אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנתחים את הנזקים צילום: יח"צ

מנתחים את הנזקים

אחרי תקופה סוערת למדי בתחומי העיסוק שלהם, יתקיים השבוע פורום DUN'S 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית. רגע לפני תחילת הפורום, ביקשנו מבכירי הענף להעניק את חוות דעתם המקצועית על כמה האירועים הבולטים שליוו את המדינה בחודשים האחרונים ולנתח את האפשרויות המשפטיות העומדות בפני הגורמים הקשורים לאירועים אלו

04.07.2021, 12:15 | ניסן שטראוכלר, בשיתוף dun's 100

התקופה החולפת הייתה עמוסה באירועים יוצאי דופן בעלי השפעה ארצית נרחבת אשר חפפו לתחום העשייה של עורכי הדין מתחום הרשלנות הרפואית ודיני נזיקין. החל בנזקי מגפת הקורונה, דרך האסון הלאומי במירון, וכלה בלחימה בעזה, מיליוני ישראלים ספגו נזקים מגוונים בגוף, בנפש וברכוש. שלושת הדוגמאות האמורות הינן יוצאות דופן מבחינת כמות האנשים אשר הושפעו מהן. מגפת הקורונה השפיעה על חיי מיליוני ישראלים, גם הלחימה בעזה והשלכותיה השפיעו במידה כזו או אחרת על מיליוני ישראלים המתגוררים באזורים גיאוגרפים שונים במדינת ישראל, בעוד האסון במירון בלט בכך שהיה האסון האזרחי עם מספר הנספים הגדול ביותר מאז הקמת המדינה עם 45 הרוגים. אולם גם בשגרה מתרחשים מדי יום אסונות באתרי עבודה, תאונות דרכים, טעויות רפואיות הגורמות למוות מיותר או פגיעה פיזית ונפשית קשה באדם, וכמו באפקט הפרפר, פגיעה באדם אחד גורמת לתגובת שרשרת המשפיעה על הסביבה שלו באופן אשר משנה את חייו, את חיי משפחתו, וחיים של מעגלים קרובים נוספים. 

מהפיכת המידע והפיכתו לזמינה, הסיקור התקשורתי, וגורמי השפעה נוספים, הביאו לכך שאנשים מכירים טוב יותר את זכויותיהם ואת היכולת לקבל פיצוי על העוול שהם מרגישים שנגרם להם או לקרוביהם. המודעות ההולכת וגדלה לרשלנות רפואית, ליכולת לתבוע תביעות בגין נזק לגוף ולרכוש, גורמת לכך שאנשים רבים פונים לעורכי הדין המומחים בתחומים אלה בכדי להבין האם יש בידיהם 'קייס' או שמא אין, ובאם יש 'קייס', האם יש טעם להיכנס להליך תביעה נגד הגורם האחראי לעוול שנגרם. רבות מהתביעות, בייחוד בתחום הרשלנות הרפואית, תאונות עבודה ותאונות דרכים - אך לא רק - הינן מאתגרות ומבוססות על תיעוד רב שלא תמיד זמין להשגה, ועל חוות דעת מומחים הנבדקות לעומק. רבות מהתביעות מוגשות נגד הממסד ומול גופים כגון הביטוח הלאומי, בתי החולים, קופות החולים וכו', ועורכי הדין והלקוחות שלהם מוצאים עצמם מול סוללת עורכי דין בעלת אורך רוח אשר מוכנה לנהל מאבק מתיש ומורט עצבים עד לקבלת פשרה מוסכמת או פסק דין של בית משפט. פעמים רבות ניהול תיק שכזה נמשך מספר שנים מה שמצריך אורך רוח גם מעורך הדין שעשוי ל'גזור' את רוב שכר הטרחה מהסכם הפיצויים הסופי. 

לקראת פורום DUN'S 100 לבכירי ענף המשפט בתחום דיני נזיקין ורשלנות רפואית שוחחנו עם כמה מבכירי הענף בכדי לקבל תשובות על הסוגיות הבוערות של השנה החולפת ולנתח אותן מבחינה משפטית בהקשרים של דיני נזיקין ורשלנות רפואית. לכתבה התראיינו עו"ד עדי וייס, מייסדת ובעלים של 'עו"ד עדי וייס, רשלנות רפואית', עו"ד איתן האזרחי,  מייסד ובעלים של 'איתן האזרחי ושות', משרד עורכי דין', עו"ד אלעד דנוך ועו"ד אריק ריביצקי, בעלים של 'אריק ריביצקי אליעד דנון משרד עורכי דין', ועו"ד יאיר סקלסקי, מייסד ובעלים של 'יאיר סקלסקי משרד עורכי דין'.


צילום: יח"צ צילום: יח"צ צילום: יח"צ


בצל משבר הקורונה: אילו תביעות נזיקין יאפיינו לדעתך את התקופה הקרובה? אילו סוגי תביעות ידחו על הסף, ואלו תביעות יתקבלו או עשויות להתקבל? 

עו"ד עדי וייס: "מבחינת התביעות שיאפיינו את התקופה הקרובה, אני מניחה שתהיינה תביעות בנושא טיפול לא נכון/אבחון שגוי בהן ייטען כי הצוות הרפואי לא אבחן, במועד, שמדובר במחלת קורונה ולא נתן את הטיפול הנכון. עד היום פנו אלי מספר אנשים בטענה שלא קיבלו טיפול נכון. לדוגמה: שוחררו מביה"ח על אף שמצבם הנשימתי היה קשה, הושארו "במסדרון" ללא השגחה וטיפול וכיוצב'. המוטיב החוזר אצל הפונים היה תחושה של "בלאגן" בבתי החולים עם מחסור של אנשי צוות.

מבחינת התביעות אשר ידחו על הסף ואלו אשר עשויות להתקבל, חשוב להבין שכדי להצליח בתביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח קיומם של 3 תנאים מצטברים: רשלנות, נזק וקשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק. אומר בזהירות, שאני לא חושבת שלתביעות בתחום זה יש סיכוי גבוה להתקבל וזאת מכמה סיבות: מדובר במצב חירום רפואי עולמי. הצוותים הרפואיים לא ידעו, בתחילת המגיפה, בדיוק מה עושים איתה ואיך מתמודדים וזכורות לכולנו הנחיות סותרות של הגורמים הרפואיים. לכך יש להוסיף שלפחות בתחילת הדרך, לא היה טיפול למחלה וכל שניתן היה לעשות היה לתת תמיכה נשימתית - גם כאן, כידוע, לפחות בהתחלה לא היו מספיק מכונות הנשמה זמינות. מניסיוני, נראה לי שיהיה קשה להוכיח רשלנות של הצוות הרפואי. על מנת לקבוע קיומה של רשלנות רפואית, ביהמ"ש בוחן האם הצוות הרפואי פעל תוך חריגה ממתחם הסבירות - כלומר לא פעל כפי שרופא סביר במצבו היה פועל. מאחר ומדובר במצב חירום רפואי עולמי, נדמה לי שיהיה קושי להוכיח חריגה ממתחם הסבירות".

עו"ד אלעד דנוך ועו"ד אריק ריביצקי: "האנושות מציינת בימים אלו שנה וחצי מאז פרוץ המגפה העולמית הראשונה במאה השנים האחרונות. למעשה, מאז התפרצות השפעת הספרדית בין השנים 1918-1919, אשר קטלה ע"פ ההערכות כ- 50- 100 מיליון איש ונעלמה לאחר כשנה וחצי, לא התמודדה האנושות עם משבר בינלאומי חוצה יבשות אשר אילץ את העולם כולו להתגייס לפתור את המשבר. בנסיבות, אנו צופים כי המשבר העולמי יזמן לנו אתגרים משפטיים איתם יהיה עלינו להתמודד לראשונה מזה מאה שנים, אולם כבר עתה ניתן לזהות ולסמן כמה מגמות בולטות.

תביעות הנזיקין בישראל מחולקות, באופן מסורתי, למספר תחומים- המוכרים בהם הינן תביעות כנגד מעסיקים בגין פגיעות בעבודה, פגיעות גוף ורכוש שהתרחשו במרחבים ציבוריים ופרטיים כתוצאה מרשלנות של גורמים שונים ותביעות נזיקין בגין נזקים כספיים שהינן תוצאה של הפרות חוזים, רשלנות ומחדלים.

מטבע הדברים, הואיל ומגפת הקורונה כשלעצמה לא נגרמה ככל הנראה באשמת אף אדם - להוציא תאוריות קונספירציה כאלו ואחרות - הרי שנזקיה הישירים והעקיפים לא אמורים, על פניו, לחשוף אף אדם וגוף לתביעות נזיקין. יחד עם זאת, מקום בו יכול אדם להוכיח כי נזקיו כתוצאה מהידבקות בנגיף הקורונה הינן תוצאה של רשלנות או מחדלים של אדם או גוף כלשהו, הרי שקיימת עילה לכאורית להגשת תביעה.

למשל, לאדם אשר נדבק בנגיף הקורונה בעבודתו ויכול להוכיח כי לא היה נדבק בנגיף אם מעסיקו היה מקפיד- קלה כחמורה- על מילוי כל ההנחיות הרלוונטיות, קיימת לכאורה עילת תביעה על נזקיו. בעוד שאנו סבורים כי ההיתכנות להרים את הנטל הנ"ל אינה גבוהה, מעסיק כאמור חשוף לתביעות.

באותו ההקשר, אנו רואים כבר היום תביעות רבות שמוגשות ומתקבלות במוסד לביטוח לאומי להכרה בנזקי נגיף הקורונה כבתאונת עבודה אצל מי שהצליח להוכיח למוסד כי הידבקותו ארעה דווקא בעבודתו. בעוד שבתביעות מסוג זה אין צורך אמנם להוכיח רשלנות של המעסיק, מגמת תביעות זו מסמנת ככל הנראה את בואה של מגפת התביעות גם כנגד מעסיקים. תביעות נוספות שכבר הוגשו וסיכוייהן להתקבל גבוהים להערכתנו, הינן אלו של קשישים אשר שהו במוסדות אשר בהן התפשטה המגיפה במהירות והובילה לפגיעות קשות ולתמותה.

לבסוף, סיכויים גבוהים אנו חוזים גם לתביעות בגין הפרת חוזים או נזקים כספיים שנגרמו לחברות ולאנשים פרטיים כתוצאה מעיכובים באספקת מוצרים ושירותים בצל סגרי והגבלות הקורונה, אולם זאת בכפוף להכרעות הערכאות השונות בדבר טענות ההגנה אשר מתבססות על "כח עליון".      

עו"ד איתן האזרחי: "אסור שמערכת המשפט תשכח את מחיאות הכפיים מהמרפסות להן זכו הרופאים בשיאו של משבר הקורונה. עולם המשפט הישראלי יידרש להתמודד עם סוגיות שונות, חדשות ותקדימיות שיצופו ממשבר הקורונה המתמשך. סוגיות אלו רלוונטיות לדיני הנזיקין, ובפרט בתחום הרשלנות הרפואית. משבר הקורונה העלה למקסימום את רמת המתח שבין האוכלוסייה בישראל לצוותים הרפואיים, ודחק את מערכת הבריאות עד לקצה גבול יכולתה. ברור שהרופא אינו גיבור על, למרות שהוא התנהל ככזה, וסטנדרט הרופא הסביר איננו ולא צריך להיות סטנדרט של גיבור על. 

אני מעריך שנראה עלייה בתביעות רשלנות רפואית בין היתר, בקשר לאבחנה וטיפול בחולי הקורונה; פגיעה בכבוד המטופלים; הידבקות בתוך מחלקות הקורונה; אבחנה מבדלת שגויה שהובילה לטיפול שגוי; נזקים שנגרמו עקב טיפול מרוחק ומרחוק; תופעות לוואי של החיסונים; דחיית טיפולים אלקטיביים באופן שגרם לנזק וכיוצ"ב. לצד תביעות אלו, מתקבל על הדעת שהמוסד לביטוח לאומי אף הוא יחווה עליה בתביעות להכרה לנכות מטעם אלו שחלו ונותרו עם נכות משמעותית שפגעה בכושר עבודתם. 

לדעתי השפעת המשבר תבוא לידי ביטוי גם בקרב חלק מהניזוקים שיהפכו לתובעים פוטנציאליים, שכן סביר להניח שיעמדו בפניהם קשיים בהוכחת תביעתם. דוגמת סטנדרט הרופא הסביר בתקופת הקורונה, אילוצי המערכת הרפואית, קשר סיבתי במקרים של תחלואה נוספת לקורונה, אי האפשרות להעניק טיפול רפואי אלא באמצעות טיפול רחוק או מרוחק, אשם תורם של מטופלים שנמנעו מטיפולים מחשש הידבקות בנגיף, קיצור תוחלת חיים של נפגעי קורונה התובעים בגין תחלואה אחרת, היחס בין תחלואה אחרת לבין תחלואה מקורונה הן בהיבט של קשר סיבתי, הן בהיבט של הנזק, לרבות בשאלת תוחלת חיים.

חרף כל  הקשיים האמורים, אני צופה שיהיה גל תביעות בעקבות הקורונה במישרין ובעקיפין, כשלהערכתי לרבות מהן לא תהיינה הצדקה, מוסרית, רפואית ומשפטית. בעיניי הרופאים משולים ללוחמים שנשלחו לקרב ואסור להפקיר אותם כשבויים בהליכים משפטיים. כדי להבטיח זאת, סטנדרט "הרופא הסביר" יידרש לעבור התאמות, אחרת מגיפת הקורונה עלולה להפוך למגיפה משפטית. כידוע, קיומה של התרשלות נקבע לפי מבחן הסבירות. בעניין הרופא, מבחן הרופא הסביר. ברור שרופא שנדרש להתמודד עם מחלה לא ידועה עם תסמינים חדשים ומתפתחים באווירת אנדרלמוסיה כלל עולמית, היעדר ידע, מאמרים ומחקרים, הוא רופא שפועל בסביבת עבודה שונה לחלוטין מרופא המתנהל עם מחלות ידועות ותנאי שטח מוכרים. מבחן הרופא הסביר מתחלק לשניים, לפני הקורונה ובתקופת הקורונה.  

לאורך ההיסטוריה, נסיבותיו המיוחדות של הרופא הביאו בדרך כלל להחמרת סטנדרט ההתנהגות הנדרש ממנו. כיום, ההתמודדות עם המגפה מחייבת את בית המשפט לשנות את הדיסקט ולאזן את בחינת "הרופא הסביר" עם הנסיבות החיצוניות הייחודיות למשבר. הדבר ראוי גם משיקולי מדיניות כללית וכלכלית. 

לסיכום, הטלת חבות ביד רחבה על הצוותים הרפואיים, תוך התעלמות מקיומה של מגיפה שהעולם לא חווה מעולם, תביא להחלשת מערכת הבריאות, החלשה בלאו הכי. ולכן האיזון שציינתי ראוי ומתבקש ואל לה למערכת המשפט לעטות על עיניה ואוזניה את המסכות שזה עתה הוסרו מהפה".

עו"ד יאיר סקלסקי: "לדעתי הקורונה עתידה להוליד שלושה סוגים מרכזיים של תביעות בגין רשלנות רפואית:

1. תביעות הנובעות בגין רשלנות בטיפול במחלת הקורונה עצמה, אבחון מאוחר או שגוי או טיפול שגוי במחלה שהוביל לנזקים או אף למוות.

2. תביעות עקיפות בשל חוסר טיפול במחלות בסיס בשל חשש מהגעה לבית חולים או חשש של רופאים להתקרב לחולים בשל הפחד מקורונה. בעיקר בגין מעקב רפואי לקוי.

3. תביעות הקשורות בחיסוני הקורונה, בעיקר סביב השאלה של הסכמה מדעת ומתן הסברים לפני החיסון או בשל נזק הנגרם מהחיסון.

לדעתי קבוצת התביעות מהסוג הראשון, שאין לי ספק שהן יהיו בהיקף הגדול ביותר, הם גם אלו שידחו כבר בשלבים המוקדמים. מדובר במחלה חדשה שהטיפול בה נלמד תוך כדי הליכה ויהיה קשה לתקוף משפטית צוות רפואי על משהו שהוא לא מכיר. להערכתי מקבוצה זו תתקבלנה תביעות רק במקרים קיצוניים מאוד, למשל של הזנחת חולה קורונה ללא טיפול במשך ימים או ניתוק ממכשירי החייאה וניטור, כפי שאכן ארע.

התביעות מהסוג השני, יהיו נדירות יותר אבל הן בעלות פוטנציאל משמעותי יותר לזכייה כי כלל יסוד הוא שאין להזניח מחלה בשל חשש ממחלה אחרת. בוודאי שלא כאשר אין הוכחה שיש ממה לחשוש. לצערי נתקלתי בלא מעט מקרים שרופאים ממש חששו לטפל במחלות בסיס כמו סכרת או מחלות לב, רק בגלל שהפציינט השתעל לידם.

תביעות מהסוג השלישי הן בוודאי תהינה נדירות אף יותר אך אני מבקש להגיד משהו בעניין בלי להישמע מליץ יתר על המידה או אף אבסורדי; אני סבור שתביעות מסוג זה הן חשובות ביותר למערכת הבריאות. אין ולא יכולה להיות מחלוקת שהחיסונים נגד הקורונה הם חשובים והם לא פחות מחלק בהצלת האנושות. אבל מי שטוען שהחיסונים נטולי סיכונים פשוט משקר. וחשוב להדגיש את זה, החיסונים הם בטוחים יחסית למחלה עצמה והם בעלי סיכון נמוך מהמחלה עצמה, בטח לאנשים מבוגרים או לבעלי מחלות רקע כרוניות. הדיוק הזה חשוב מאוד למערכת וכל אדם זכאי לקבל החלטה מושכלת האם לקחת את החיסון או אם לאו והחלטה מושכלת ניתן לקבל רק אחרי ששומעים נתונים אמיתיים. לכן האמירה החוזרת שהחיסון הוא בטוח היא אמירה מטעה. החיסון בטוח יחסית ויש לו חשיבות גדולה בהצלת חיים. צריך להבין שמדובר בטיפול רפואי מונע שנועד למנוע מחלה לא רק ממי שמקבל את החיסון אלא גם מאנשים אחרים ולכן מתן המידע כאן הוא קריטי שבעתיים. אין לי ספק שמי שיקבל את החיסון לאחר שהובטח לו שהחיסון בטוח, והוא יחלה במחלה קשה, יהיה זכאי לפיצויים בגין התרשלות במתן הסבר ובמתן טיפול ללא הסכמה מודעת. ענין חשוב שיש לקחת בחשבון בקשר לפיצוי בגין נזקי החיסון, הוא חוק ביטוח נפגעי חיסון משנת 1989 שחיסון הקורונה הוסף לו. החוק מקנה פיצוי למי שנפגע מהחיסון גם אם אין התרשלות במתן או הסבר או באופן ההזרקה.

תביעות נוספות אפשריות סביב החיסונים הן תביעות בשל התרשלות בטיפול בנזק שנגרם מהחיסון. משרדנו מטפל בימים אלה ממש במקרה מזעזע של בחורה צעירה בת 22 שלקתה בדלקת של שריר הלב כתוצאה מהחיסון ובשל התרשלות שארעה בבית החולים היא נפטרה. למעשה יש מי שיטען שהיא נפטרה מהחיסון אבל זה לא מדויק. הרשלנות בטיפול בה הייתה כ"כ חמורה שזה מנתק כל קשר לחיסון וממילא אם היא הייתה מטופלת כהלכה היא הייתה היום בחיים".

הלחימה בעזה והמשבר בין המגזר היהודי לערבי: אילו סוגי תביעות יעמדו לדעתך במחלוקת? האם אנשים שנפגעו פיזית או שרכושם נפגע כתוצאה מפעילות של אזרח ישראלי יוכלו לקבל הכרה כנפגעי פעולות איבה? מה התנאים הבסיסיים לכך?

עו"ד איתן האזרחי: "הנחת הבסיס שדיני הנזיקין אינם יכולים לאסדר כשורה מצבי מלחמה, אך הנחה זו כבר אותגרה בעבר בישראל בתביעות שהוגשו לאור אירועי האינתיפאדה, כך שעד היום בית המשפט העליון מנסה לשרטט את קו הגבול שמעבר לו דיני הנזיקין לא ייתנו מענה לנפגע.

אי-וודאות זה, מהווה סיבה מספקת לכך שהמדינה תיקח סופסוף את המושכות לידיה, ותדאג לפיצוי הנפגעים כולם.

הפעולות המלחמתיות והמשטרתיות הנרחבות, המתח הציבורי ואירועי הפרעות והמרי האזרחי – כל אלו יתנקזו בסופו של דבר לתביעות אזרחיות שיעסקו בענייני נזקי גוף ורכוש; לשון הרע; תביעות נזיקיות כנגד המדינה, בין כאחראית על ביטחון הציבור ובין כמזיקה במקרים מסוימים וכו'. במישורי המשפט האחרים, הפרקליטות עובדת בימים אלו מסביב לשעון על מנת להביא לדין את המעורבים בפרעות, משני צידי המתרס. ובנוסף, ההתמודדות עם אירועי האלימות דרשה מהמדינה וגופי האכיפה לשנות מסדריהם השגרתיים, להציב כוחות מג"ב בערים המעורבות; להפעיל כוחות אכיפה בהר הבית; להקנות סמכויות נוספות לגופי האכיפה ולהשתמש באמצעים קיצוניים כגון סגרים ועוצרים. כל אלו יובילו, סביר להניח, להגשת עתירות שינסו להצביע על כשלים באיזונים אשר ביצעו הרשויות. עתירות אלו יעוררו שיח ציבורי ויעמידו את ממשלת ישראל במרכזה של מחלוקת שעלולה להביא בסופו של יום לקיפאון פוליטי נוסף.

לגבי הלחימה בעזה, לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, אלו שניזוקו כתוצאה מפעילותו של ארגון חמאס יוכרו, כמעט באופן אוטומטי, כנפגעי פעולות איבה. עם זאת, החוק לא מכיר במפורש בנזקים "שקופים" כגון כאב וסבל, פגיעות חרדה ונכויות נפשיות שאין מלווים בפגיעת גוף או רכוש. כמובן שכל נפגע יוכל למצות את זכויותיו מול המוסד לביטוח לאומי, ללא קשר לאירוע האיבה, באמצעות תביעה לנכות כללית או סל שיקום, אבל בוודאי שהפיצוי שישיג, אם ישיג, אינו משתווה לסך נזקיו.

ובהקשר הפנים-מדינתי, תיקון לחוק ב-2006 הכיר גם בפגיעה שנעשתה על רקע לאומני ובלבד שנבעה כתוצאה מהסכסוך הישראלי-ערבי, ככזו שמזכה את הנפגע במעמד "נפגע בפעולת איבה". ואולם אירועי האלימות במהומות טרם הוגדרו כפעולות איבה על-ידי ועדת חוץ וביטחון בכנסת, ואני מניח שהטעמים לכך באקלים המדיני הנוכחי, הם גם פוליטיים. לכן אדם שנפגע כתוצאה מפעילות של אזרח ישראלי, ייאלץ להתמודד בעצמו עם הקושי בהוכחת מניעי המזיק, ומן הראוי שהחלטה כאמור תתקבל במיידי. 

קושי נוסף הוא שבהתאם לפסיקה שהתפתחה במרוצת השנים, החוק חל רק על מי שנכח בזירת האלימות. למשל, מי שהיה עד לנפילת רקטה, או מי שמצא עצמו בזירת פיגוע וכיוצ"ב. אבל, קיימים כמובן אנשים רבים שסובלים מחרדה רק בשל המציאות שנכפתה עליהם. וביניהם תושבי עוטף עזה, שנאלצו לבלות ימים כלילות במרחבים המוגנים. מרביתם לא יכללו בהגדרה של "נפגע איבה" שכן המקום בו נמצאו לא הוגדר כזירת אירוע האלימות, לצורך חוק פיצוי נפגעי איבה. אסדרה על פי חוק מס רכוש לא נותנת מענה שלם והולם, כמו גם מענקי הביטוח הלאומי. כשם שסוגיית נושא הרכוש הוסדרה במסגרת חוק מס רכוש וקרן פיצויים מן הראוי לאסדר גם את נזקי הגוף וגם נזקים כלכליים תוצאתיים באופן שיכלול את מירב הנפגעים, יטיב עימם ובליברליות יתרה. תושבים שנפגעים כתוצאה מפעולות האיבה השונות זכאים לכיפת ברזל משפטית".

האסון במירון: כיצד היית ממליץ למשפחות הנפטרים והפצועים להתנהל מבחינה משפטית על מנת לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם להם?

עו"ד יאיר סקלסקי: "אבקש להתחיל מהסוף – אין לי צל צילו של ספק שמשפחות הנספים והפצועים עצמם, זכאים לפיצוי בשל האסון הנורא שארע במירון. כעת השאלה היא מה הדרך הנכונה ביותר לממש את הפיצוי ודעתי היא מעט שונה מהמקובל. אני לא הייתי ממתין לחקיקת חוק ספציפי בעניין או לתוצאות ועדת חקירה או לחקירת משטרה, והייתי מבסס תביעת רשלנות כבר כעת, על בסיס ראיות שכבר קיימות, וכמה שזה ישמע מוזר – על בסיס סימני שאלה שכבר קיימים. נכון שבתביעת רשלנות הנטל להוכיח אשמה הוא על התובע אבל ישנם די כלים משפטיים להעביר את הנטלים ולבסס תביעה על בסיס הרבה סימני שאלה. אני לא סבור גם שיש להגיש תביעה משותפת או קיבוצית בעניין וכל בעל דין זכאי לנהל תביעה משלו. דרך זו תמקסם את הפיצוי המגיע לכל אחד. עם זאת אני מניח שמערכת המשפט כן תרצה לאחד תביעות ולכן יש להתעקש על פיצול הדיון לשני שלבים: שאלת האחריות תידון במאוחד ושאלת הנזק תידון לכל אחד בנפרד. יש די גופים שניתן להצביע על אחריותם במקרה זה - לכאורה כמובן, אם בשל אי מניעת האסון או אם בשל החמרה שלו, ואני די בטוח שרובם לא ירצו לקבל הכרעות משפטיות נגדם".

עו"ד איתן האזרחי: "ועדות חקירה לאסונות צריך למנות לפני האסון ולא אחריו. את האסון צריך וחובה היה למנוע. אמירות של נוגעים בדבר כגון: "אחריות אין פירושה אשמה", אינן מקובלות בנסיבות. לצד האחריות ישנה חובה – החובה למנוע אסון. 

בסמוך לאסון, התקשורת הוצפה בידיעות בדבר הגשה והיערכות לתביעות. בקרב הקהילה המשפטית, נשמעה ביקורת ביחס למהירות בה ניגשו חלק מהקורבנות להגשת התביעות טרם קבלת ההחלטה על הקמתה של וועדת חקירה לבירור נסיבות האסון. אצטרף למבקרים ואציע לנפגעים לפעול במקביל לעבודת הועדה כדי לאסוף נתונים רלוונטיים וחוות דעת מקצועיות ומשפטיות, שיקימו את התשתית לתביעותיהם. כמו-כן, אמליץ להם להמתין, בכפוף לדיני ההתיישנות, להתגבשות מלוא נזקיהם, כדי שלא יקבלו פיצוי חלקי בלבד. המלצה זו כמובן אינה רלוונטית למשפחות הנפטרים, לגביהן התגבש מלוא הנזק כבר בקרות האסון. בכל מקרה, אסור לנפגעים להתפתות להיענות לגורם אשר ייזום מתן פיצוי, וכדאי שלא יתפשרו או יחתמו על שום דבר שיכול לגרוע כהוא זה מהפיצוי שצפוי להיפסק לטובתם. בעתיד הקרוב מן הסתם, יצוצו ראיות חדשות, הודאות בעל דין, והתשתית הראייתית תתבהר. 

כמובן שאין צורך לחכות לנצח, שכן קשה לצפות מהקורבנות להמתין למסקנות הועדה - ככל שזו תתמהמה בביצוע עבודתה - כשחלקם ניזוקו מהאירוע באופן הם מתקשים להתקיים על בסיס יומיומי וזקוקים לכספי הפיצויים מהר ככל האפשר. וממילא קביעות הועדה עשויות לסייע בבירור מידת מעורבותם של האחראים לכאורה לאסון, אבל אינן מחייבות את בית המשפט. כך שגם לו יגישו הנפגעים את תביעותיהם בטרם הציגה הועדה את מסקנותיה, בית המשפט יבחן כל מקרה בפני עצמו והם כמובן יוכלו להיבנות מחוות הדעת של גורמי המקצוע ואנשי הביטחון, ומכך שנקבע פעם אחר פעם בדוחות מבקר המדינה שההתנהלות בהר וליקויי הבניה שאינם מקבלים מענה ראוי, מגבירים את ההיתכנות לאסון. 

אני סבור שקיימים חסרונות רבים בפניה מפורזת של קורבנות לבתי המשפט בתביעות עצמאיות. כפי שלמדנו מפרשת וורסאי, ריבוי הנתבעים שהוביל להטחת האשמות בינם לבין עצמם מנע מהתובעים לקבל כל פיצוי בגין נזקיהם במשך שנים ארוכות, וכבל אותם להליך משפטי ארוך ומייגע. כמו-כן, ריבוי הערכאות וההליכים עלול להוביל לפסיקות סותרות שיאריכו את הדיונים המשפטיים עד לקבלת הערכה סופית בבית המשפט העליון. אכן, קשה לצפות מהקורבנות שייקחו על עצמם את המלאכה המורכבת של הגשת תביעה משותפת, הכרוכה בהוצאות ותיאומים מורכבים. לפיכך, מתבקש שהמדינה תפעל בכובעה הרגולטורי ותאסדר את הנושא.  

הגיע הזמן שהמדינה תשקיע במנגנוני ניהול סיכונים בדומה לסקטור הפרטי, יעלו כמה שיעלו, התועלת שתצמח מהם תעלה על כך עשרות מונים. כדי לתמרץ את המדינה לפעול בכיוון זה, ראוי ועדיף שבמסגרת חקיקה יוסדר הנושא והמדינה תהיה כתובת ישירה לנזקי הקורבנות, ובמקום שיחכו עד לסיום מסכת ההאשמות בינה לבין שאר המזיקים לכאורה ולחלוקת האחריות ביניהם, שאינה רלוונטית במקרים רבים לתביעתם של הקורבנות - המדינה תפצה אותם ותפנה לשבב את הנזקים מהגורמים האחרים. 

צריך גם לשקול לכונן הסדר סטטוטורי שיאפשר דיון ממוקד וענייני בתביעות ניזוקי אסונות רבי-נפגעים (להבדיל אלפי הבדלות, ניתן לראות את ההסדרים הקבוצתיים הקבועים בחוק תובענות ייצוגיות ובהליכי פש"ר ואיחוד נושים). כך למשל, באירוע שיוכר כאירוע רב-נפגעים, במקום ריבוי ערכאות ומחוזות שיפוט, כלל התביעות יידונו בפני סמכות שיפוטית אחת ובמקשה אחת.

אני בטוח שההסדרים המוצעים ייטיבו עם כל המעורבים, יחסכו באופן משמעותי את הזמן השיפוטי המושקע בדיונים ואת עלויות ההליכים, וישחררו את הקורבנות מעינוי דין ארוך ובלתי מוצדק.

האסון הבא בפתח בואו נשקיע את המשאבים של אחרי, לפני"


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות