מייסד NSO שלו חוליו | צילום: יניב בלום
NSO: "דחינו הזדמנויות עסקיות ב-300 מיליון דולר כתוצאה מביקורת פנימית"
מפתחת תוכנות הריגול הישראלית פרסמה דו"ח על פעילותה - בין השאר היא טוענת כי גיבשה רשימה של 55 מדינות שלהן היא לא מוכרת מוצרי ריגול; עם זאת הדו"ח משאיר חלק מהפרטים בערפל
NSO דחתה הזדמנויות עסקיות בשווי 300 מיליון דולר כתוצאה מהליך ביקורת פנימי שיצרה - כך טוענת מפתחת תוכנות הריגול הישראלית בדו"ח "שקיפות ואחריות" ראשון מסוגו שפרסמה היום. עם זאת הדו"ח אינו חושף חלק מהפרטים הנוגעים לטענות לשימוש בעייתי בתוכנת הריגול של החברה.
קראו עוד בכלכליסט:
לדברי NSO, יש לה כיום 60 לקוחות ב-40 מדינות. 51% מהלקוחות הם סוכנויות מודיעין, 38% רשויות אכיפת חוק ו-11% גופי צבא.
עוד טוענת NSO כי בעקבות הליך בדיקה מקיף היא גיבשה רשימה של 55 מדינות שלהן היא לא מוכרת מוצרי ריגול סייבר, עקב מקרים של "פגיעה בזכויות אדם, שחיתות ומגבלות רגולטוריות". עם זאת החברה לא פרסמה את שמות המדינות.
לדברי NSO, בשלוש השנים האחרונות "האשמות שימוש לרעה בפגסוס הסתכמו בפחות מ-0.5% מהמקרים שבהם נעשה שימוש במערכת פגסוס על ידי הלקוחות שלנו". לפי הדו"ח, מאז 2016 חמישה לקוחות נותקו מהמערכת בעקבות חקירת שימוש לרעה, והקשר עם חמישה לקוחות הופסק בעקבות "חשש בנוגע לזכויות אדם". NSO מעריכה את אובדן ההכנסות בעקבות הפסקת התקשרויות אלו ב-100 מיליון דולר. החברה לא מפרטת על מה מבוססת הערכה זו.
כמו כן נטען כי בין מאי 2020 לאפריל 2021 נדחו 15% מההזדמנויות העסקיות החדשות בגלל חששות לפגיעה בזכויות אדם. "בנוסף, באותה תקופה, יותר ממחצית מההכנסות מהזדמנויות חדשות הגיעו ממדינות בסיכון נמוך ובינוני", נטען.
בשנה שחלפה, נכתב בדו"ח, פתחה החברה ב-12 חקירות בחשד לשימוש לרעה במוצריה. איך נראית חקירה? NSO מסבירה, מבלי לזהות את הלקוח או את החשד שהוביל לפתיחתה: "החקירה כללה כמה פגישות עם הלקוח, כולל בכירים בסוכנות, בחינה של החוק המקומי על ידי משרד עורכי דין מכובד במדינה, וניתוח והחלטה של NSO האם נעשה במוצר שימוש בהתאם לתנאים ולהסכמים עם החברה, כולל מחויבויות זכויות אדם". תוצאות החקירה לא פורטו.
חקירה אחרת, שכללה "דיונים עם לקוחות לשעבר, בחינת מידע מקיפה ופסיקה סופית של GRCC (ועדת הסיכונים והתאימות של הדירקטוריון, ע"כ)", הסתיימה בהחלטה להפסיק את השימוש של הלקוח בפגסוס.
NSO גם מציינת הישגים של הטכנולוגיה שלה, כמו מניעת פיגועי ירי ופיגועי התאבדות, זיהוי רשתות פדופיליה וסחר בסמים ובבני אדם, איתור ילדים חטופים, מציאת ניצולים מתחת להריסות מבנים (ובהם התמוטטות סכר בברזיל ב-2019, רעידות אדמה בנפאל ובמקסיקו ב-2015 וב-2017 וקריסת החניון בתל אביב ב-2016), ומיפוי התפרצויות קורונה.
הדו"ח לא מתייחס, לפחות לא ישירות, לאינספור הדיווחים והמחקרים שלפיהם ממשלות שונות השתמשו בטכנולוגיה של החברה על מנת לרגל ולהתנכל לעיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר.