אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוק ההסדרים: ישראל תרושת באנטנות סלולר זעירות שלא יידרש היתר להצבתן צילום: shutterstock

חוק ההסדרים: ישראל תרושת באנטנות סלולר זעירות שלא יידרש היתר להצבתן

במסגרת מסלול ירוק יוכלו החברות לרשת את הארץ במתקנים סלולריים בגודל שקטן מ-6 מטר ובכך לעקוף התנגדויות מצד תושבים ורשויות מקומיות שהביאו לירידה במספר המתקנים ולשיבושים בקליטה; בנוסף, במשרד התקשורת מבקשים להקל את השחרור של תדרים לטובת השוק האזרחי

08.07.2021, 08:43 | רועי ברגמן

פרק התקשורת בטיוטת חוק ההסדרים חושף את אחת הרפורמות שללא ספק צפויה לעורר לא מעט אמוציות בקרב הציבור הרחב, ומנגד חושפת את אחת החולשות המרכזיות של שוק התקשורת המקומי. ההצעה, שמקורה במשרד התקשורת שבראשו השר יועז הנדל, קובעת כי יינתן פטור מהיתר בנייה לאתרי סלולר זעירים (עד 6 מטר) – המשמעות היא שהחברות יוכלו להקים מיקרו אנטנות של הדור החמישי כדי לייצר פרישה רחבה של הרשת באמצעות מסלול ירוק שבו יתחייבו לשמור על הנחיות קרינה והנחיות נופיות. 

הקמת אנטנות חדשות נחשבת לאחת הבעיות המאיימות על שכלול שוק התקשורת שבשנה האחרונה החל את המעבר לפרישה של אנטנות מדור 5. בעוד שבמשרד התקשורת ובחברות הסלולר מעוניינים להקים מספר הולך וגדל של אנטנות, הם נתקלים בהתנגדות עזה בנושא מצד תושבים באיזורים הסמוכים לאנטנות המוקמות שחוששים מהקרינה שנפלטת מהן (NIMBY). 

 יועז הנדל, שר התקשורת, צילום: אבי מועלם יועז הנדל, שר התקשורת | צילום: אבי מועלם  יועז הנדל, שר התקשורת, צילום: אבי מועלם

התנגדות זו מתגלגלת גם לראשי רשויות מקומיות שאף תומכים בהסרת אנטנות קיימות. התוצאה היא מיעוט אנטנות, בעיות קליטה וגם הגברת הקרינה שפולט המכשיר הסלולרי האישי בידי הצרכנים, שנאלץ לשדר למרחקים גדולים יותר על מנת למצוא אנטנה זמינה.

ירידה במספר אתרי האנטנות

לפי נתוני משרד התקשורת מספר האתרים שעליהם מוקמות אנטנות סלולריות ירד מכ-8,200 בשנת 2012 לכ-7,970 אשתקד. החשש הגדול בקרב אנשי המשרד הוא מחוסר יכולת של החברות למצוא מיקומים חדשים לאנטנות הדור החמישי ולעיכוב משמעותי בפרישת הרשת, כזה שיתווסף לעיכובים קודמים שהובילו את ישראל למקום ה-60 בעולם בלבד במהירות הרשת הסלולרית.

אנטנה סלולרית, צילום: shutterstock אנטנה סלולרית | צילום: shutterstock אנטנה סלולרית, צילום: shutterstock

עוד מציע פרק זה בחוק ההסדרים לאפשר לחברות הסלולר להקים אתרים על מבני דיור ממשלתיים וכן להקל את ההליך הבירוקרטי לצורך הקמת אנטנות שאינן זעירות, כך שהרישוי להן יינן באמצעות  הוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל).

שחרור תדרים לטובת השוק האזרחי

אלמנט נוסף שאותו מבקש משרד התקשורת להסדיר באמצעות חוק ההסדרים הוא אופן השימוש בתדרים במדינת ישראל. במשרד טוענים לחוסר יעילות בשימוש של גופים ביטחוניים בספקטרום (כ-70% ממנו), מה שמקשה על הקצאת תדרים לטובת שימושים אזרחיים. 

פריסת סיבים של בזק, צילום: רונן טופלברג פריסת סיבים של בזק | צילום: רונן טופלברג פריסת סיבים של בזק, צילום: רונן טופלברג

במשרד התקשורת לא מסתירים את הרצון להקל את השחרור של תדרים לטובת השוק האזרחי, כאשר לצד רשתות הסלולר הקיימות בוחנים אפשרות של הקמת רשתות פרטיות בדור החמישי, כאלה שיוכלו לשמש ארגונים גדולים כמו למשל חברת החשמל, אם תבחר בכך.

חלק נוסף בפרק העוסק בתקשורת נוגעת בתשתית הסיבים במדינת ישראל. אחרי שהובילו את מתווה הסיבים מול בזק, שקובע פריסה של כ-80% ממדינת ישראל על ידי החברה והוצאה של האזורים שבהם היא לא תפרוס למכרז במימון קרן ייעודית מהכנסות חברות התקשורת. במשרד התקשורת שואפים להקל על החיבור של בניינים לתשתית הסיבים, בעיקר הוותיקים שבהם. 

כיום, גם אם ישנה תשתית סיבים סמוכה לבניין קיים נדרשת הסכמה של רוב הדיירים על מנת לבצע את החיבור של הבניין לרשת (מה שמוגדר "המייל האחרון"). הסכמה זו נדרשת שכן היא לרוב דורשת חפירה פיזית בחצר הבניין לצורך העברת הסיבים והטמנתם. במשרד התקשורת מציעים כעת לחייב חיבור של בניינים גם אם קיימת בקשת התחברות של דייר בודד וזאת במטרה להסיר את החסם המשמעותי הזה.

החברות עצמן יידרשו לעדכן את משרד התקשורת על חפירות מתוכננות כדי לתאם תשתיות מול משרד התקשורת ולמנוע חפירות נוספות.

החלק האחרון בפרק התקשורת עוסק ברפורמה בדואר אותה כבר הצהיר השר הנדל כי יכניס לתוך חוק ההסדרים כדי לקדמה במסגרת הרפורמה תורחב התחרות על שירותי הדואר ומנגד יוסר הפיקוח על מחירי השירות. במשרד התקשורת שואפים לסיים את הרפורמה בהקדם בטרם יוכנסו משקיעים פיננסים לחברה במסגרת הליך ההפרטה שלה.  


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות