אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זהירות, סיבוב על הציבור: בביטול הפטור ממע"מ אין שום היגיון צילום: שאטרסטוק

דעה

זהירות, סיבוב על הציבור: בביטול הפטור ממע"מ אין שום היגיון

אם המדינה רוצה לסייע לעסקים קטנים בתחום מסוים זו זכותה, אבל למה להעניש את כל הצרכנים בישראל בתשלום כפול על מה שהם יכולים לרכוש בזול בעלי אקספרס

29.06.2021, 08:42 | גולן פרידנפלד

זו התקופה הזו בשנה. שר האוצר החדש אביגדור ליברמן צריך להכין תקציב. זה התקציב הראשון וזה הזמן לקבל החלטות לא פופולריות מכיוון שיש להן מספיק זמן התיישנות בזיכרון הציבורי. לכאורה, זהו צעד אחראי. הגירעון בתקציב עמוק וצריך למצוא מקורות נוספים כדי לסגור לפחות חלק ממנו. 

קראו עוד בכלכליסט:

הדרג המקצועי באוצר נדרש להיות יצירתי במיוחד וכהרגלו בקודש הוא לא. הפעם מנת הפתיחה כוללת מיחזור הצעות קודמות כמו ביטול הפטור ממע"מ על רכישות בסכום של פחות מ־75 דולר. כשתגיע ההצעה על ביטול פטור נוסף שאין לו לובי חזק, כמו הפטור על קרנות השתלמות, תיראו מופתעים.

סיוע לקטנים? ההפך

נתחיל מהסוף. אין שום היגיון לבטל את הפטור ממע"מ על רכישות שהן מתחת ל־75 דולר. החוק שנועד להגביר את רמת התחרות בשוק הקמעונאי מיד לאחר המחאה החברתית של 2011 רצה לטפל ביוקר המחיה. יותר תחרות מחו"ל על מוצרים קמעונאיים שווה פחות עלויות לצרכן. כמה פשוט, ככה אפקטיבי. 50 מיליון חבילות עושות את דרכן לכאן בשנה, 45 מיליון מהן מתחת לרף המס. ביטול הפטור יקטין את האטרקטיביות של אותן חבילות, יגדיל את העלויות לצרכן ואולי יעלה את הכנסות המדינה ממסים במאות מיליוני שקלים.

שר האוצר אביגדור ליברמן , צילום: קובי קואנקס שר האוצר אביגדור ליברמן | צילום: קובי קואנקס שר האוצר אביגדור ליברמן , צילום: קובי קואנקס

לעומת זאת, כדאי לשים לב לטיעונים של הדוגלים בביטול הפטור ולזהות שלהם. הטיעון שמככב בראש מצעד הפופוליזם הוא "סיוע לעסקים הקטנים שלא יכולים לתחרות מחו"ל וקורסים". זה טיעון שאומר: רגע, יש לנו בעיה למשל עם תחום כלי הכתיבה וזה יעד לאומי אז בואו נהרוס את התחרות גם על הביגוד. אם המדינה רוצה לסייע לעסקים קטנים בתחום מסוים זו זכותה, אבל אין שום היגיון להעניש את כל הצרכנים בישראל בתשלום כפול על מה שהם יכולים לרכוש בזול בעלי אקספרס.

 עלי אקספרס, צילום: chinabusinessnews עלי אקספרס | צילום: chinabusinessnews  עלי אקספרס, צילום: chinabusinessnews

בנוסף, כדאי לשים לב היטב מי מושך בחוטים של הניסיון לבטל את הפטור ממע"מ על רכישות עד 75 דולר. האם מדובר באותם עסקים קטנים ומסכנים או שמדובר בקניונים האמידים וברשתות האופנה המשגשגות? פוקס של הראל ויזל סיימה את 2020, שנת קורונה, עם רווח של 202 מיליון שקל והיא שווה כבר מעל ל־5 מיליארד שקל. קסטרו סיימה את הרבעון הראשון של השנה עם רווח של 15 מיליון שקל. ואפשר להמשיך. להרוויח הן יודעות, גם להתחרות הן יודעות. הן כבר ימצאו את הפתרון התחרותי לבדן והן ממש לא צריכות עזרה מהרגולציה.

הפגנה נגד הפטור ממע"מ על קניות מקוונות , (ארכיון) הפגנה נגד הפטור ממע"מ על קניות מקוונות | (ארכיון) הפגנה נגד הפטור ממע"מ על קניות מקוונות , (ארכיון)

בעולם יכולים, כאן לא

גם הטיעון של "חלק מהמדינות בעולם כבר נסוגו מביטול הפטור ליבוא" הוא טיעון חלש. ישראל היא לא כל העולם. אם באיחוד האירופי החליטו לעודד את הכלכלה המקומית, הרי שהם עושים זאת בגיבוי מלא של שוק תחרותי בין מדינות רבות. הוא הדין לגבי ארה"ב או אוסטרליה – מדינות ענק עם אופציות תחרותיות רבות מישראל. ישנו גם הטיעון על אי־שיוויון. "למה נותנים ליבוא מה שלא נותנים לנו". זה כבר דיון עקרוני בשאלה האם עסקינן בשאלה פרטנית או בשאלה משקית. 

תחרות היא נכס ציבורי שיש לו שווי אדיר לצרכנים. מערכת המס היא מערכת לא שוויונית שנועדה להשיג את מטרות הממשלה. כשהיא רוצה לדכא עישון או שימוש באלכוהול, היא תעלה את המס על המוצרים הללו. כשהיא רוצה לעודד רכישת רכבים ירוקים, היא תייצר מערכת מיסוי שמעודדת זאת. צריך רק להחליט אם משרתים את הציבור הרחב או את האינטרס הצר של הלוביסט התורן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות