סקר האינטרנט של הלמ''ס: בניכוי החרדים והמבוגרים, ישראל מדינה דיגיטלית

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ג') את הסקר החברתי, בו מוקדש פרק מיוחד לכל נושא השימוש באינטרנט בישראל ב-2020. מחקרי השימוש באינטרנט מצביעים על יציבות מסוימת כבר מספר שנים, ואולם באלו האחרונות ישנם שינויים מהותיים באופי השימוש ברשת ובכלים המקוונים שהיא מאפשרת. המספר החשוב ביותר, איתו נפתח המחקר, הוא היקף השימוש בקרב כל הישראלים, שעומד כיום על כ-90% בממוצע בקרב כל המגזרים. זהו נתון טוב יחסית שמעמיד את ישראל בתוך קבוצת 30 המדינות עם אחוז המשתמשים הגבוה בעולם. 

ואולם ישראל נמצאת לקראת סוף הרשימה המבוססת על נתוני ארגון התקשורת הבינלאומי של האו''ם (2019). אמנם אנחנו בשכנות טובה עם ניו-זילנד, יפן, צרפת, קנדה וטייוואן, אך באיראן למשל אחוז החדירה של הרשת גבוה יותר ועומד על כ-94% ב-2019. גם באיחוד האמירויות המצב יותר טוב מישראל - שם, כ-95% משתמשים באינטרנט. אנחנו גם רחוקים מאוד מבריטניה, איסלנד, כוויית וליכטנשטיין, שנמצאות כולן בעשיריה הראשונה עם אחוזי שימוש של כ-98%. מדובר במספר טוב ביחס לזה שנרשם לפני שנתיים, אז ישראל כיכבה במקום ה-51 עם 87% משתמשים מהאוכלוסיה. 

על פי הערכת הלמ''ס מדובר בזינוק שמקורו ככל הנראה בשימוש המוגבר שנעשה ברשת במהלך מגיפת הקורונה, והסגרים שנלוו לה. ואולם בהפרדה למגזרים המספרים עוד יותר מרשימים, שכן בקרב החילונים מדובר על כ-96% שימוש. במגזר הדתי והמסורתי המספר מעט נמוך יותר אך עדיין גבוה, כ-91%, אבל במגזר החרדי - שלא במפתיע - המספרים האלה מתרסקים. רק כ-64% מהחרדים עשו שימוש באינטרנט ואם מתייחסים גם לאמצעי הגלישה - טלפון, מחשב או אמצעי אחר - אז המספר נמוך עוד יותר ועומד על כ-30% בסמארטפון למשל. 

נתון מעניין נוסף הוא שאין הבדל מהותי באחוזי השימוש בין המגזר היהודי לערבי. השימושים הנפוצים ביותר ברשת הם כמובן ברשתות חברתיות וקבוצות דיון - 86%; השימוש בוואטסאפ מגיע ל-85% מהאוכלוסיה, מה שהופך את האפליקציה הלכה למעשה לתחליף ה-SMS העיקרי. במקום השני בשימושי הרשת נמצאים חיפוש מידע - 80% (שרובו המוחלט מתבצע דרך גוגל - כך לפי נתוני StatCounter) ודואר אלקטרוני - 71%.

חוקרי הלמ''ס מצאו שכמחצית מהאוכלוסייה משתמשת ברשת לצורך עבודה (52%), וכשליש לצורך לימודים (32%). מספרים אלה קצת מפתיעים, שכן היינו מצפים שהשימוש לעבודה יהיה גבוה יותר - בעיקר בגלל הסגרים והריחוק החברתי, שהכריח את רוב העובדים במשק לעבור לעבודה מרחוק. כמו כן, 96% מהמועסקים משתמשים באינטרנט, לעומת 76% מאלה שאינם מועסקים.

