אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חזיון התעתועים של גל ההשקעות בסטארט-אפים צילום: תומר שלום

דעה

חזיון התעתועים של גל ההשקעות בסטארט-אפים

לפי דוח רשות החדשנות לשנת 2020, מספר הסטארט-אפים החדשים צונח מדי שנה. נוצר ריכוז השקעות בחברות הסטארט-אפ הגדולות, על חשבון ההשקעה בשלבים מוקדמים בחברות הקטנות יותר. כדי לשגשג, התעשייה זקוקה למגוון רחב של סטראט-אפים

09.07.2021, 07:58 | ד"ר אורן איתן

זירת הסטארט-אפ הישראלית רותחת, כאשר היקפי הגיוסים שאנו נחשפים להם כמעט מדי יום, נשמעים דמיוניים. לאחרונה פורסם כי סך הכספים שהושקעו בסטארטאפים ישראליים מתחילת השנה עבר כבר בחודש יוני את היקף הגיוסים בשנת 2020 כולה, שהייתה אף היא שנת שיא - תוך כחצי שנה בלבד. 


קראו עוד בכלכליסט:


מספר המגה-גיוסים, כלומר השקעות של יותר ממאה מיליון דולר, שעמד על עשרים השקעות ב-2020, הספיק כבר לעבור את רף שלושים הגיוסים במחצית הראשונה בלבד של השנה הנוכחית.


דולרים
, צילום: רויטרס דולרים | צילום: רויטרס דולרים
, צילום: רויטרס


אגב, גורמים בתעשייה הקפידו לציין כי חלק ניכר משבירת שיאי ההשקעות בסטארטאפים מקורו בעסקאות שניוניות (סקנדרי) שאמנם הזרימו הון לכיסי היזמים ובעלי המניות הוותיקים, אולם אין להחשיב אותם כגיוס הון המושקע בהמשך צמיחת החברה. על פניו מדובר בתמונת מצב מעודדת. מפתה להסיק ממנה כי ההייטק הישראלי יצא מחוזק ממשבר הקורונה, כאשר לא מעט יזמים ישראליים אף הצליחו "להפוך את הלימון ללימונדה" עם פתרונות יצירתיים שפותחו על מנת לתת מענה לצרכים הגוברים של חיבוריות ועבודה מרחוק. 

אך אפשר גם להביט מעבר למספרים הגדולים ולכותרות המסנוורות. אפילו אם נניח שעסקאות סקנדרי אחראיות לרבע מההשקעות בסטארטאפים השנה, הרי שעדיין ההשקעות ממשיכות במגמת העלייה של השנים הקודמות, עם צמיחה שנתית של כשלושים אחוז לפחות. ואם כך, העתיד נראה מבטיח? לא בהכרח. מוטב שלא נסתנוור מהנתונים היבשים ונדאג להמשך העמקת היסודות היציבים של התעשייה, למען עתידה.

מגמה חדשה שעלולה לאיים על המשך מעמדה האיתן של החדשנות הטכנולוגית בישראל, היא הרחבת הפערים בין חברות הצמיחה המבטיחות, שמספרן לא גדול, לסטארטאפים צעירים וקטנים שגם מספרם פוחת והולך. במילים אחרות, עלינו להיזהר מפני מחיקת "מעמד הביניים" של הסטארטאפים בישראל.

על פי דוח רשות החדשנות לשנת 2020, מספר הסטארטאפים החדשים צונח מדי שנה. בעוד שב-2014 הוקמו 1,404 סטארטאפים חדשים בישראל, בשנת 2020 המספר הזה צנח והגיע ל-520 סטארטאפים חדשים בלבד. כלומר שנכון להיום, מספר קטן והולך של סטארטאפים מצליחים לגייס השקעות בסכומים שרק הולכים וגדלים מדי שנה. מיותר לציין כי התוצאה היא ריכוז השקעות בחברות הסטארטאפ הגדולות, על חשבון ההשקעה בשלבים מוקדמים בחברות הקטנות יותר. יש לזכור גם כי מאחורי כל סטארטאפ שהצליח לגייס מאות מיליונים או הנפיק את מניותיו בבורסה, יש עשרות חברות שלא מצליחות להתרומם. בין שמונים לתשעים אחוז מהסטארטאפים בישראל נכשלים וכמחצית מהם נסגרים. להיבט הזה של התעשייה, מרבית הציבור כלל אינו נחשף ורובנו קוראים ושומעים יותר על ההצלחות הפנומנאליות. 

בצד השני של המתרס, אנו עדים ל"כסף זול" ופנוי להשקעה בחברות צמיחה מבוססות ובחדי-קרן. חלק מהיזמים הללו יוצאים לגייס עשרות מיליונים ואף זוכים להצעות השקעה אשר חורגות מיעדי הגיוס שלהם במידה משמעותית. אז מה הבעיה בכך שכולם רוצים להשקיע בסטארטאפ? ובכן, סוד ההצלחה של הסטארטאפים הטובים ביותר טמון בצמיחה שיטתית, כזו שהולמת את יכולות הנשיאה של "שלד" החברה. 

שלד של סטארטאפ בריא בנוי ברוב המקרים משלושה חלקים: צוות חזק ומבריק שיפיח 'רוח במפרשים', הנהלה טובה ש'תנווט את הספינה בים הסוער' של אילוצים תקציביים, והחלק השלישי הוא הצעת ערך מוכחת, בדמות מוצר או שירות שיענו וישתנו באופן דינמי בהתאם לצורכי השוק ולתחרות. הכסף הזול עלול לפתות יזמים לצמוח מהר מדי, יותר מהר מכפי שהשלד שבנו יהיה מסוגל להחזיק, מה שעלול במקרים מסוימים לגרום ל"כאבי גדילה" ואפילו נזק לחברה.

בתקופה של חיבוריות ועבודה מרחוק, ולנוכח ריבוי התקפות סייבר שהיכו בתעשייה, יש כעת הזדמנות נהדרת לסטארטאפים צעירים לפרוץ קדימה. לא מפתיע כי בששת החודשים האחרונים היו אלה סטארטאפים ממגזרי הסייבר, הפינטק והתוכנות הארגוניות שזכו למרבית ההשקעות בישראל.

על התעשייה והממשלה לשמור על המומנטום ואף לנצל אותו להצמחת הדור הבא של הסטארטאפים. לשם כך דרושה תמיכה לאומית גדולה יותר בעידוד השקעות בשלבים המוקדמים בחברות צעירות, לצד תמיכה ממשלתית בחממות הטכנולוגיות והשקעה משמעותית שתתמקד בהכשרת הדור הבא של העובדים אשר חסרים כל כך לתעשיית החדשנות והטכנולוגיה. אל לנו להתבשם יתר על המידה מהצלחתם, המבורכת כמובן, של עשרות חדי-הקרן וחברות הצמיחה. כדי להמשיך ולשגשג, תעשיית החדשנות שלנו זקוקה למגוון רחב ככול שניתן של סטארטאפים. תמיכה בדור הבא שלהם תניב החזר גבוה על ההשקעה – במישור העסקי והלאומי.


ד"ר אורן איתן הוא אל"מ (במיל.) ולשעבר מפקד יחידת מצו"ב בצה"ל. כיום הוא מנכ"ל ומייסד-שותף בחברת הסייבר odix 


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות