סחר בבעלי חיים ברשת | Yonatan Popper
מי צריך דארקנט: הרשתות החברתיות הפכו זירת מסחר לא חוקי בחיות
לפי המרכז לרשתות בלתי חוקיות ופשע מאורגן בינ"ל, הרשתות החברתיות הפכו לשוק השחור הגדול ביותר לסחר בחיות בר, כשפייסבוק ואינסטגרם הן הפלטפורמות המועדפות על סוחרים. השאלה היא מתי נגיע לנקודות האל חזור?
אנבוקסינג (unboxing) הוא טרנד אינטרנטי ממכר. מיליוני אנשים צופים היום בסרטונים שכוללים פעולה בנאלית של פתיחת קופסה בצירוף הסברים ותיאורים. סרטון אחד כזה של משתמשת טיקטוק ממלזיה, הפך ויראלי בשבוע האחרון מכל הסיבות הלא נכונות.
כשהיא אוחזת מצלמה ביד אחת וחותכת מסקינטייפ עבה באמצעות סכין יפנית ביד השנייה, הגולשת חושפת לעוקביה בטיקטוק מה קיבלה בדואר: גור קופים קטן מסוג "לנגור" ממושקף מבועת ומכונס בפינה. המראה מכמיר הלב הצית המון בטיקטוק שלא ידע נפשו מזעם כלפי מי שרכשה את הקופיף וכלפי הרשתות החברתיות, שהואשמו כי הן עצמן מאפשרות סחר לא חוקי בחיות בר.
הם לא טועים. לפי המרכז לרשתות בלתי חוקיות ופשע מאורגן בינלאומי (CINTOC), הרשתות החברתיות הפכו לשוק השחור הגדול ביותר לסחר בחיות בר וחלקי חיות – כשפייסבוק ואינסטגרם הן הפלטפורמות המועדפות על סוחרים. כך, למשל, כ-70% מכל הסחר הלא חוקי בחתולי הצ'יטה נעשה באינסטגרם, והמרכז מעריך שהסחר במוצרי שנהב בפייסבוק זינק ב-50% מאז 2016.
"השווקים הגדולים בעולם לסחר לא חוקי בחיות בר נמצאים ממש בסמארטפונים שלנו", אמרה מנכ"לית CINTOC גרטשן פיטרס בשימוע מיוחד בסנאט באפריל האחרון, והסבירה שמדובר במגוון זואולוגי עצום כמו קרני קרנפים, עצמות נמרים וקשקשי פנגולין שנמכר באופן פתוח, שקוף ולא מתנצל על גבי הרשתות החברתיות.
המצב החמיר במיוחד מאז שפרצה מגיפת הקורונה שדחפה, גם את השוק הפלילי הזה, אל עבר המציאות המקוונת. אבל במקום שהסוחרים יתנקזו לחלקיו האפלים של האינטרנט (הדארקנט), סוחרי חיות הבר מצאו תנאים נוחים ובטוחים למדי ברשתות החברתיות. היום אינסטגרם ופייסבוק הן שעטנז מכוון של רשתות חברתיות וערוץ הקניות. לאורך השנים הוסיפו בחברה עוד ועוד אלמנטים שיקלו על המשתמשים להציע, למצוא, למכור ולקנות סחורות.
פייסבוק הקימה חללים ייעודיים כמו מרקטפלייס, הכניסה מערכות עיבוד תשלומים והוסיפה כלים שיקנו למשתמשים תחושה של חווית קנייה בטוחה. אבל הפלטפורמות לא רק מציעות ממשק קניות נוח להחריד, אלא גם שורה של פיתויים לסוחרים הלא חוקיים.
בין היתר, ההצפנה המתגברת מספקת אנונימיות ברמה גבוהה והגולשים נהנים מגישה קלה לרוכשים פוטנציאלים מרחבי העולם. אך חשוב לא פחות: אלגוריתם הפלטפורמות מסייע באופן אקטיבי למוכרים וקונים למצוא אחד את השני ומספק המלצות להתחבר למשתמשים קבוצות או דפים בעלי תחומי עניין דומים. בדו"ח מאוקטובר האחרון של הברית למלחמה בפשע מקוון (ACCO) ציינו זאת בבהירות: "פייסבוק לא רק שלא מצליחה להסיר דפים וקבוצות למכירת חיות בר, אלא מצליחה - באופן מאסיבי - לכוון משתמשים לכיוונם".
"בעיית השנהב"
זה זמן רב שקבוצות שונות מנסות ללחוץ על פייסבוק לטפל במה שמכונה "בעיית השנהב" שלה. אך כמו יתר בעיות התוכן על הפלטפורמות שלה, פייסבוק לא פעלה בנחישות למצוא פתרון. אמנם ב-2018 הצטרפה פייסבוק ברעש ובצלצולים ל"קואליציה הגלובלית לסיום הסחר בחיות הבר ברשת", שהצהירה על מטרה להפחית את הסחר המקוון ב-80% בתוך שנתיים. היום חברות בקואליציה כל ענקיות הטכנולוגיה: פייסבוק, איביי, גוגל, טוויטר, WeChat טנסנט ובמאי האחרון גם טיקטוק הצטרפה.
מאוחר יותר פייסבוק דאגה להקפיץ למשתמשים שמבקשים לרכוש חיות בר בפלטפורמות שלה אזהרה שמבהירה כי מדובר בפעולה לא חוקית, וב-2019 הנהיגה מדיניות רשמית שאוסרת לא חוקי סחר בחיות בר על גבי הפלטפורמה שלה.
גישת ה"נו נו נו" של פייסבוק לא עבדה והערכות הן כי הסחר נמשך כאילו דבר לא השתנה. לפי ה-ACCO חיפוש של צירופי מילים פשוטים להחריד כמו "קרן קרנף למכירה" בשפות שאינן אנגלית, הובילו אותם בקלות ל-473 עמודים ו-281 קבוצות לסחר בחיות בר, שכללו סך הכל 1.5 מיליון משתמשים. מחצית מכל אלו נוצרו רק בשנתיים האחרונות, אחרי שפייסבוק הצטרפה לקואליציה ובלי קשר "למדיניות" שהנהיגה. בחמשת החודשים הראשונים של 2020 בלבד הם מצאו יותר מ-2,000 חיות בר מ-94 מינים שונים למכירה בפייסבוק ממיאנמר לבדה. למעשה, המצב כה חמור שחושף שחיתויות הגיש תלונה אנונימית לרשות ני"ע האמריקאית (SEC) בטענה שפייסבוק היא השוק השחור הגדול בעולם לסחר לא חוקי בחיות וחלקי חיות בסכנת הכחדה, מה שפוגע בחובת האמון שלה למשקיעה. "החברה הפרה חוקים ותקנות ני"ע רבים בכך שלא גילתה את ההכנסות שהיא הפיקה והסיכונים העצומים שניצבים בפניה בשל הסחר הלא חוקי המשתולל שאפשרה להתקיים על מוצריה".
כשנשאל צוקרברג בדיון בסנאט ב-2018, אחרי הגשת התלונה וההצטרפות לקואליציה, האם ידע שקבוצות שימור טוענות שכל כך הרבה שנהב שנמכר בפייסבוק, "עד כדי כך שהחברה ממש תורמת להכחדת מיני הפילים?". הוא ענה שלא. לדיון שהתקיים בנושא באפריל האחרון החברה כבר סירבה להתייצב. בבית הנבחרים הביעו אכזבה מחוסר מוכנותה לשתף פעולה עם גורמי אכיפה, וציינו כי הוא הכרחי לטיפול בנושא. את איביי נתנו כדוגמה כחברה שלפי הסוכנות הפדרלית שאחראית לאכיפת החוקים להגנת חיות הבר (USFWS) הצליחה בשיתוף פעולה להפחית בצורה ניכרת את הסחר בחיות בר על הפלטפורמה שלה.
"חוקים מיושנים מספקים חסינות"
"חוקים מיושנים מספקים חסינות לחברות הטכנולוגיה", הסבירה פיטרס בשימוע תוך שהיא מתייחסת לסעיף 230 שפוטר אותן מאחריות משפטית על פעילות פלילית שמתחרשת על הפלטפורמות שלהן, "והיא בתורה מעניקה להן מעט תמריץ לחסום תוכן אסור".
היא כמובן צודקת, דברים אלו מתאפשרים על הפלטפורמות בשל מה שנראה כמו המדיניות הלא רישמית הבאה: החברה תפעל למען שורת הרווח ותנצל בציניות כל דבר כדי להגדיל אותה, החברה לא אחראית לדבר שקורה על הפלטפורמות ותעשה את המינימום ההכרחי כדי לתת מענה לתלונות הציבוריות הקולניות.
יש שיגידו, מה רע. תחת הרעיון המסדר הקפיטליסטי חברות צריכות לפעול תמיד בגישה זו, תוך הקפדה על שמירת כללי התחרות והשוק החופשי. אם כולן יעשו כמותה, יגידו, נבטיח מקסימום שגשוג חברתי. אך אצל פייסבוק הגישה חוללה תופעות שמערערות על שלמותה של החברה האזרחית, יציבותן של דמוקרטיות ורווחתן הנפשית של מיליארדים. היום יודעים שבעיית ניהול התוכן של פייסבוק מאפשרת לבוטים לפעול ללא הכרה ולעוות את השיח הציבורי, מגביר דיבור שנאה, אלים ומזויף.
היום אנחנו גם יודעים ופייסבוק אף מודה, כי הפעולה הרפה שלה בניהול תוכן מקלה על קבוצות שונות לתאם מעשי אלימות ואף סייעה לכוחות צבאיים באזורי סכסוך לבצע מעשים איומים של טיהור אתני. את כל דברים איומים אלו אנחנו יודעים כבר כמה שנים טובות, השאלה היא מתי נגיע לנקודות האל חזור? איזה עוד פריט מידע יידרש לנו שיחלחל למערכת קבלת ההחלטות שלנו כדי שנמתח סוף סוף קו אדום, שנכריע שזה כבר לא משהו שאנחנו מוכנים לקבל. מתי זה כבר יהיה קופיף קטן כלוא בקופסת קרטון עם חתיכת סמרטוט מלוכלך אחד יותר מדי?