"איירון סורס עשתה גם לנו תיאבון, השקענו מאות מיליוני שקלים בחברות טכנולוגיה"

"איירון סורס עשתה גם לנו תיאבון. בשלוש השנים האחרונות השקענו מאות מיליוני שקלים בכמה גיוסים של חברות טכנולוגיה. התחום מקבל משקל מאוד משמעותי בתיק ההשקעות שלנו", כך אמר לכלכליסט מנכ"ל לאומי פרטנרס אבי אורטל, בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו בתחילת 2019.

אורטל שמר על פרופיל נמוך מאז מונה למנכ"ל זרוע ההשקעות של בנק לאומי. אתמול דיווח הבנק כי ירשום רווח של 253 מיליון שקל לפני מס על ההשקעה באיירון סורס. חברת הטכנולוגיה החלה השבוע להיסחר בבורסת ניו יורק אחרי מיזוג עם ספאק של קרן ההשקעות תומא בראבו, לפי שווי של 11 מיליארד שקל.

במסגרת עסקת המיזוג מכר לאומי מניות ב־39 מיליון שקל וישערך אחזקה של 0.75% שעמה נותר, בשווי של 214 מיליון שקל. המניות שנותרו בידי הבנק חסומות לחצי שנה.

את ההשקעה באיירון סורס ב־2014, שעמדה על 10 מיליון דולר, הוביל קודמו של אורטל בתפקיד ירון בלוך. בלוך גם הוביל את ההשקעה במובילאיי, שבה רשם הבנק רווח של 450 מיליון שקל. 

יחד עם רווח לפני מס של 90 מיליון שקל בחברת ריטיילורס מקבוצת פוקס, מדובר ברווח של כ־350 מיליון שקל לבנק ברבעון השני. לאומי רכש 20% ממניות ריטיילורס ואופציות לפני שנה, ובהנפקה לפני כחודש מימש חצי מהאחזקה ב־90 מיליון שקל ונשאר עם 6.81%.

מנכ"ל לאומי פרטנרס, אבי אורטל | צילום: אורן דאי

"אנחנו משקיעים בסבבי גיוס שונים של חברות טכנולוגיה. השקענו באורם, אינסייטק, לוקוס ויו, מג'נדה ועוד", אומר אורטל.

לא איחרתם קצת את הרכבת?

"לא. אנחנו משקיעים כבר שלוש שנים, והתיק גדול מאוד".

באילו תחומים תתמקדו הלאה?

"בעיקר מכשור רפואי וסייבר".

אתם משקיעים גם בחברות שירותים. פורסם שאתם במו"מ להשקעה של 80 מיליון שקל בחברת צוות 3.

"כן, זו חברה מעניינת להשקעה. אנחנו ממשיכים בפרופיל פורטפוליו ההשקעות הרגיל. התיק גדל בשנתיים האחרונות פי 2, ואנחנו בונים על רווח של 10% בשנה". 

מה היקף התיק היום?

"בסוף 2020 הוא היה 3 מיליארד שקל ומאז גדל משמעותית".

השוק היום הוא שוק של מוכרים. התחרות על כל חברה שעומדת למכירה גדולה, והמכפילים בעסקאות עולים. אתה לא חושש איך זה ייגמר?

"אנחנו זהירים. יש הרבה עסקאות שאנחנו לא עושים. זה עולם עם ריביות מאוד נמוכות, ואנחנו לא רואים עלייה בטווח הקצר. אבל אנו קונים במכפילים טובים".

איירון סורס. תחילת המסחר בניו יורק | צילום מסך: יוטיוב

מה נחשב בעיניך מכפיל טוב?

"במגזר הטכנולוגיה אנחנו בוחנים חברות במכפילים של 10-5 על ההכנסות ובתנאי שהן צומחות. בחברות מסורתיות במכפילים של 11-10 על הרווח הנקי".

התחרות גוברת. בעיקר מול הבנקים המתחרים, שגם להם יש זרוע השקעות - פועלים אקוויטי שמנהל קובי שלום ודיסקונט קפיטל שמנהלת הילה חימי.

"יש הרבה כסף בשוק, מהרבה כיוונים. אבל אנחנו מאוד שמרנים. העובדה שכל הבנקים משקיעים ומבינים את החשיבות של פורטפוליו השקעות, טובה לנו. תחרות זה טוב".

איזו חברה לא תיקח?

"חברה שאין קורלציה טובה ביו התמחור לצמיחה שלה הצפויה. אבל היו חברות שפספסנו, לא נכנסנו ואחרי זמן הן עשוי אקזיט יפה".

אתם מובילים קבוצה להשקעה בפז, מה הסיכויים שלכם ומה מושך בעסקה הזו?

"זה לא נושא שאני יכול לדבר עליו. זה רגיש".

אתם משקיעים גם בקרנות?

"כן. לא הרבה, אבל תיק נחמד".

השקעתם 50 מיליון שקל בקבוצת אחים יעקובי הבורסאית , בהלוואה המירה למניות. מה עניין אתכם בחברה שעד לא מכבר היתה במשבר חריף?

"זו חברה עם שלוש רגליים, רגל מסורתית של תשתיות שהיתה במשבר, רגל טכנולוגית שהיא מאד מעניינת של רמזורים חכמים ורגל של איכות סביבה. נכנסנו לשלוש הרגליים באג"ח להמרה בתמחור מאד טוב. אין עסקאות כאלה.

השבוע דיווחתם על השקעה בחברת האשראי החוץ בנקאי אורשי . הבנק עצמו מעניק הלוואות אז למה באמצעות חברה כזו?

"זו עסקה של לאומי פרטנרס. הבנק לא החליט אם נכנס או לא. יש אופציה להגדיל את 20% הראשונים ל־100% בשלבים. מבחינת הבנק יש פה הזדמנות להסתכל איפה רוצים להיות עוד כמה שנים והבנק מקבל אופציה. זו עסקה שעושה שכל".

האם הסכומים שקיבלת מהבנק להשקיע, גדלו בשנה-שנתיים האחרונות?

"כשהגעתי התיק היה 2 מיליארד שקל, ובסוף השנה היה מעל 3 מיליארד שקל. בחצי השנה האחרונה השקענו הרבה מאד כסף.

אתם יותר קונים, פחות ממשים.

"מימשנו מאז שהגעתי כל שנה 2־3 השקעות. זה חלק משמעותי ברווח שלנו. יש לנו גם זרוע של בנקאות להשקעות שטיפלה ומטפלת במכירת 'עד 120', סוגת ובריזומטר. יש זרוע חיתום טובה".

הייתם המשקיע הגדול אחרי טנא בחיפה כימיקלים. חברות הביטוח הגדולות לא נכנסו לעסקה. זה לא אומר משהו?

"ניגשנו להשקעה הזו בצורה מאד שמרנית אנחנו מאד מעריכים את ההנהלה. מוטי לוין יעשה שם דברים מאד טובים. חיפה ידעה לבדל עצמה בתעשייה שבה היא פועלת. זו חברה חדשנים ואיכותית. אין הרבה חברות כאלה בארץ. לגישתנו עשינו עסקה טובה. המוסדיים האחרים הגדולים אולי חששו מהסיכון של היכולת להקים מפעל גדול, מהמחויבות להשקיע בתעשייה לא מזהמת (ESG) וחלק חששו גם מכיל, שהיא ספק ומתחרה של חיפה ומערכת היחסים המורכבת שקיימת בין החברות. היו גם גורמים שדאגו לצייר תמונה כאילו הסיכון בעסקה גדול יותר מהסיכון שישנו באמת".