יותר מדברים, פחות גולשים | צילום: עמית שאבי

אגב, אם חשבתם שכניסת חברות הסטרימינג וסיפור האהבה של הישראלים עם נטפליקס יהפוך את חיפוש הקבצים למשהו מן העבר, מדובר בשימוש הרביעי בפופולריות שלו - ומבצעים אותו כ-60% מהאוכלוסייה. דווקא מכירת מוצרים, כתיבה אישית או משחקים הם השימושים הפחות פופולריים - אם כי לא ברור אם שימוש באפליקציות נכנס לסטטיסטיקה הזו. גם קניית מוצרים ושירותים, שירותים מהממשלה או תשלום חשבונות הם שימושים שמקיפים רק כ-50% מהאוכלוסיה. זהו נתון מעניין, שכן הוא מראה שלמרות שישראלים (מעל גיל 20) מאוד מחוברים לאונליין - שירותים אלה, שנחשבים דווקא לשימושיים מאוד, לא נמצאים במקום גבוה יותר. 

אחוז המשתמשים גם מושפע מן הסתם מהמצב הסוציו-אקונומי, אם כי ההפרשים לא גבוהים מאוד. ככל שההכנסה הממוצעת נמוכה יותר כך אחוז השימוש יורד, וכך 90% מבני ה-20 ומעלה המתגוררים במשקי בית שבהם ההכנסה החודשית הממוצעת לנפש גבוהה מ-4,000 שקל משתמשים באינטרנט, לעומת 79% במשקי בית שבהם ההכנסה היא עד 2,000 שקל. בקרב החרדים שיעור המשתמשים באינטרנט דרך הטלפון הנייד הוא כשליש מהשיעור בקרב החילונים (30% לעומת 94%). 

בהתאם, אם בקרב משקי בית בעלי הכנסה של מעל ל-4,000 שקל אחוז השימוש באינטרנט בטלפון הנייד הוא כ-94%, המספר יורד לכ-83% אצל בעלי הכנסה של בין 2,000 ל-4,000 שקל ול-70% אצל אלה המרוויחים פחות מ-2,000 שקל. מכיוון שהמגזר החרדי נמצא לרוב בנדבך השלישי שצוין, כנראה שהשימוש בטלפונים ניידים לגלישה משפיע מאוד על אחוז המשתמשים שנצפה במחקר.

מגזר נוסף שמתקשה לסגור את הפער בשימוש (אם כי המצב השתפר מאוד בעשור האחרון) הוא המבוגרים מעל גיל 65, אך כלל האצבע קובע שככל שהגיל הממוצע עולה כך יורדים אחוזי השימוש ברשת. עם זאת, חשוב לציין שעדיין כ-80% מבני ה-65 עד 75 גולשים באופן קבוע, לעומת כ-56% בקרב בני ה-75 ומעלה. בשימוש בטלפון הנייד המספרים נמוכים אף יותר, כאשר 86% מכלל המשתמשים באינטרנט עושים זאת באמצעות טלפון נייד, אבל מתוכם כ-90% מבני 44-20 עושים זאת, לעומת 48% מבני ה-75 ומעלה. מבחינה מגזרית, ההבדלים כמעט לא קיימים - גם ערבים וגם יהודים משתמשים באינטרנט בטלפון הנייד בשיעורים גבוהים (89% ו-85%, בהתאמה). עם זאת אופי השימוש שונה למדי ורוב הגולשים במגזר הערבי עושים שימוש בעיקר ברשתות החברתיות. יתר השימושים - מיילים, חיפוש מידע או קניות - מעניינים פחות את המגזר. 

עם זאת, הסקר אינו חף מהשמטות חשובות. כך למשל, לא ברור אם עורכי הסקר פילחו את אופי השימוש באפליקציות או שהתייחסו רק לגלישה נטו לאתרים. כמו כן, נתון נוסף הבולט בהיעדרו הוא ההבדל בין אחוזי השימוש באינטרנט בפריפריה לעומת המרכז או הערים המרכזיות בישראל. פריסת הרשת מחוץ לגושים המרכזיים ידועה כבעייתית ביותר בישראל, עם מהירויות גלישה נמוכות יחסית ככל שמתרחקים מהערים הגדולות, אך אין זכר לכך במחקר. הפילוח היחיד שבוצע הוא בהתאם למגזרים, הכנסה וגיל. היה מעניין לחשוף את הנתונים על אחוזי שימוש ביישובים כגון ירוחם או סחנין לעומת תל אביב, חיפה או ירושלים. להערכתנו, נתונים אלה היו חושפים פערים ניכרים בין האוכלוסיות השונות, זאת בעוד דווקא השימוש ברשת עשוי להיות זרז מצוין לסגירת פערים סוציו-אקונומיים.