אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סקוט גאליט: "אני הסיבה מספר אחת לכך שפיוניר לא הונפקה עד היום" צילום: ניצן קינן

ראיון בלעדי

סקוט גאליט: "אני הסיבה מספר אחת לכך שפיוניר לא הונפקה עד היום"

מנכ"ל חברת הפינטק שהתמזגה לספאק והחלה להיסחר אתמול בוול סטריט לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר, לא חושב שנותר מאחור בחגיגת התמחורים: "אם מגיע לנו יותר, נקבל. אם נעשה עבודה טובה זו תהיה נקודת השפל"

29.06.2021, 06:47 | סופי שולמן

חברת הפינטק פיוניר, שהחלה להיסחר אתמול בניו יורק, לאחר שמוזגה עם חברת ספאק לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר, שונה בנוף רצף ההנפקות הישראליות האחרונות בוול סטריט. זאת, לאו דווקא משום שראש הממשלה נפתלי בנט נמנה עם המשקיעים הראשונים בה (אם הוא מהמשקיעים הקטנים וצפוי להרוויח "רק" כ־5 מיליון דולר בעקבות ההנפקה), אלא בגלל מספר מאפיינים נוספים. 

קראו עוד בכלכליסט:

פיוניר, אחת מחברות הפינטק הוותיקות בישראל, הוקמה ב־2005, כאשר תחום התשלומים הדיגיטליים היה בחיתוליו. החברה, שפיתחה פלטפורמה מקיפה לטיפול בתשלומים אלקטרוניים, שמיועדת הן לשוק העסקי והן לשוק הפרטי, ומתמחה גם בהעברות כספים בינלאומיות ומספקת הון חוזר לעסקים, היא לא עוד חברת "100 מיליון דולר הכנסות במודל SAAS", כמו מרבית ההנפקות הישראליות האחרונות. 

מימין: מנכ"ל פיוניר סקוט גאליט והמייסד יובל טל, צילום: עמית שעל מימין: מנכ"ל פיוניר סקוט גאליט והמייסד יובל טל | צילום: עמית שעל מימין: מנכ"ל פיוניר סקוט גאליט והמייסד יובל טל, צילום: עמית שעל

ראשית, מדובר בחברה גדולה בהרבה, שברבעון הראשון של שנת 2021 כבר הגיעה להכנסות רבעוניות של 100 מיליון דולר. בנוסף, היא לא עובדת במודל SAAS ולכן גם ההשקעה שלה בשיווק קטנה בהרבה ומסתכמת בכרבע מההכנסות בלבד. עם זאת, וחרף גילה המופלג, פיוניר עדיין לא רווחית וגם לא מתכוונת להיות כזו בשנתיים הקרובות.

מאפיין ייחודי נוסף הוא היעדרו של דור המייסדים בהנהלת החברה, שעל ניהולה מופקדת כבר שנים ארוכות צמרת פיקוד אמריקאית למהדרין. כמנכ"ל החברה ומי שמוביל אותה כבר עשור מכהן סקוט גאליט, לשעבר בכיר בחברת כרטיסי האשראי מאסטרקארד ולפני כן בנקאי השקעות בוול סטריט.

יותר מ־15 שנה חלפו מאז שהקים יובל טל, כיום שותף־מנהל בקרן הון סיכון TEAM8, את פיוניר ועד שהונפקה אתמול באמצעות מיזוג עם חברת ספאק לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר. פיוניר גייסה מיליארד דולר, 700 מיליון מהספאק ו־300 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים. לקופת החברה יזרמו 500 מיליון דולר ו־500 מיליון דולר ילכו לכיסי בעלי המניות הוותיקים, המייסד טל ועובדי החברה. כל בעלי המניות מממשים כעת 15% מאחזקותיהם וישארו עם 64% מהמניות שלה. 

יזמי הספאק, ובראשם בטסי כהן, יחזיקו 27.3% ומשקיעי ה־PIPE, הגיוס השני והחשוב שנעשה מגופים מוסדיים, שהזרימו כאמור 300 מיליון דולר, יחזיקו 8.6%. בעלת המניות הוותיקה בפיוניר היא קרן ההון־סיכון ויולה ונצ'רס, שהשקיעה בחברה ב־2008 וכעת עושה אקזיט לפי שווי של יותר מפי 20 על ההשקעה.

שהשווי לפיו נסחרת פיוניר אמנם כפול משווי החברה בגיוס הפרטי האחרון שהיא עשתה לפני ארבע שנים, אך במציאות של היום אין מדובר בשווי גבוה. יתרה מכך, מדובר גם במכפיל חד־ספרתי של 7.5 על ההכנסות הצפויות של 432 מיליון דולר השנה. מספיק להעיף מבט בכמה חברות טכנולוגיה ישראליות שהונפקו באחרונה, החל ממאנדיי ועד גלובל־אי, כדי לראות את המכפילים הנדיבים הרבה יותר שקיבלו.

אינפו התוצאות של פיוניר אינפו התוצאות של פיוניר אינפו התוצאות של פיוניר

"עבורי הנפקה אף פעם לא היתה מטרה"

"אני הסיבה מספר אחת לכך שפיוניר לא הונפקה עד היום וזה דווקא משום שאני מגיע מעולם בנקאות ההשקעות", אומר גאליט בראיון בלעדי ל"כלכליסט" ומיד מבהיר כי מעולם לא פגש את בנט וגם לא יוכל לחלוק כל מידע על בעלי מניות פרטיים בפיוניר.

כבר מ־2014 מדברים על כך שאוטוטו היא הולכת להנפקה וזה לא קרה. מדוע עכשיו?

"הנפקה משנה את צורת קבלת ההחלטות בחברות ואני מאוד מגונן בהקשר הזה. ניסיתי להתמקד בעבודה שהיינו צריכים לעשות ולא להיסחף אחרי הטווח הקצר. בתחילת 2020 התחלתי להרגיש שאנחנו גדולים מספיק, וגם ההזדמנויות לפנינו מספיק משמעותיות ואנחנו זקוקים לגישה להון. התחלנו לקדם את ההנפקה ואז הגיעה הקורונה. בהתחלה היה הרבה חוסר ודאות, אבל לקראת 2021 התחלנו לראות האצה משמעותית בעסקים. כאן היינו צריכים להגיע למשאבים ניכרים כדי לממש את ההזדמנות הנדירה שנוצרה בשוק ועבדנו עבורה 15 שנה".

אם מסתכלים על רמות המכפילים של יתר חברות הטכנולוגיה שמונפקות בימים אלה בוול סטריט, נדמה כי השווי שלכם לא גבוה. אתה מרוצה ממנו?

"תמיד אפשר למצוא מישהו שייתן יותר, אבל בטווח הארוך הדברים האלה מתאזנים. אם מגיע לנו יותר, נקבל יותר ומי שמגיע לו פחות, יקבל שווי נמוך יותר. אם נעשה את העבודה שלנו כמו שצריך זו תהיה נקודת השפל. גם אם המניה תרד בימים הקרובים, ואני כמובן מקווה שהיא תעלה, זה לא משנה את תהליך קבלת ההחלטות שלנו וזה רק 'בליפ' בתוך מסע ארוך".

כמה ההחלטה להנפיק קשורה למצב השוק והפופולריות של הספאקים וכמה מזה לחברה עצמה?

"הרוב זה כדי לסייע לנו כחברה להגיע ליעדים שלנו. עבורי הנפקה אף פעם לא היתה מטרה וגם לא ספאק. יכולנו להנפיק בשיטה המסורתית וגם ברישום ישיר. אלה מסלולים אלטרנטיביים עבורינו. מה שחשוב הוא שהחברה היתה מוכנה וזה היה הצעד המתבקש הבא".

דווקא כבנקאי לשעבר, מדוע הלכתם במסלול של חברת ספאק, שעדיין מתלווה אליו ארומה ספקנית ולא IPO?

"קודם כל, היינו צריכים את הביטחון שנוכל לספר את הסיפור שלנו למשקיעים. בשנה שעברה הביצועים שלנו לא היו אחידים ולכן חלק מהעניין בספאק היה היכולת לתת תחזית ולתאר באופן ברור לאן הביזנס הולך. זה בלתי אפשרי ב־IPO הרגיל, ולכן היינו צריכים לחכות עוד כמה רבעונים. בסוף לא סבלנו שום נזק ממיזוג עם ספאק וקיבלנו את המשקיעים מהשורה הראשונה ב־PIPE".

אינפו רכבת הספאקים הישראלית לוול סטריט אינפו רכבת הספאקים הישראלית לוול סטריט אינפו רכבת הספאקים הישראלית לוול סטריט

פיוניר חזרה לצמיחה, אבל עדיין מפסידה

כשהוא מדבר על "ביצועים לא אחידים", מתכוון גאליט לשנה חלשה שחוותה פיוניר, עם צמיחה של 10% בלבד בהכנסות, שהסתכמו ב־346 מיליון דולר ב־2020 והפסד בשורה התחתונה. בחברה מסבירים את החולשה בפגיעה עמוקה בפעילות של עסקים בתחום התיירות, אבל חברות מתחרות, כמו פייפאל למשל, לא נפגעו חרף חשיפה דומה, משום שפיצו עליה בתחומים אחרים. 

ברבעון הראשון של 2021 מציגה פיוניר חזרה למסלול של צמיחה מהירה יותר, של כ־25% ולראשונה חצתה את רף ההכנסות של 100 מיליון דולר. עם זאת, היא עדיין מפסידה תפעולית עם הפסד שהסתכם במיליון דולר וצופה הפסד תפעולי של עשרות מיליוני דולרים גם בשנים הקרובות.

יש שיאמרו שעכשיו, כשקצב הצמיחה הואט ל־10%, פיוניר הופכת לציבורית ורוצה את כספי המשקיעים. מה תגיד למבקרים שיטענו שהצמיחה המהירה מאחוריכם?

"נכון, מדברים על זה הרבה בשוק בשנים האחרונות, כי יש הרבה מאוד כסף בשוק הפרטי. אבל אנחנו דווקא רואים טרנד הפוך שמתחיל. שוק ההנפקות הציבוריות מאוד פעיל, יש הרבה חברות שיוצאות להנפקה מוקדם מאוד. לא ראיתי דברים כאלה מאז סוף שנות ה־90. חברות עם הכנסות של 100 מיליון דולר מונפקות בקלות. פיוניר מאיצה את קצב הצמיחה ב־2021 לעומת 2020 ואנחנו חושבים שהימים הטובים של החברה עוד לפניה. אני רוצה שהמשקיעים ישארו לטווח הארוך במניות החברה ושירוויחו. לא רוצה שירגישו שסחטנו מהם הכל עד הטיפה האחרונה. כספי הגיוס יעזרו לנו להגביר עוד יותר את קצב הצמיחה".

נגעת בעניין השיאים בשוק ההנפקות, לאן אנחנו הולכים באופן כללי בשוק המניות, לקריסה או לעליות?

"גם וגם. לא תהיה קריסה ענקית, אלא תיקון. התיקון יהיה כתוצאה מריביות ואינפלציה או התפרצות נוספת של קורונה, לא בגלל סטארט־אפים שמגיעים לבורסה. כשחלון ההנפקות נפתח, כפי שהוא פתוח היום, הרבה חברות מנסות להיכנס ולפעמים למשקיעים קשה להבדיל בין הטובות, שהיו מגיעות בכל מקרה, לבין אלה שהצליחו רק כי יש הזדמנות. לכן נראה, עם הזמן, הפרדה בין חברות טובות, שצריכות להיות בבורסה, לבין חברות שהונפקו מוקדם מדי וימעדו. אבל אם תהיה מגמה שלילית בשוק המניות, זה לא יהיה בגלל טכנולוגיה, אלא בגלל תנאי מאקרו".

מה מזכיר לך היום את בועת 2000?

"יש מודלים עסקיים שאתה מגרד את הראש כשאתה רואה אותם. לעתים אתה רואה חברה שצריכה לעשות סבב B והיא כבר מנפיקה. יש חברות שמנפיקות שאפילו עוד לא סגורות שהמודל עובד. יש חברות שפשוט מהמרות. המשקיעים מהמרים על נושא גדול כלשהו ולא מתעמקים בחברה עצמה והמודל שלה. אבל תחום כמו פינטק הוא אמיתי, יש בו מהות והוא קורה".

כמה גדולה פיוניר יכולה להיות?

"אנחנו עדיין כל כך קטנים, בהתחשב במגרש משחקים של עשרות טריליוני דולרים בשוק התשלומים העולמי שהחברה נמצאת בו. אנחנו היינו בסדר, אבל היה לנו גם מזל בכך שהצלחנו לבנות מותג חזק ובסיס לקוחות טוב. אנחנו רק צריכים ללחוץ על הגז וזה אומר גם ביצוע רכישות. יש לנו רכישות שאנחנו בוחנים, אבל אנחנו רק מגרדים את השטח הראשוני. זאת גם הסיבה שאמרנו שנפסיד גם ב־2021 וגם ב־2022 ‑ אנחנו מגבירים את קצב ההשקעות".

יותר קל היום לחברת פינטק לעבוד עם הבנקים, הם לא נגדכם?

"אנחנו פלטפורמה לכל מה שקשור להעברת תשלומים דיגיטליים. היום יש לנו יותר מ־80 בנקים שותפים. הם מכירים בעובדה שהם לא יכולים לנוע מהר מספיק ולבנות הכל בעצמם. יש להם יתרונות מסויימים, אבל יש להם איזורים שבהם זה יותר מאתגר עבורם. היום רואים קצת ירידה בתיאבון מצד הבנקים, כי לא כולם בפינטק מבינים את חשיבות ומשמעות של רגולציה וציות. יש לא מעט חברות שחושבות בעיקר כחברות טכנולוגיה, ולא מספיק כחברות שירותים פיננסיים, ולבנקים יש פחות סבלנות לזה".

איך זה להיות אמריקאי שמנהל חברה ישראלית?

"זה אחד הדברים הכי כיפיים שקרו לי בחיים. אני יהודי אבל לא ממש הייתי בישראל לפני שנכנסתי לנהל את פיוניר לפני עשר שנים. לקח לנו זמן להעביר את המסר שבניית תהליכים בחברה זה לא בהכרח אומר שמדובר בבירוקרטיה".

ההנפקה שלכם, שכוללת הצעת מכר גדולה, הופכת עשרות ישראלים למיליונרים בדולרים. אתם לא היחידים בכך והעניין מעורר שיח ער בישראל בעניין הפערים בין מי שבהייטק לבין מי שלא. מה דעתך על הפערים המתעצמים?

"חייבים לעודד הצלחה ולחגוג אותה. אתה רוצה שתהיה הצלחה ושיהיו הזדמנויות עבור אנשים לעשות דברים מדהימים ולהרוויח תגמול עבור זה. כך הון נכנס למדינה ומייצר מקומות עבודה ויש מעגל חיובי. אבל מה שחייב להגיע עם כל זה והוא לא אופציה, אלא חוב, הוא השקעות שנועדו לאזן את ההזדמנויות לדור הבא".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות