אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מסתמן: עוד ועדה ממשלתית תתכנן מגורים צילום: שאול גולן

בלעדי לכלכליסט

מסתמן: עוד ועדה ממשלתית תתכנן מגורים

לפי טיוטה של חוק ההסדרים, הוועדה לתשתיות לאומיות תתכנן גם מגורים ומשרדים בתחנות המטרו ובמרכזי תחבורה משולבים; המטרה: לצופף ולייעל את השימוש ברשת הרכבות. עוד מסתמן, כי לוותמ"ל יוענקו סמכויות לאשר תוכניות במגרשים הממוקמים מסביב לתחנות

08.07.2021, 13:57 | אמיתי גזית

הוועדה לתכנון תשתיות לאומיות תוסמך בחוק לתכנן גם בנייה למגורים, שטחי ציבור, תעסוקה, מסחר ומלונאות בתחנות המטרו, במרכזי תחבורה משולבים, ובחניונים לעידוד שימוש בתחבורה ציבורית; כך עולה מטיוטה של חוק ההסדרים המתגבש בימים אלה, והגיעה לידי כלכליסט.

קראו עוד בכלכליסט:

הסעיף האמור מופיע בפרק שעוסק בקידום פרויקט המטרו. הוועדה לתשתיות לאומיות מטפלת כיום בפרויקטים ענקיים המוגדרים כתשתית לאומית, אך מעולם לא עסקה בתכנון למגורים או תעסוקה. הצורך להעניק את הסמכויות האלה לוות"ל נולד משום שפרויקט המטרו הוא כמובן תשתית לאומית, ולמעשה פרויקט התשתית הגדול בשנים הקרובות - אך תכנון תחנות המטרו יכלול גם אלמנטים של מגורים, משרדים ומסחר באופן שיאפשר לצופף ולייעל את השימוש ברשת המטרו, ולצמצם שימוש בתחבורה פרטית. בנוסף, הוספת מגוון שימושי הקרקע ישביח את המגרשים הסמוכים לתחנות המטרו.

עוד מסתמן, כי גם לוותמ"ל - הועדה הממשלתית שעוסקת בתכנון הבנייה למגורים - יוענקו סמכויות לאשר תוכניות במגרשים שמסביב לתחנות המטרו. כלומר, הוות"ל תעסוק בתכנון תחנות המטרו עצמן, ואילו הותמ"ל בתכנון ברדיוס רחב מסביב להן.

קו מטרו M2, פתח תקוה-תל אביב, צילום: נתע קו מטרו M2, פתח תקוה-תל אביב | צילום: נתע קו מטרו M2, פתח תקוה-תל אביב, צילום: נתע

לפי הטיוטה, ההוצאה המותרת במסגרת הפרויקט תהיה 150 מיליארד שקל: 50% ממימון הפרויקט יגיע מתקציב המדינה, ו-25% אמורים להגיע ממיסוי שיושט על בעלי זכויות במגרשים שסמוכים לתחנות המטרו, זאת מתוך הבנה כי העצמת זכויות הבנייה, כמו גם הקרבה, לתחנה תשביח את ערך הקרקע שלהם. באוצר רוצים ש-25% נוספים יגיעו מאגרות גודש שיוטלו על נסיעה ברכב פרטי, ומהעלאת תעריפי התחבורה הציבורית. היבט זה עדיין לא סוכם עם שרת התחבורה מירב מיכאלי, ולכן ייתכן שיהיו שינויים במקורות התקציב למימון הקמת המטרו.

מהטיוטה עולה כי מתוך תקציב הפרויקט (כאמור, כ-150 מיליארד שקל), המדינה תשלם גם תביעות פיצויים ותביעות בגין ירידת ערך, שחזוי כי יוגשו עם התקדמות הפרויקט. סוגייה זו הייתה במחלוקת בין המדינה לרשויות המקומיות, כאשר באוצר ביקשו כי העיריות יישאו ב-70% מתשלומי הפיצויים והמדינה תשלם רק 30%. אלא שלאחרונה הוועדה לתשתיות לאומיות הכריע כי המדינה תישא ב-70% מתשלומי הפיצויים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות