"טוב על הנייר", סדרה | צילום: Alex Lombardi
אנרגיה חלופית - המלצות לשעות של פנאי
התערוכה של כרמל אילן ״כאן ועכשיו״ בנווה צדק, יקב עגור של שוקי ישוב בהרי ירושלים, הקומדיה "טוב על הנייר" - בין עשר התוכניות הנצפות ביותר של נטפליקס, 34 סטודנטים מהמחלקה לאופנה בשנקר יציגו את פרויקט הגמר שלהם ועוד
יין
לצאת מהלחץ בהרי ירושלים
מי יודע, יכול להיות שעוד שנייה שוב יאסרו עלינו את זה וגם את ההוא. אז כל עוד אפשר, וכל עוד לא חם רצח (טוב, לא באמת), זה הזמן לצאת קצת מהעיר ולנסוע לשתות יין. ואם כבר לצאת לשתות, אני לא מכיר מקום נחמד ומדליק יותר מיקב עגור של שוקי ישוב. הג'ינג'י הסוער אולי נרגע קצת עם השנים, אבל סופי השבוע ביקב שלו שבהרי יהודה עדיין פרועים למדי, בגבולות האפשר. וכך תוכלו לא רק לטעום, וגם אשכרה ללגום, מיינותיו הנפלאים (אל תחמיצו את יין “לים” הנהדר), אלא גם לנשנש גבינות ממחלבת בארי וירקות טריים שהרגע נקטפו מחוות צוק השכנה. לפעמים יש אפילו להקה שמנגנת. בשבוע הבא למשל יהיה טריו צועני.
יקב עגור, בכניסה למושב עגור. כל שישי ושבת 16:00-10:00. כדאי להזמין מקום מראש.
חיליק גורפינקל
תערוכה
לדפדף בשירת הייקו
עקבות תקופת הקורונה ניכרים בתערוכה של כרמל אילן ״כאן ועכשיו״ שחנכה חלל תצוגה חדש ובית קפה, "Ma Jolie", בנווה צדק בתל אביב. בעקבות המגפה, ובדומה לאמנים ואמניות רבים, עברה אילן מעבודות גדולות עשויות מאינסוף שכבות של נייר, שהפכו לסימן ההיכר שלה, לסדרת תצלומים תמציתית ופואטית. כזו המתארת, לדבריה, את השבריריות של החיים ומושפעת מהמינימליזם של שירת הייקו. תהליך העבודה החל בבניית אובייקטים מופשטים שנוצרו ממאות פיסות נייר מספרים וממגזינים – חומר הגלם המאפיין את עבודתה זה שנים – והמשכו בסריקה בשכבות, כדי להדגיש כל פרט בעבודה. שיח עם האמנית יתקיים הערב 1.7 בשעה 19:00. הכניסה חינם.
רח׳ פינס 36, תל אביב.
דנה גילרמן
טלוויזיה
ליהנות מקומדיה רומנטית כתובה היטב
"טוב על הנייר", כפי שהוא מוגדר בכתובית הפותחת שלו, הוא "סיפור כמעט אמיתי, המבוסס על שקר". הסרט הזה, שעלה בשבוע שעבר וכבר נמצא בעשר התוכניות הנצפות ביותר של נטפליקס בעולם ובישראל, מתחפש לקומדיה רומנטית — על הגיבורה שתמיד בוחרת בגברים לא ראויים ומתעלמת מהחבר הכי טוב שנמצא שם לצדה — עד שהוא מקבל תפנית עזה. למעשה תפנית כפולה. הסיפור הכמעט אמיתי הזה נצמד לעובדות מחייה של הגיבורה שלו: הסטנדאפיסטית המצליחה אלייזה שלזינגר, שלה כמה וכמה מופעי סטנדאפ בנטפליקס ומומלץ לראות את כולם. שלזינגר שכתבה את התסריט על פי אירועים מחייה, גם מגלמת את עצמה בשם אחר — אנדריאה זינגר.
