הסחר המקוון: אמצעי להורדת יוקר המחיה בישראל

בעשור האחרון חלה קפיצה משמעותית בהיקפי היבוא האישי לישראל. בשנת 2010,  טרום המחאה החברתית, חולקו על ידי דואר ישראל כ- 18 מיליון חבילות, מול כ- 68 מיליון חבילות שיוזמנו מחו"ל השנה לפי ההערכות בדואר. 

לא פחות חשוב, בשנת 2014 המשקל הממוצע לפריט היה 90 גר', מול יותר מ-400 גרם בשנת 2021. העלאת תקרת הפטור ממע"מ ל-75 דולר ב-2012, אחרי המחאה החברתית, לצד גידול בחדירת האינטרנט והסלולר ויחד עם חיזוק היכולות הלוגיסטיות, תרמו רבות לכך. 

שחקני האי קומרס הגדולים בעולם זיהו את ישראל כשוק חשוב והם מציעים מגוון רחב ובמחירים נמוכים מעלותם בארץ. כל אלו סייעו לציבור לחסוך מיליארדי שקלים במוצרים בסיסיים כגון ביגוד, הנעלה וצעצועים. במקביל, התפתחה סביב פעילות זו תעשייה גדולה של חברות שרשרת אספקה וטכנולוגיה, המעסיקות עשרות אלפי עובדים התומכים בלקוחות הרבים.

מרכז הסחר המקוון של דואר ישראל | צילום: אוראל כהן

כדי להבין את כברת הדרך שעשה הציבור בישראל יש לחזור לסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2011, ממנו עלה כי 66% מהישראלים חששו לרכוש מוצרים באינטרנט. עשור לאחר מכן, לפי האתר Statista.com, בשנה החולפת כ-5.9 מיליון ישראלים ביצעו רכישות באינטרנט.

יחד עם מהפכת הסחר המקוון שהתרחשה בשוק הישראלי, התרחשו בתקופה זו שינויים רבים בדואר ישראל אשר הפכה ממפעיל דואר מסורתי לחברת שרשרת אספקה דינמית, המבוססת על טכנולוגיה ושיטות הפעלה מתקדמות המאפשרות מדידה סדורה של כל תחומי הפעילות. 

הנתונים ברורים – בכל שנה משקיעה החברה מעל ל 100 מיליון שקל בשדרוג תשתיות, מרחיבה את מערך ההסכמים הבינלאומיים ובעיקר מקצרת יחד עם שותפיה הגלובליים את זמני המשלוח מרגע ההזמנה ועד המסירה. במקביל, חברת הדואר מציעה ללקוחות יותר גמישות לבחור מתי, היכן וכיצד לקבל את המשלוח ומשפרת את יכולות המעקב והבקרה הדיגיטליות.

גלעד תירוש, סמנכ"ל הסחר, דואר ישראל | צילום: רמי זרנגר

הסחר המקוון מגיע גם לפריפריה

הקורונה האיצה תהליכים וגרמה לצמיחה נוספת בסחר המקוון בכל העולם, לאחר שהחנויות הפיזיות היו סגורות במשך תקופה ארוכה. בין היתר, תקופה זו האיצה מגמות ארוכות טווח שכללו גידול רב ביבוא האישי בקרב הציבור החרדי והערבי ובפריפריה.

ניתוח שערכה חברת הדואר לאחרונה בקרב 311 יישובים גדולים בישראל (ערים, מועצות מקומיות ויישובים גדולים בתוך מועצות אזוריות), מצא כי שיעור הגידול בהזמנת חבילות באוכלוסייה הערבית והחרדית בחמש השנים האחרונות היה למעלה מ-170%. שיעור העלייה ביישובי הפריפריה נסק ב-193% בחמש השנים האחרונות, בהשוואה ל-132% בלבד בערים הגדולות במרכז הארץ. אין זה מפתיע אם כך שהעיר טירה זינקה ב-180%, קריית גת ב-185% והערים החרדיות נסקו באופן מעורר השתאות:  מודיעין עלית – 232% ובני ברק ב-249%. 

מה צופן העתיד?

חברת הדואר ממשיכה להוות תשתית לאומית חיונית גם כיום, כלי משמעותי בהורדת יוקר המחיה. מחקרים בינלאומיים צופים, כי בשנת 2023 היקפי הסחר המקוון הגלובלי יגיעו לכ-22% מכלל הסחר הקמעונאי העולמי. נתונים אלה ישפיעו מן הסתם גם על הסחר המקוון בישראל ועל המאזן בין יוקר המחיה בישראל לבין המגוון והשפע אליו התרגל הציבור הישראלי בעשור האחרון. 

בהתאם להערכות, עד סוף שנת 2022, כ-7.4 מיליון ישראלים יקנו מוצרים ברשת, במחיר ממוצע של כ-25 דולר, זאת ביחס ל-13 דולר רק לפני מספר שנים.

דואר ישראל ממשיך בהשקעות רבות ומפתח כל העת כלים לשיפור חוויית הלקוח, מגדיל את סל השירותים ומקדם שיתופי פעולה גלובליים לטובת הלקוחות בארץ. היכולת של הדואר לתמוך בגידול כאמור לא היתה מתרחשת ללא בניית תשתית מתאימה והשקעות בטכנולוגיות המאפשרות זאת. 

את כל ההשקעות הללו מבצעת החברה מתוך מקורותיה העצמיים בלבד, תוך המשך מתן שירותים במחירים מפוקחים שאינם מסובסדים, בכל הארץ ולמען כל אזרחי המדינה. הדואר ימשיך גם בשנים הקרובות להשקיע ביצירת התשתית הנדרשת לצורך תמיכה בגידול הצפוי בשוק,  הנובע מציפיית הלקוחות שהיבוא האישי ימשיך להיות כלי משמעותי בהתמודדות עם יוקר המחיה.

גלעד תירוש הוא סמנכ"ל הסחר, דואר ישראל