אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האיום הזוחל של הווריאנטים: רק 0.07% מהמחוסנים נדבקו בנגיף הקורונה צילום: ורד רואה

האיום הזוחל של הווריאנטים: רק 0.07% מהמחוסנים נדבקו בנגיף הקורונה

פרופ’ גילי רגב יוחאי, משיבא: “החיסון הוא סופר־יעיל. אמנם נגד זן הדלתא הוא קצת פחות הזן המקורי, אך בחיסונים אחרים אנחנו מסתפקים לעתים גם ביעילות של 50%"

05.07.2021, 07:59 | דורון ברויטמן

ההערכות של חברת פייזר, יצרנית החיסון לקורונה שנמצא בשימוש בישראל, כמו גם של ראשי מערכת הבריאות בישראל, היתה בתחילת מבצע החיסונים כי החיסון יהיה יעיל למשך חצי שנה. מאז ההערכה גדלה לתשעה חודשים. על רקע התפשטות הווריאנט דלתא בישראל והעובדה כי חלק מהחולים המאומתים היו מחוסנים, שבה ועולה שאלת האפקטיביות של החיסון. 

יעילות החיסון נמדדת בכמה רמות: בחינת המשך התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה לאחר התחסנותה, בחינת רמת הנוגדים בדם ומשך התקופה שבה רמת הנוגדנים גבוהה מהסף שממנו אדם נחשב כמחוסן, והזיכרון החיסוני של המערכת החיסונית שלנו. כלומר, בתוך כמה זמן מערכת החיסון תוכל לייצר בעצמה נוגדנים לנגיף ברגע שהיא תזהה אותו בגוף.

זיכרון חיסוני ונוגדנים

ישנם חיסונים כמו אדמת, למשל, שלאחר קבלת שתי מנות החיסון רמת הנוגדנים בגוף אינה רלבנטית, משום שהמערכת החיסונית יודעת להתמודד עם הנגיף. לעומת זאת בצהבת מסוג C, יש לעקוב אחרי רמת הנוגדנים ולפעמים לתת מנה נוספת. עם הקורונה עדיין אין תשובה ברורה לכך.

פרופ פרופ' גילי רגב יוחאי, אפידימיולוגית משיבא | צילום: ורד רואה פרופ

“רמת הנוגדנים חשובה”, אומר ד”ר דורון דושניצקי, מנהל מחלקת מחלימי קורונה בלאומית וחבר צוות טיפול מגפות ועמותת מדעת. “ראינו התאמה טובה בינה לבין מוגנות מהנגיף. אך צריך לזכור שהזיכרון החיסוני שלנו נקבע לא רק על ידי הפקת נוגדנים אלא גם על ידי תאי זיכרון ואת זה הבדיקות הסרולוגיות לא בודקות. גם אם יש רמת נוגדנים נמוכה, או מתחת לסף הנדרש, עדיין יש אפשרות טובה שיש תאי זיכרון שבבוא העת יגיבו לנגיף”. 

יש כיום כמה שיטות אימונולוגיות שבודקות תגובתיות של תאים לנגיפים ובכך מאפשרות ללמוד על הזיכרון החיסוני של המערכת החיסונית לנגיף כלשהו, אך לדעתו של דושניצקי, “זה לא ריאלי בתור בדיקת מדף להמונים”.

על פי הנתונים, מאז החל מבצע החיסונים בישראל, חלה ירידה דרמטית במספר החולים המאומתים שהתגלו. עם זאת, על פי נתוני משרד הבריאות, בין התאריכים 19.6-6.2 התגלו כ־3,520 חולים מאומתים לאחר שעברו מעל 20 ימים מקבלת החיסון השני. כ־700 חולים התאשפזו, כ־200 חולים נפטרו מהנגיף אף על פי שקיבלו את המנה השנייה של החיסון. מאז, חלה קפיצה מעלה בנתונים והם עוררו את החשש שמא יעילותו של החיסון נמוכה.

הנטייה היא לבחון את מספר החולים המחוסנים שנדבקו מתוך כלל החולים המאומתים החדשים. במצב זה בדרך כלל שיעורם יהיה גבוה, כיוון ששיעור המחוסנים באוכלוסייה הוא גבוה הרבה יותר משיעור הלא מחוסנים. לכך מתווספת העובדה שהחיסון מלכתחילה לא יעיל ב־100%, ולכן ברור שאם רוב האוכלוסייה מחוסנת הנגיף יפגע בהם יותר מאשר בלא מחוסנים. הדרך הנכונה לבחון את יעילות החיסון במקרה הזה היא על ידי בחינת שיעור הנדבקים המחוסנים מכלל המחוסנים, וזה כאמור זניח. עד כה התחסנו כ־5.17 מיליון בני אדם אך מספר החולים המאומתים שהיו מחוסנים הוא 3,700 ושיעורם מכלל האוכלוסייה המחוסנת הוא 0.07%.

“החיסון הוא סופר־יעיל”, אומרת פרופ’ גילי רגב יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ולבקרת זיהומים בבית החולים שיבא תל השומר, “עוד לא ראיתי חיסון כל כך יעיל. אמנם נגד זן הדלתא הוא קצת פחות יעיל מאשר נגד זן האלפא, הזן המקורי, אך בחיסונים אחרים אנחנו מסתפקים לעתים גם ביעילות של 50%. חיסון ברמת יעילות כזו זה ממש יוצא דופן. למזלנו בישראל קיבלנו את החיסון הכי יעיל שיש כיום בעולם. החיסון של אסטרה זניקה הרבה פחות יעיל ולכן באנגליה יש התפרצות הרבה יותר גדולה”.

לטענת דושניצקי, “הנתונים הראשונים מראים שיש ירידה קלה באפקטיביות של החיסונים. אם החיסון מקנה 95% חיסוניות לנגיף המקור אז המספרים בכל הנוגע לווריאנט דלתא מעט נמוכים יותר ונעים סביב ה88%”.

אפקטיביות לאורך זמן

האפשרות לקבלת זריקה שלישית הופכת לריאלית יותר לאור מחקר שנערך לאחרונה בבית החולים שיבא תל השומר וצפוי להתפרסם בקרוב באחד מכתבי העת המובילים בעולם. המחקר שנערך בהנחייתה של רגב יוחאי, עקב אחרי כ־5,000 עובדי המרכז הרפואי שהתחסנו או שחלו והחלימו על מנת לבדוק את מצב החסינות שלהם על פי מספר פרמטרים. 

נכון להיום לא ניתן להעריך בוודאות מתי יהיה צורך בזריקה שלישית. החלטה זו תהיה תלויה בשני מדדים: המשך התחלואה בקרב המחוסנים לאורך הזמן וירידה ברמת הנוגדנים. “אם לא נראה תחלואה”, אומרת רגב יוחאי, “זה לא משנה אם כל הנוגדנים ירדו - לא צריך מנה שלישית. כרגע זה נראה שזה לא המצב כי אנחנו כבר רואים תחלואה ואני צופה שהיא תישאר”.


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות