אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"קשה עכשיו - הקלה אח"כ"? סתם טרמינולוגיה מתסכלת

דעה

"קשה עכשיו - הקלה אח"כ"? סתם טרמינולוגיה מתסכלת

אין חולק: השקעה בתשתיות זהו צו השעה. תשאלו את ה-1.2 טריליון דולר שהנשיא ביידן הולך לשפוך עליהן בארה"ב. אלא שאת ההוצאות הכבדות הכרוכות בשיפור תשתיות ארצנו צריך לממן, אחד ממקורות ההכנסה המשתלמים ביותר למדינה הוא ייבוא כלי רכב - ובינתיים כולנו עומדים בפקקים עד האופק. לכן, נדרש שינוי באופן העברת המסרים לציבור

01.07.2021, 15:15 | רונן מנחם

היי, הרמזור הזה כבר התחלף לירוק כבר 3 פעמים. למה לא זזים?

היו זמנים בהם המשפט "בימי ראשון בבוקר וחמישי אחר הצהריים יש עומס" היה נכון. היום, רק אם יוצאים מהבית בחולון בשש בבוקר ונוסעים למקום העבודה בלוד, 15 דקות יספיקו. אם אתם מוזמנים לכנס בת"א שמתחיל ב-9, קחו שעה וחצי ותגידו תודה אם הגעתם בזמן. אולי שווה להתחיל כנסים בשעה שש? סקרים עשויים להראות שרבים מהמזומנים יעדיפו להמתין על כוס קפה מאשר להתאדות במכוניותיהם.

קראו עוד בכלכליסט:

אז לקחתי אוטובוס. אמרתי לעצמי: גם תהיה ידידותי לסביבה, וגם תתרום להקלת התנועה. הבת שלי טל אפילו הזכירה לי איך טוענים את הרב-קו. אבל אם גם לאוטובוס אין נתיבים ציבוריים בחלק מהמקרים.

עד כאן הביקוש לתנועה. מה עם ההיצע? לא שהכבישים היו מזמינים כל כך קודם לכן, אבל עכשיו, עם כל העבודות על הרכבת הקלה והפקעת נתיבים? היי, בחור, זה שאתה מרכיב חבר על אופניים חשמליים לא עושה ממך תחבורה ציבורית. כן, כשאני עובר בדרכים ורואה את שלטי ה"קשה עכשיו - הקלה אחר כך", אני משתכנע בנכונות הטיעון. סך הכל, הם כבר כמה שנים טוענים זאת. ובכלל, לו היה הבמאי הדגול אפרים קישון קם לרגע לתחייה ומעיף מבט סביב, היה משתאה: איזו הצלחה לסרט תעלת בלאומילך. עדיין מקרינים אותו.

אין חולק: השקעה בתשתיות זהו צו השעה. תשאלו את ה-1.2 טריליון דולר שהנשיא ג'ו ביידן הולך לשפוך בארה"ב. הדרכים המשובשות שם, עורקי התחבורה היבשתית, המסילתית והימית זועקים לשמיים - וכך גם רשתות הכוח והחשמל. וגם בתחום הבנייה. את התזכורת המצערת ביותר מפלורידה קיבלנו רק השבוע. הלוואי ועוד ימצאו שם ניצולים.

נוסעים באוטובוס. לא תמיד יש נתיבי תחב"צ נוסעים באוטובוס. לא תמיד יש נתיבי תחב"צ נוסעים באוטובוס. לא תמיד יש נתיבי תחב"צ

אז חולק אין, אבל פרדוקס יש (גם פה).

שהרי את ההוצאות הכבדות הכרוכות בשיפור תשתיות ארצנו צריך לממן. ואם בהכנסות מדינה עסקינן, אחד ממקורות ההכנסה המשתלמים ביותר למדינה הוא, כמובן, ייבוא כלי רכב. 237,632 כלי רכב נוסעים יובאו לישראל בשנה שעברה, תוספת ל-287,565 כלי רכב שיובאו ב-2019. נכון, ירידה, אחרי הכל הייתה קורונה, אבל בחודש דצמבר 2020 דווקא זינק הייבוא ב-12% לעומת דצמבר 2019! למה? כי משתמשי הכביש רצו להקדים רכישות על חשבון 2021, כדי להימנע מייקור המס על כלי רכב היברידיים, שהם שליש מכלי הרכב שיובאו לארץ בסוף השנה. זה כשלעצמו מעיד על כך שקורונה או לא קורונה – אנשים קונים מכוניות ורוצים לחסוך. אבל זה מעיד גם על חשיבות מקור ההכנסות, וכאן המקום לציין ששיעור המס, שעמד על 30% בסוף 2019, עומד כיום על 50%.

הכנסות המדינה מייבוא כל סוגי כלי הרכב הגיעו בשנה שעברה ל-9.7 מיליארד שקל; סך ההכנסות מייבוא עמד על 66.3 מיליארד שקל; סך ההכנסות ממיסים עקיפים הגיע ל-137.3 מיליארד שקל. ניתן, אם כך, להבחין כי חלק לא מבוטל מהן הגיע מייבוא כלי רכב עתיר המס. ואם ללמוד מנתוני רשות המיסים בישראל, במחצית השנייה של 2020 מראים נתוני המגמה על עלייה בייבוא כלי רכב נוסעים. האם הקורונה הופכת זיכרון רחוק והיא בכלל עוד כאן?

במאמר מוסגר – הקורונה היתלה גם בתחבורה. הרי קצת לפני שפרצה לחיינו עברנו לנסיעה שיתופית, סללנו והקצינו נתיבים לרכבים עם שלושה נוסעים לפחות. אחר כך בא הריחוק החברתי והכל התהפך. אז נסעו יותר מכוניות. אחר כך באו הסגרים – נסעו פחות... ועכשיו, חוזרים לשגרה והתוצאות הופכות את העומסים שהיו אך לפני שנה וחצי ל...זיכרון מתוק.

אז כדי שהיצע עורקי התחבורה יגדל אחר כך (עיין ערך "הקלה"), ההכנסות צריכות לגדול עכשיו (עיין ערך "קשה") והכנסות מייבוא כלי רכב הן חלק מכובד מהן.

כאמור, לא מדובר ברכיב הכנסות יציב במיוחד ולרוב ישפיעו עליו שיקולים כגון שינויים במיסי הקנייה. כך, לפי נתוני משרד האוצר, בחודשים ינואר-מאי השנה נרשמה עלייה של 36% בהכנסות ממס קנייה ייבוא (לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה) וזאת בגלל הקדמת הייבוא לדצמבר 2019 (וכמובן גם בגלל משבר הקורונה שהיה בחודשים הללו).

וכאן חשוב לציין – לא מדובר בתופעה ישראלית ייחודית. תחום כמו השקעה בתשתיות, המתפרס על פני שנים, מצריך גיוס מקורות ומשאבים מבעוד מועד, על כל העלות המשתמעת מכך. החלוקה הבין דורית בין מממני התשתיות (המקריבים) ובין משתמשיה (הנהנים) היא אחת מאבני היסוד של תורת הכלכלה המודרנית.

עומס בכבישים. "הקלה אחר כך" זה אמורפי מדי,   עומס בכבישים. "הקלה אחר כך" זה אמורפי מדי עומס בכבישים. "הקלה אחר כך" זה אמורפי מדי,

אני חושב שאת המסר הזה צריך לשדר היטב לציבור. הטרמינולוגיה – הקלה אחר כך - אמורפית מדי, ומשום כך מתסכלת. לדעתי, אם מקבלי ההחלטות יציבו בפני הציבור לוחות זמנים ברורים, עם אבני דרך ודוחות ביניים לגבי קצב ההתקדמות ברמה הכלל ארצית וברמה המחוזית, חלק מהתסכול יתחלף בהבנה של הציבור לגבי התמורה שיקבל מהקשיים התחבורתיים העצומים שהוא חווה. ואם יש עיכוב – לדווח, להסביר ולהודיע מה ההשפעות על לוחות הזמנים.

יש היום גם שרת תחבורה חדשה – אז גם העיתוי מתאים. בהצלחה לשרה מרב מיכאלי.

ובינתיים, נסיעה טובה לכולנו. ואם אפשר לקום קצת יותר מוקדם (אני יודע, ילדים, הסעות, בית ספר...) – זה ישתלם לכולם. בטלוויזיה של פעם, קראה הגברת לאדון צ'יבוטרו להדק את צריכת החשמל בין חמש לתשע בערב. היום ברוח זו אולי תצא הקריאה "נא להדק את התחבורה" (לפחות בין שבע לתשע בבוקר).

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות