אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הממשלות והבנקים המרכזיים במרתון - לשווקים זה טוב צילום: איי פי

דעה

הממשלות והבנקים המרכזיים במרתון - לשווקים זה טוב

אנו בעיצומה של מדיניות כלכלית מרחיבה ויוצאת דופן בהיקפה, ולכן אין סיבה לחשוש ממפולת בבורסות - ההיפך הוא הנכון; אף בנק מרכזי לא רוצה למצמץ ראשון, בטח לא הפד, ועל כן הרכישות צפויות לגדול, עד שלא יהיה ספק כי הכלכלות מבוססות; גם בנק ישראל יאריך את תוכנית רכישות איגרות החוב שלו

08.07.2021, 11:13 | רונן מנחם

אני האופטימי: מדיניות ההרחבה הגלובלית תימשך, לשוקי המניות יש עוד מקום לעלות, ושילוב הידיים בין הממשלות לבנקים המרכזיים יסייע להפחית את המחיר העתידי שנצטרך כולנו לשלם בבוא היום. וזה יקרה רק כשהתחלואה, על כל גרסותיה, תהיה באמת מאחורינו.

לאחרונה החלו להופיע נתונים מרחבי אסיה המעידים על האטה חוזרת של הפעילות הכלכלית, בשל התפרצות חוזרת של הקורונה, הפעם בגרסת הדלתא שלה.


לא צפויה מפולת בבורסות, רק רגיעה עם השיאים בטווח הקרוב, צילום: רויטרס לא צפויה מפולת בבורסות, רק רגיעה עם השיאים בטווח הקרוב | צילום: רויטרס לא צפויה מפולת בבורסות, רק רגיעה עם השיאים בטווח הקרוב, צילום: רויטרס


הדוגמאות האחרונות: מדדי מנהלי הרכש לענפי השירותים בסין ויפן ומדד הקמעוניות באוסטרליה הצביעו על האטה/התכווצות. הדברים אמורים במיוחד לגבי רכיבי ההזמנות החדשות שהתקבלו אצל החברות, דבר שנחשב צופה פני עתיד.

כל אלו מצטרפים לכלכלת הענק הודו, שכבר מתמודדת עם הווריאנט החדש בחודשים האחרונים. יש חשיבות לנתונים הללו משום ששוקי אסיה היו הראשונים להתאושש מההתפרצות הראשונה של הנגיף.

הבורסות בעולם, שרובן הציגו עליות חדות לאחר שיצאו מההלם הראשוני של התפרצות הקורונה בתחילת השנה שעברה, וחלקן אף שוברות שיאים יום אחר יום - אלה עשויות לחוש בכך בקרוב. סביר להניח כי קצב עלייתן יפחת.

אולם, אין סיבה לחשוש ממפולת חוזרת. גם אם אכן הקורונה תרים ראש ואם יתברר כי יש צורך בעדכון החיסון, או מתן חיסון נוסף על מנת להתמודד עם הווריאנט, לא נראה את הנפילות מלפני שנה ושלושה חודשים. רחוק מכך.

אין סיבה לחשוש ממפולת חוזרת - סביר רק להניח כי קצב העלייה והשיאים בבורסות יפחת בטווח הקרוב

זאת, משום שבניגוד להתפרצות הקודמת, הממשלות והבנקים המרכזיים בעולם נמצאים בעיצומה של מדיניות כלכלית מרחיבה יוצאת דופן בהיקפה.

הבנקים המרכזיים איפסו ריביות ובתקופה הנראית לעין לא ישנו אותן. הם גם מזרימים נזילות דרך רכישות של איגרות חוב, נכסים מגובי משכנתאות ובמספר מקרים גם מניות וקרנות סל. בניגוד להערכות שיש כיום, אני טוען שהרכישות הללו לא תיפסקנה ואף תוארכנה ותוגדלנה עד שהבנקים המרכזיים ישתכנעו מעל ומעבר לכל ספק כי כלכלותיהן עומדות על רגליהן, התעסוקה מתבססת, וחשוב מכך - הסנטימנט הכלכלי, הצרכני והעסקי אופטימי.

לבנקים המרכזיים אין כל בעיה לנפח את המאזנים שלהם למטרות הללו ובעולם הגלובלי של היום אף בנק לא רוצה למצמץ ראשון, בטח לא הפד.

גם הממשלות ימשיכו עם מדיניות הגירעונית שלהן. הציבור מבין את הצורך לכך, כמו גם חברות דירוג האשראי והשווקים. לא נשמע הפעם קולות רמים של קרן המטבע וגופים דומים להפחית גירעונות, לפחות לא בזמן הקרוב.

השיטה בה הממשלות מנפיקות איגרות חוב והן נרכשות על ידי הבנקים המרכזיים מאפשרת לתשואות הפדיון להישאר נמוכות לכל אורך העקום, מה שמוזיל את עלויות גיוס ההון למגזר העסקי וכך מאפשר לו להתאושש מהמשבר ולענות על הביקושים הגדלים. בחלק גדול מהמקרים חברות מתקשות לגייס עובדים ואין כל טעם להקשות עליהן לגייס הון.

מצד אחד ניתן לטעון במידה רבה של צדק כי אין מתנות בכלכלה! נקיטה של מדיניות פיסקאלית-מוניטרית מרחיבה כל כך - תגבה גם תגבה מחיר.

אף בנק מרכזי לא רוצה למצמץ ראשון, בטח לא הפד; והממשלות מצידן ימשיכו עם מדיניות הגירעונית שלהן

זה נכון, יהיה מחיר. תמיד יש. אך מצד שני, הריביות הנמוכות יצמצמו את המחיר. יותר מכך, עליית האינפלציה, שהיא פועל יוצא של תהליך היציאה מהמשבר והחזרה לשגרה, תשחק חלק ניכר מהחובות שנוצרו, שהם נומינליים ברובם.

חשוב לזכור: כשהמשבר הוא גלובלי, קל יותר לפתור אותו כי הוא משפיע על כולם, במיוחד במציאות של גלובליזציה.

גם הפריון-התוצר לשעת עבודה גדל במקומות רבים ברחבי העולם, משום שהתייעלות הייתה אחת הדרכים הבודדות והמשתלמות של החברות לשרוד את המשבר. את זה ראינו, אגב, גם במשבר 2008. פירות המשבר יישארו איתנו זמן ארוך והם יסייעו, בהמשך, למתן את עליית האינפלציה, שתהייה זמנית.

יש הרבה שמתנגדים לשיטת השב ואל תעשה (לאסה-פר). אני חושב שכיום יש לה מקום. אף אחד לא באמת יודע אם "מחץ הדלתא" יהיה הסרט האחרון בסדרה ואולי יש עוד וריינטים בדרך. הנה, כבר מדברים על חיסון שלישי ועל כך ששיעור המחוסנים בקרב הנדבקים החדשים עולה. לדברים האלו יש השפעה שלילית עצומה על הסנטימנט הכלכלי ובמיוחד על משקי הבית.

לכן, הפעם באמת צריכים להתאפק ולשאוף לסחוט את הלימון שנקרא 'מדיניות כלכלית מרחיבה - עד הסוף'.

מסיבה זו אני מאמין שבנק ישראל יאריך את תוכנית רכישות איגרות החוב שלו, למרות שהממשלה קצת הפחיתה את קצב ההנפקות בחודשים האחרונים. גם הכלי התקדימי של הודעה מראש על היקף הרכישות של דולרים לשנת 2021 היה מצוין ולדעתי כלקח מהמשבר ייעשה בו שימוש לפי הצורך גם בשנים הבאות. 


נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה נגיד בנק ישראל אמיר ירון | צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה נגיד בנק ישראל אמיר ירון, צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה


בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים ברחבי העלם, היה הראשון שזיהה והפעיל כלים. לא סתם הבנקים הללו נקראים אצלנו lenders of last resort (מלווים של המוצא האחרון). הוא גם יהיה האחרון שייצא מהשוק, וטוב שכך.

בשורה התחתונה, מדיניות ההרחבה הגלובלית תימשך, לשוקי המניות יש עוד מקום לעלות, ושילוב הידיים בין הממשלות לבנקים מרכזיים יסייע להפחית את המחיר העתידי שנצטרך כולנו לשלם על כך בבוא היום. וזה יקרה רק כשהתחלואה, על כל גרסותיה, תהיה באמת מאחורינו.

רונן מנחם הוא הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות