אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מכירת מתחם בזק בצומת מסובים: החברה תובעת מרמ"י 217 מיליון שקל צילום: בלומברג, יח"צ

מכירת מתחם בזק בצומת מסובים: החברה תובעת מרמ"י 217 מיליון שקל

בזק דורשת מרמ"י את תשלומי היטל השבחה ודמי היתר שאותם שילמה לה ולאור יהודה בעקבות מכירת מתחם סקיה ב-2018 תמורת כ-550 מיליון שקל. לטענתה, הסכם פשרה שנחתם עם רמ"י והמדינה פטר אותה מתשלומים אלה

28.06.2021, 16:24 | דותן לוי

חברת בזק הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בה היא דורשת השבה של היטל ההשבחה ושל דמי ההיתר בסך 217 מיליון שקל שנגבו ממנה בעקבות מכירת הנכס בצומת מסובים ליד אור יהודה בינואר 2018.


קראו עוד בכלכליסט:


לאחר מכירת הקרקע נדרשה בזק לשלם 148 מיליון שקל לרמ"י עבור השבחת הנכס כדמי היתר, וכן תשלום של 143.5 מיליון שקל עבור היטל השבחה שגבתה הועדה המקומית לתכנון ובנייה באור יהודה. 

מנכ"ל בזק, דודו מזרחי, צילום: אוראל כהן מנכ"ל בזק, דודו מזרחי | צילום: אוראל כהן מנכ"ל בזק, דודו מזרחי, צילום: אוראל כהן

עבור שני התשלומים דורשת כעת בזק מרמ"י את 217 מיליון השקלים - דמי היתר והשבחה. בנוסף, דורשים מרמ"י הצהרה לפיה כל סכום שיחולט על ידה מתוך הערבות שהעמידה החברה בגובה של 75 מיליון שקל יושב לה בחזרה. 

במסגרת התביעה טוענת בזק כי היא לא מחויבת בתשלומי דמי ההיתר וההשבחה זאת מאחר ובהסכם פשרה שנחתם בינה לבין רמ"י והמדינה היא היתה זכאית לקבל את הנכס לאחר שתהליך ההשבחה כבר הושלם, וללא דרישה לדמי היתר. עוד נטען בתביעה, כי את תשלום היטל ההשבחה לרשות המקומית היתה צריכה לשלם רמ"י. 

נעימי רכשה את הקרקע ב-550 מיליון שקל

הקרקע באור יהודה היא קרקע היסטורית שנותרה בידי בזק לאחר תהליך ההפרטה, ולאחר שקידמה במקום תוכנית המאפשרת להקים מתחם של תעסוקה ומסחר בשטח של כ-350 אלף מ"ר, היא מכרה אותה לחברת נעימי תמורת 550 מיליון שקל. 

המחלוקת על הקרקע של בזק באור יהודה החלה בשנת 2002, רגע לפני ההפרטה תבעה המדינה את בזק ודרשה מספר קרקעות בחזרה, בהן הקרקע באור יהודה. באותה העת טענה המדינה כי מדובר בקרקע שהוקצתה לבזק ב-1984 לצורך הקמת מתקני שידור. בפועל, נטען, קרקעות אלו אינן משמשות ואינן דרושות עוד לצרכים שלשמם ניתנו. לטענת המדינה, בזק קיבלה את הקרקעות בזמנו בשל היותה חברה ממשלתית רק למטרה שלשמה הוקמה. המדינה טענה כי בחלק מהקרקעות בזק לא עשתה כל שימוש, ולכן עליה להשיב אותן. בסיכומו של דבר הושגו הסכמות בין המדינה לבזק וחלק מהקרקע נותרה בידה. 

לאחר שקיבלה בזק את דרישת התשלומים בחודשים מאי ואוגוסט  2018, היא ציינה בדיווח כי במידה ואלה אכן יהיו הסכומים שיהיה עליה לשלם, רווח ההון שיירשם בדו"חותיה הכספיים ממכירת הנכס צפוי לרדת מכ-400 לכ-250 מיליון שקל. החברה הוסיפה כי להערכתה "הסכום הכולל הסופי של דמי ההיתר והיטל ההשבחה שהיא תידרש לשלם צפוי להיות נמוך וייתכן שאף נמוך מהותית מסכום הדרישות הכולל".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות