גיוס שיא בשלב הסיד לסטארט־אפ ישראלי שפיתח מוצר סודי

סטארט־אפ המציאות המשולבת מולטינאריטי (Multinarity) נחשף עם הודעה על גיוס הסיד הגדול ביותר בהייטק הישראלי — 28 מיליון דולר. סבב הסיד של החברה גוייס בשני חלקים והובילו אותו קרן אלף הישראלית וקרן קורנר וונצ׳רס האמריקאית.

טמיר ברלינר ותומר קהן ממולטינאריטי | צילום: אוראל כהן

מולטינאריטי, שהוקמה לפני כשנה על ידי טמיר ברלינר, לשעבר מייסד פריימסנס והמנהל הכללי של מג'יקליפ בישראל ביחד עם תומר קהן, לשעבר סמנכ"ל באנטריג, ודירקטור בכיר במג'יקליפ, רוצה לעשות מהפכה בעולמות המציאות המשולבת. בחברה שומרים את המוצר שהם מפתחים תחת מעטה כבד של סודיות, אבל מוכנים לחשוף שהוא מיועד לשימוש יומיומי, מעשי ורציף המשפר את הפרודוקטיביות והיצירתיות של המשתמש.

הם אמנם לא רוצים לחשוף את המוצר, אך אפשרו ל"כלכליסט" להתנסות בו. מדובר במוצר קל מאוד לשימוש ונייד, שמיועד לשגרת היומיום ולא לשימוש בידורי או עבור קהל יעד ייחודי של מפתחים ומעצבים מקצועיים. להבדיל ממקרים רבים שבהם השקה של טכנולוגיה חדשה לגמרי מלווה בתהליך למידה ארוך, כאן ההבנה של המוצר אינטואיטיבית למדי משום שהוא מבוסס על ידע קיים של המשתמש. טכנולוגיות המציאות המדומה (VR) והמציאות המשולבת (AR) קיימות כבר שנים, ובכל פעם הן מוכתרות מחדש כדבר הגדול הבא, רק בשביל להפוך שוב לאכזבה.

רצף של כשלונות

ב־2012 למשל קמפיין קיסטארטר של מפתח לא מוכר בשם פאלמר לאקי גייס בתוך חודש שני מיליון דולר לפיתוח משקפי מציאות מדומה בשם אוקולוס. המוצר עורר כל כך הרבה ציפייה בשוק ששנתיים לאחר מכן הוא נרכש על ידי פייסבוק בעסקה של 1.6 מיליארד דולר. אבל כשהמשקפיים של אוקולוס הושקו לבסוף הם אכזבו, והסיפור שלהם הוא סיפורה של התעשייה כולה.

מי שאמורה הייתה לתקן את האכזבה מאוקולוס היא חברת מג׳יקליפ שמייסדה, הישראלי רוני אבוביץ, הצעיד אותה לגיוסים של 2 מיליארד דולר מגוגל ועליבאבא. מגי׳קליפ התמקדה בתחום המציאות המשולבת ונסיינים שקיבלו גישה למוצר הסודי ביותר שלה בשלבי הפיתוח דיווח – שוב – על פריצת דרך אמיתית ועל חוויה חסרת תקדים. 

אבל מגי׳קליפ דחתה את ההשקה שלה שוב ושוב וכשהמשקפיים סופסוף הגיעו לציבור הרחב ב־2018, שילוב בין תג מחיר מבהיל של 2,300 דולר ליחידה ולבין פונקציונליות מוטלת בספק, הסתיים באכזבה רבתי. בחברה סירבו לשחרר נתוני מכירות של המוצר שלהם, אבל אין ספק שהם הפכו לאכזבה גדולה. במאי 2020 החברה פיטרה מחצית מכוח האדם שלה, לפני שקיבלה זריקה מצילת חיים בדמות השקעה נוספת של 350 מיליון דולר. 

הסיבות לכישלונות החוזרים של שתי הטכנולוגיות הללו הן עלות הייצור הגבוהה שבאה לידי ביטוי בתג מחיר גבוה לצרכן לרוב, קושי לייצר מוצר לביש נוח ומציאת הנישה המתאימה לשימוש.

כיום מוצרי מציאות משולבת ומדומה פונים לתעשיות מורכבות מצד אחד, ואז מדובר לרוב במוצרים יקרים ומורכבים, ולחובבי גיימינג מצד שני. סוני למשל זכתה להצלחה גודלה יחסית לתחום עם מוצר משלים לקונסולה של שנמכר בכ־300 דולר. אבל בסופו של דבר הסיבה לכך שאף חברה לא פיצחה את הנוסחה היא הפער בין חזון למציאות.

לא מדובר רק בציפיות של משתמשים לקבל מוצר שייקח אותם לעולם דמיוני ויאפשר בריחה מוחלטת מהמציאות, אלא גם ובעיקר בניסיון של המפתחים לענות על הציפיות הללו. ניסיון חסר תכלית בהגדרה. מוצר כזה, אם יתאפשר מבחינה טכנולוגית, יהיה יקר מאוד וחסר שימוש. בין השאר משום שגם אם ייבנה אין עדיין עולם של יצרני תוכן שתומך בו.

במולטינאריטי חושבים שפיצחו את הנוסחה הזו. הפוקוס שלהם הוא מוצר תוכנה שמתממשק למוצרי חומרה קיימים בשוק וכאלה צפויים להיות הרבה יותר בשנים הקרובות. 

אחרי כמה ניסיונות לא מוצלחים שחלקם הוזכרו מעלה, נראה שהשנים הבאות יהיו בסימן הפריצה מהמזרח. כבר היום המוצרים הפופולריים יותר בשוק מגיעים מסוני היפנית ומ- HTC הטייוואנית, ואל אלה יצטרפו בקרוב משקפיים נוספים מסין ומדינות מזרחיות נוספות, רובם ככולם עם תג מחיר נמוך הרבה יותר מזה שאפיין את התחום עד כה. 

״נפלה בזכותנו האפשרות לבנות את הפנטזיה של כל מי שעוסק בתחום הזה, אנחנו בונים חברה ומוצר המשחררים את הקשר הגורדי אדם-מכונה והמאפשרים למשתמשים שלנו להנות מחווית משתמש טבעית יותר, זמינה ואין סופית״, אמר טמיר ברלינר, יזם ומנכ״ל החברה. ״אנחנו רוצים ליצור את הסביבה המושלמת לעולם העבודה של העתיד, סביבה המעודדת חדשנות, תקשורת ועבודת צוות"

״כל התפתחות טכנולוגית משמעותית מספקת הזדמנות לעוד צעד קדימה בדרך הארוכה אל מקסום הפרודקטיביות האנושית תחום שמעניין אותי אישית כבר יותר מעשור״ אומר אדן שוחט, שותף שווה בקרן ההון סיכון אלף. ״מציאות משולבת היא מטבעה שינוי פרדיגמה המעבירה אותנו בקלילות לעולם חדש, אני לא יכול לדמיין קבוצה טובה יותר מאשר טמיר, תומר והצוות שגיבשו סביבם על מנת לבנות את הדרך בה נעבוד כולנו בעתיד״.