הסרט מתחיל במפגש מקרי בשדה תעופה שלה עם דניס (ריאן האנסן), בוגר ייל, עובד בקרן גידור מצליחה, בן מסור ובחור רב־קסם. במשך שנה היא שומרת איתו על קשרי ידידות חמים ובסוף גם נעתרת לחיזוריו והשניים נהיים לזוג. רק שאז הדברים מסתבכים, נחשפים יותר ויותר שקרים שסיפר על חייו. בעזרת חברה (מרגרט צ'ו המעולה) מבינה אנדריאה שדניס הוא נוכל. מהשלב הזה הסרט נפרד מהאירועים האמיתיים של שלזינגר, שאותו היא תיארה גם במופעי סטנדאפ שלה, וממריא לכיווני פנטזיה. הסרט מהנה, שלזינגר היא כוכבת, מצחיקה ופרועה, שגם מדברת בכנות על הדברים המבאסים בחייהן של נשים, כמו הנוכלים במרחב הווירטואלי והאמיתי. כמו קומיקאית טובה היא יודעת להפוך את החוויה הרעה הזאת לסיפור טוב, וכעת גם לסרט מצליח.
רותה קופפר
אופנה
לגלות את המעצב הגדול הבא
34 סטודנטים מהמחלקה לאופנה בשנקר יציגו ביום שני הקרוב (5 ביולי) במתחם שאפיטו ברמת גן את קולקציות הגמר שלהם, אחרי שנה מאתגרת של סגרים ומלחמה, התרחשויות פוליטיות וחברתיות בארץ ובעולם. הצורך של ענף האופנה להשתנות ולחשב מסלול מחדש לא פסח גם עליהם, והקולקציות שיצרו, כשהסתגרו בביתם, מציגות את נקודת מבטם העכשוווית על המצב ואת תפיסתם את העתיד. בין הנושאים שעסקו בהם גם התבוננות בטבע, וקידום אג'נדה אקולוגית (כמה סטודנטים זכו בשנה החולפת בפרסים בינלאומיים בנושאי אופנה, מיחזור וחדשנות). בין העיצובים הבולטים: ירדן חנוכה שפנתה לעולמות מדומיינים ופרינטים מתעתעים ופסיכדליים כביטוי לתחושת הבדידות שרווחה השנה; רן גרבר שעסק ביצירת זהות אינדיבידואלית מול ייצוג וירטואלי בעזרת השראה מסדרת אנימציה יפאנית עתידנית; אבירם פימה שעסק במסתננים בשדות תעופה; ולי מרי שבחנה את היחסים בין שימושיות לאסתטיקה
רכישת כרטיסים: shenkar.ac.il
עילית מינמר
סרט
להתפעל מספקטקל עוצר נשימה
בעולם מושלם “צל”, סרטו של המאסטר הסיני ז’אנג יימו (“גיבור”, “הרימו את הפנסים האדומים”), היה צריך להיות מוקרן בבתי הקולנוע בישראל עוד ב־2019 ולהפוך כאן לשובר קופות ולסרט השנה. אבל משום מה, יימו — שכמעט כל סרטיו הופצו בישראל בהצלחה רבה עד 2004 — יצא מהאופנה אצל המפיצים, וכך הסרט המופלא הזה מגיע השבוע ל־VOD של yes באלמוניות כמעט מוחלטת. בסין העתיקה של ימי הקיסרים, לקיסר היה צל — כפיל שמופיע בציבור במקומו, למקרה שינסו להתנקש בו. אבל מתברר שהצל הזה לא רק דומה לקיסר, שמסתתר פצוע וחולה במערה, אלא גם מוכשר ממנו במנהיגות, בתכסיסי מלחמה ואף באהבת אשת הקיסר, מה שמעלה את השאלה מי כאן הצל של מי. אבל עזבו את המלודרמה והתמקדו בקטעי הקרבות עוצרי הנשימה, שבהם הצל וצבאו יוצאים להדוף צבא שמנסה לפלוש, ואז מסתנן לעירם לפעולת קומנדו חרישית בחסות החשיכה. זה סרט צבעוני שכל העיצוב שלו מורכב מהצבעים שחור ולבן — חוץ מהדם האדום. יימו, שמומחה גם בבימוי תיאטרון ואופרה, יוצר סרט שנראה כמו הופעת מחול ואקרובטיקה נדיר ביופיו ובקנה המידה העצום שלו, עם סצנות קרב וירטואוזיות שהולכות ונהיות המוניות יותר ויותר, מעוצבות, מצולמות ומהונדסות לעילא. בקיצור: אל תחמיצו אותו.
יאיר רוה