חיילים | צילום: שאטרסטוק
ביטול קיצור השירות לחיילים יעלה למשק 2.8 מיליארד שקל בשנה
משך השירות הצבאי לגברים קוצר ביולי אשתקד ל־30 חודשים, אך בלחץ הרמטכ"ל ומערכת הביטחון, גנץ וליברמן ביטלו את הקיצור. ההערכות באוצר: דחייה של חודשיים בכניסתם של הצעירים למעגל העבודה תעלה למשק כ־0.2% תוצר מדי שנה
שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ הסכימו השבוע לבטל את קיצור השירות הצבאי לגברים, ולהחזירו ל־32 חודשים. מתגייסים שציפו לסיים את השירות הצבאי בתום 30 חודשים ייאלצו לדחות את חגיגות השחרור בחודשיים.
בסביבת השרים מסרבים לומר האם צה"ל ידרוש תוספת תקציבית עבור הארכת השירות הזו. עם זאת ברור כי במסגרת דיוני התקציב צה"ל ידרוש מהאוצר סכומים משמעותיים עבור מבצע שומר החומות, שככל הנראה יעברו את ההערכות המוקדמות של כ־2.5 מיליארד שקל.
להארכת השירות יש גם עלות משקית שנגרמת בעקבות דחיית כניסתם של הצעירים למעגל העבודה ולמערכת ההשכלה הגבוהה. בעבר העריכו באוצר כי דחייה של חודשיים תעלה למשק כ־0.2% תוצר מדי שנה, שהם כ־2.8 מיליארד שקל.
עמדת האוצר המסורתית היא שהעלות הגבוהה ביותר למשק היא הסרבנות של צה"ל לתייעל. ההתעקשות של צה"ל על אי קיצור השירות היא רק קדימון למאבקי התקציב ולמלחמות על הגדלות הרמטכ"ל ותנאי הפרישה.
"הכשירות תיפגע"
בדצמבר 2016, במסגרת חוק ההסדרים והתקציב לשנים 2017־2018, שונה חוק שירות הביטחון וקבע כי מיולי 2020 חובת השירות של גבר תעמוד על 30 חודשים. החוקהועבר בהסכמת הרמטכ"ל דאז גדי אייזנקוט אולם עם כניסת אביב כוכבי לתפקיד הרמטכ"ל הוא ניסה לפעול בכל דרך לביטול החוק. נציגו, תת אלוף אמיר ודמני, אמר בדיון בוועדת חוץ וביטחון: "אנחנו עושים את כל המאמצים כדי לשכנע את שר הביטחון ואת הכנסת שנכון לשנות את ההחלטה".
ודמני הוסיף שיש "מגמה גוברת והולכת של צעירים אשר רואים ערכים אחרים כגוברים על ערך השירות. בהסתכלות ארוכת שנים עלולה להיווצר מציאות שתסכן את צבא העם. ההחלטה על קיצור השירות פוגעת בכשירות הצבא בשנים הקרובות".
בצה"ל טענו גם שקיצור השירות לא יביא לחיסכון כלכלי מפני שיהיה צורך להעלות את המשכורות לחיילים רבים יותר אשר צה"ל יזדקק לשירותיהם במסגרת שירות קבע. אלא שהכאוס הפוליטי ששרר במדינת ישראל ב־2020 היה חזק אפילו ממערכת הביטחון.
לצה"ל לא היתה ברירה אלא להודיע למתגייסים החדשים כי "בהתאם לחוק, משך שירות החובה לגברים שמתגייסים החל מ־1 ביולי 2020 מקוצר מ־32 חודשים ל־30 חודשים", אך הוסיפו למתגייס הטרי כי "נבקש להביא לידיעתך כי קיימת אפשרות שלאחר גיוסך החוק יתוקן, כך שאם משך שירות החובה ישתנה, החוק החדש יוחל עליך".
באופן מפתיע למדי, גנץ התקשה מאוד לגבש עמדה בנוגע לשאלת קיצור השירות. יו"ר ועדת חוץ וביטחון בכנסת הקודמת, אורנה ברביבאי, אף התייחסה לכך בוועדה ואמרה: "כרמטכ"ל לשעבר חייבת להיות לו עמדה ברורה לגבי המשמעות של אורך השירות. חובה עליו לקבל החלטה". הממשלה החדשה שמה קץ ללבטיו הפנימיים של גנץ, וביום ראשון גנץ וליברמן הסכימו עקרונית על השהייה של קיצור השירות, עוד הוסכם שהדיונים אודות קיצור השירות הצבאי ייעשו במסגרת "רפורמת שירות לאומי וצבאי כוללת".