוכות בהשוואה לתשואות של מדד ה-S&P 500. 

"אלה תוצאות לא טובות", קובעת הוועדה. "קרנות ההשקעה אינן סחירות והנכסים שהן משקיעות בהן נוטים להיות מסוכנים.. לכן, השקעה כזו צריכה, בתוחלת, להניב תשואה גבוהה יותר מאשר השקעות נזילות בחברות גדולות יחסית הנסחרות באופן יום-יומי בבורסה מפוקחת, וזה לא קרה בעשור האחרון", נכתב בדוח.

הוועדה הוקמה בכדי לגבש המלצות לשאלה - האם ראוי לגבות פעמיים דמי ניהול מעמיתים לצורך מיקור חוץ של חלק מההשקעות. כיום ישנה מגבלה על גביית סכומים שכאלה בשיעור של 0.25%, כאשר המגבלה הוארכה מספר פעמים כהוראת שעה.

יו"ר רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת הקים אשתקד ועדה שתגבש המלצה בעניין. אלא שהוועדה הזו הגיעה למסקנה כי סוגיית כפל דמי הניהול היא רק סימפטום לבעיות עמוקות יותר בשוק הפנסיה, וכתבה: "הוועדה הגיעה למסקנה, לאחר שמיעת עדויות ועיון בחומרים נוספים, שסוגיית ההוצאות הישירות היא קצה הקרחון של בעיות העומק במערכת החיסכון הפנסיוני בישראל", לשון הדוח החריף.

על רקע זה החליטה הוועדה לגבש סדרת המלצות עמוקות ומקיפות יותר, מאשר רק להתייחס לסוגיית ההוצאות הישירות. בין ההמלצות מוצע כי מבנה דמי הניהול ישתנה. במקום שיהיו שלושה סוגים של דמי ניהול: דמי ניהול מההפקדה, מהצבירה ותשלום שנגבה בגין ההוצאות הישירות, ייגבה רק דמי ניהול מסוג אחד, שיכלול את כל התשלומים, ויחושב מהצבירה של החיסכון בלבד.

המלצה נוספת היא לייצר שני מסלולי חיסכון נוספים: מסלול אחד יכלול השקעה במוצרים פאסיביים בלבד (תעודות סל, קרנות מחקות וכדומה), כאשר דמי הניהול בו יהיו נמוכים לעומת השוק. הסוג השני יכלול מסלול דמי ניהול משתנים שיתבססו על הביצועים של מנהל ההשקעות, בכדי לדרבן את הגופים המוסדיים להשיג תוצאות טובות יותר לעמיתים. הבסיס של דמי הניהול יהיה נמוך, והתגמול על הביצועים יתבסס על ביצועים עודפים לעומת תשואות השוק ולאורך זמן.

בנוסף קוראת הוועדה לשפר משמעותית את השקיפות בכל הקשור להשקעות הבלתי סחירות והתשואות שלהן, וכן לשפר את הליכי קבלת ההחלטה של המוסדיים באותם השקעות. כך למשל אחת ההמלצות היא לשקול לחייב את ועדות ההשקעה לעשות שימוש במאגרי נתונים בינלאומיים על קרנות השקעה פרטיות.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות