אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המרוץ אחר הארנונה הגבוהה: אילת מובילה בשטחי עסקים, ת"א בהכנסות צילום: לביא צילומי אוויר

בדיקת כלכליסט

המרוץ אחר הארנונה הגבוהה: אילת מובילה בשטחי עסקים, ת"א בהכנסות

שטחי נדל”ן מניב מתורגמים ישירות ליכולת העירייה לספק שירותים לתושביה. אך לא מספיק להיות עם המטראז’ הגבוה ביותר, חשובים גם תעריף הארנונה וסוג העסק. זאת הסיבה שאילת מסוגלת להשקיע בתושב 7,700 שקל בשנה, ואילו ת”א 9,300 שקל

29.06.2021, 21:51 | דותן לוי

אילת היא העיר בעלת שטח הנדל"ן המניב הגדול ביותר בישראל, כך עולה מניתוח חיובי הארנונה של הרשויות המקומיות, כפי שהתפרסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס). עם זאת, כצפוי, כשבוחנים את שטחי הנדל"ן המניב למסחר ומשרדים או לבנקים וחברות ביטוח, תל אביב מתמקמת בראש הרשימה. בחברת צ'מנסקי בן שחר, שעיבדו את נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה ונכונים לשנת 2019, מדגישים כי שטחי הנדל"ן המניב מתורגמים באופן ישיר לחוזקה של העיר וליכולת הכלכלית שלה לספק שירותים לתושבים, והדבר מצביע על פערים גדולים בין היישובים.

קראו עוד בכלכליסט:

לפי הנתונים, באילת לכל תושב יש בממוצע 31.2 מ"ר נדל"ן מניב, ואחריה נוף הגליל עם 21.5 מ"ר לתושב, חיפה – 20.9 מ"ר, יקנעם עילית – 17.6 מ"ר, ותל אביב רק סוגרת את החמישייה הראשונה, עם 17.6 מ"ר לכל תושב. עשר הערים המובילות מחזיקות יחד בממוצע של 19.8 מ"ר. זאת לעומת הממוצע הכללי בערי ישראל, שעומד על 8.8 מ"ר לתושב בלבד.

מימין ראש עיריית תל אביב רון חולדאי וראש עיריית אילת היוצא מאיר יצחק הלוי, צילומים: עמית שעל, מאיר אוחיון מימין ראש עיריית תל אביב רון חולדאי וראש עיריית אילת היוצא מאיר יצחק הלוי | צילומים: עמית שעל, מאיר אוחיון מימין ראש עיריית תל אביב רון חולדאי וראש עיריית אילת היוצא מאיר יצחק הלוי, צילומים: עמית שעל, מאיר אוחיון

בצ’מנסקי מציינים שתעריף הארנונה המשתנה מעיר לעיר יוצר טבלת הובלה חדשה. תעריף הארנונה של תל אביב למ”ר נדל”ן מניב משקף את היותה היקרה בישראל – 228 שקל למ”ר, שמתורגמים להשקעה בחזרה של 9,300 שקל בתושב. חיפה עם תעריף של 111 שקל למ”ר של נדל”ן מניב ו־7,800 שקל לתושב, אילת עם 112 שקל למ”ר ו־7,700 שקל לתושב. נוף הגליל משקיעה בכל תושב 5,600 שקל, נשר הסמוכה לחיפה 5,500 שקל, יקנעם עילית – 4,900 שקל, יבנה וכרמיאל עם 4,800 שקל, מגדל העמק עם 4,300 שקל, וקריית שמונה עם 4,100 שקל. מנתונים אלה ניתן ללמוד כי גם בין עשר הערים המובילות יש פער של למעלה מפי שניים בהשקעה בתושב.

הכי טוב זה משרדים

המיקום הגבוה של ערים פריפריאליות נובע בעיקר מהעובדה שנתוני הנדל"ן המניב כוללים פילוחים כמו מבני חקלאות, שההכנסות מהם מועטות, ומלונות שנמצאים ברוב הערים בשטח קטן יחסית שאינו משפיע על קופת הרשות. השטחים המשמעותיים ביותר לרשות המקומית הם אלה בסיווג של משרדים, מסחר ושירותים, המכניס לעיר את הארנונה הגבוהה ביותר לפי מ"ר. שם, התוצאות הופכות להיות "צפויות" יותר. תל אביב היא הראשונה עם 13.2 מ"ר לתושב, ואחריה, חיפה – 13 מ"ר, נשר – 10 מ"ר, רמת גן – 9.2 מ"ר, נוף הגליל – 8.9 מ"ר, אילת – 8.7 מ"ר, ירכא – 8.2 מ"ר, אשדוד – 7.7 מ"ר, טירת כרמל – 7.4 מ"ר, וירושלים – 7 מ"ר.   

עשר הערים המובילות בשטחי תעשייה הן מגדל העמק – 15.3 מ"ר לתושב, נוף הגליל – 12.1 מ"ר לתושב, כרמיאל – 10.7 מ"ר לתושב, יבנה, שדרות, יקנעם עילית, קריית מלאכי, קריית שמונה, מעלה אדומים ומעלות תרשיחא. 

פילוח נוסף שבו תל אביב עומדת בראש, אך הוא זניח יותר, הוא של שטחי בנקים וחברות ביטוח. מדובר בהיקפים נמוכים יחסית, כאשר בתל אביב 0.8 מ"ר לתושב, ורמת גן אחריה עם חצי מ"ר לתושב. 

לפי פילוח שטחי המלונות לערים, אילת בראש עם 17.7 מ"ר לתושב, טבריה בהפרש משמעותי עם 6.3 מ"ר, זכרון יעקב 2.3 מ"ר, צפת וערד עם 1.5 מ"ר, הרצליה 1.3 מ”ר, תל אביב 1.2 מ”ר, נהריה  1.1 מ”ר, חדרה 0.9 מ”ר, וירושלים 0.7 מ"ר.

“דרושה חלוקה שוויונית”

לדברי בוריס דנילביץ, יועץ בחברת צ'מנסקי בן שחר, ניתן לזהות בנתונים תופעה של ערים כמו נשר וטירת כרמל, שמתחזקות בתחום המשרדים והמסחר, על חשבון חיפה הסמוכה. 

אחת הסוגיות שטרם נמצא להן פתרון היא נושא חלוקת ההכנסות מארנונה. אמנם ישנן ועדות גיאוגרפיות, אך לא תמיד הן מספקות מענה ראוי ומחלקות את ההכנסות באופן שווה. "תיאורטית", הוא מדגיש, "היה נכון לקחת את כל ההכנסות מאזורי התעסוקה ולחלק אותן באופן שווה לרשויות המקומיות. הגיע הזמן שהמדינה תתכנן ברמה של מחוז. יש ערים גם בגוש דן ובשרון שהן חזקות, אך עדיין מתקשות להתמודד עם הרצליה ותל אביב. חברות הייטק יגיעו בשיעורים מאוד נמוכים לנתניה, למשל, וחברות עם טאלנטים שמרוויחים הרבה כסף מעדיפות להישאר לעבוד בתל אביב".

תמיר בן שחר, מנכ"ל צ תמיר בן שחר, מנכ"ל צ'מנסקי בן שחר ושות' בע"מ | צילום: ארז בן שחר תמיר בן שחר, מנכ"ל צ

המבנה הנוכחי של חלוקת הכנסות הארנונה מכריח לא מעט רשויות מקומיות לתכנן עוד ועוד שטחי תעסוקה חדשים, כדי למלא את הפער בין תוספת שטחי המגורים לבין צורכי היישוב והרצון להגדיל את ההשקעה בתושבים. עם זאת, כבר עתה מסתמן שחלק משמעותי משטחי תעסוקה שמתוכננים לא ייצא אל הפועל, בעיקר בהיעדר ביקוש מצד יזמים. שרת הפנים איילת שקד כבר התייחסה לבעיה הזו לפני שבוע והודיעה כי בכוונתה לבחון מחדש את נושא חיובי הארנונה, כך שהוא לא יהיה חסם בנושא הדיור.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות